שלום לכם, קונדליסטים, מה שלומכם ומה חדש בחזקתכם?
הנה אני מעדכן לכם מביתי הקט, בעודי מאזין לביצוע מדהים של "הזבובים" ל"למה לא אמרת לי" הגאוני.
מאור כהן לא דופק חשבון לאף אחד עם השירה המצחיקה שלו, ולא חוסך במערכונים וחיקויים גם בהקלטות של האלבום.
אם כבר עושים כל מיני סיכומי עשור וטקסי אנשי השנה לסוגם, מבחינתי מאור כהן הוא איש השנה וגם איש העשור במוזיקה.
השנה שמוליק ודנה קנו לי את אלבום האוסף שלו ("דיסקגרפי") ונחשפתי לחייו ופועלו בתחום המוזיקלי ונדלקתי עליו תמרורים. זה חוץ מזה שהוא ממש הצחיק אותי השנה ב"ארץ נהדרת" ו"מסודרים".
בתחום המוזיקלי הוא פרץ עם "זקני צפת" בגל להקות הרוק של שנות ה-90, אבל את רוב קריירת הסולו שלו הוא הביא בעשור האחרון, כל פעם גיוון והשתפר, ניסה קצת מפה וקצת משם, מוזיקה אלקטרונית, רוקנרול, בלוז, פופ, ג'אז ועוד.
בשקט בשקט הוא הוציא את אחד האלבומים לדעתי היפים ביותר של העשור האחרון- "פרחי הרוע", שכולו שירים של המשורר הצרפתי שארל בודלר בתרגום של דורי מנור שמאור הלחין, וביחד עם פיטר רוט הפיק ועיבד בצורה גאונית.
והנה סרטון של כמה שניות שיראה לכם כמה הבנאדם הזה תותח:
http://www.youtube.com/watch?v=2hBqTf5sb-Q
עד כאן הפינה המוזיקלית שלנו. גם ככה השיר עבר ל"האנגאובר בלוז" של "איפה הילד"("והשמש תזרח עליי, ציפורים יחרבנו לי על הראש, ויהיה לי כזה כאב ראש... איי איי איי איי").
_________________________________________________________________________________
בשבוע שעבר נרשמתי לאתר וואלה-ג'ובס ולאולג'ובס, הכנסתי את הפרטים שלי כולי חדור תקווה שישלחו למייל הצעות אטרקטיביות. כעבור זמן קצר שלחו לי זימון לאיזו סוכנות ניצבים.
אחרי ההשתתפות שלי כניצב ב"סרוגים" ממש התלהבתי מהקטע הזה של להצטלם יום שלם, בלי לעשות יותר מדי ולקבל על זה כסף. החלטתי שיכול להיות מגניב אם איזו סוכנות תארגן לי ימים כאלה מדי פעם. העיקר להרוויח קצת כסף מזדמן.
מה שהכי מגניב זה שהסוכנות נמצאת 2 דקות מהבית שלי ובכלל לא ידעתי עליה. החלטתי ללכת לשם לבדוק את העניין.
אחרי שהייתי שם הבנתי שהם יותר מדי חשים רציניים.
בתור לשם היו אודישנים של כל מיני דוגמניות, כולל הדוגמנית ההיא שהיתה במרוץ למיליון. הם ביקשו ממני למלא פרטים ולקרוא חוזה ענק עם כל מיני סעיפים בסגנון "האמן מתחייב למכור את נשמתו לשטן ולרקוד לצלילי הפיקולו שלו, בעוד השטן מצליף בו עם חגורת ניטים ורודה בישבן".
בסך הכל רציתי כמה ימי צילום מסכנים בתור ניצב כדי להרוויח כמה גרושים! מה הם עשו מזה אומנות ומסחרה? אני מדמיין כבר מה דבר כזה יכול לעשות לי:
-"שלום, אני מדבר עם חזקוש-סטאר?"
-"אכן כן"
-"שלום לך! מדבר ג'קי מ-א.ב הוליווד הפקות. אנחנו מצלמים גרסה ישראלית וייחודית לסרט "שודדי הקאריבים" ואנחנו רוצים אותך בתפקיד ג'וני דפ"
-"זה לא בא בחשבון, אני לא מגלם דמויות, אני רק ניצב. אם אתם צריכים שודד ים שסתם עומד על הסיפון- דברי איתי"
-"אולי בכל זאת נדבר על זה? נבוא אליך ביום חמישי אחה"צ ונשב על כוס קפה?"
-"יום חמישי אני מצלם פרסומת לקרם הגנה של ד"ר פישר. היו צריכים ג'ינג'ים אשכנזים. אם אתם רוצים לקבוע משהו לשבוע הבא דבר עם הסוכנות שלי. שלום שלום."
_________________________________________________________________________________
פינת הוידוי:
שלשום ראיתי אצל מיכל "כמעט מלאכים" והיה לי צלצול טלפון עם הרינגטון לשיר "ביקוז אוף יו".
חכו, יש לזה הסבר!
שמוליק הלך לעבודה ולקח בטעות את הפלאפון שלי, אז הייתי צריך לקחת את הפלאפון שלו. בערב הלכתי עם נריה אל מיכל, שכל פעם אמרתי לה "אני לא רוצה להטריח" ובסוף היא הכינה לי ארוחת ערב מושקעת.
בשלב כלשהו זפזפנו לליאור שליין, שם התארחו כוכבי "כמעט מלאכים" שהגיעו לארץ, ומיכל התלהבה מזה שהיא מכירה אותם עוד מ"פינת אור", החליטה שזה מעלה בה זיכרונות והראתה לנו פרק שלם של "כמעט מלאכים".
מה שמצחיק זה שזה שנריה ואני ישבנו לראות איתה את הסדרה הזאת זה היה כאילו נורמלי, אבל כששמוליק התקשר אליי ופתאום מהכיס שלי בקע השיר "ביקוז אוף יו", נריה ומיכל הסתכלו עליי כאילו יצאתי מהארון.
מה שעוד מצחיק זה שכששמוליק התקשר אליי הופיע על צג הפלאפון "חזקוש מחייג אליך". חזקוש חייג אליי! חייגתי אל עצמי! חה!
כמעט מלאכית
_________________________________________________________________________________
המילה האחרונה- חידושי מילים- מחפשים שם לגשם שלפני היורה:
-הטוען
-דוש כטיף
-טיף וטף
-המטר המיותר
-הראשון בקירור
-מים ראשונים
-הפלסטיני (זה מה שאומות העולם יגידו שהגיע לפני "היורה")
-השרברב (מביא קצת מים אבל בכל זאת יש הרבה שמש, לפחות לפני ואחרי)
-חוני המעגל פינות
-הנחלי-אין-לי
-טיפת נזל
-ההדס (אין טעם אבל יש ריח)
-דואר גשום (מגיע אליך אבל לא באמת מגיע אליך, ואתה בכל זאת מבסוט)
מחפשים שם לסעודה הראשונה מיד במוצאי יום כיפור:
-אכלנו, בלסנו, גרסנו, דפקנו לאפה
-סעודת המעלה גרה
-שעת החמין ועת הצאן (מלפניך)
-מי בכוס המים ומי בעל האש
-בין כבש לעשור (עשרה כבשים כמובן)
-לחם לפנים
-נעילה ונטילה
-מזון העצמות היבשות
חידושי הלכות "השולחן חרוך"- הלכות חילוניים בבית הכנסת:
-לדחוף לחילוני סידור ליד זה לא יעזור. זה כמו שתגיע למעבורת חלל, ידחפו לך ספר הוראות ליד ויגידו לך להסתדר.
-השתדלו לא לקפוץ על החילוני כולם ביחד כדי להתעדכן בתוצאות המשחק של מכבי.
-תוקם לאלתר עזרת חילונים בבית הכנסת! עם מושבים נוחים, מדריך תפילה וחלוקת כיפות פחות מעוגלות.
-חילוני, בשבת הכנס לבית הכנסת רק סלולרי-כשר!
-אל תלחצו! זה ממש לא מסובך, זה בדיוק כמו בתקופת התיכון: נכנסים, מתיישבים, פותחים את הספר, מתלחששים וממהרים לצאת לאכול.
-חזן, זה שבת בבוקר, קצר בתפילה...יש פה אנשים עם האנגאובר.
-נהגו בחילוני בבית הכנסת כאילו היה ילד מתחת לגיל חינוך, רק בלי להציע לו מציצה...
-מעניין אותי אם חילוני בבית הכנסת מחפש את שי גבסו כמו שדתי בשינקין מנסה לחפש סלבים.
-זכרו- קודם נוגעים במזוזה ורק אח"כ מנשקים את היד, לא להפך!
-אל תתלוננו בפניי הגבאי על כך שאין חניון לבית הכנסת.
-אם הגבאי שואל אותך אם בא לך להגביה אל תענה לו "יאללה, זרוק ת'כדור!"
-כשבחורה חילונית נכנסת לבית הכנסת השתדלי לא לשאול אותה אם יש לה מחזור.
-בבית כנסת תימני אל תרגיש אבוד. גם אלוקים לא מבין מה הם מתפללים, אבל העיקר ששמיח שם.
-חביבי, זה לא הילטון פה, זה קידוש של בית כנסת! לא מבריחים למשפחה קוגלים בכיסים!
_________________________________________________________________________________
אבא מתלונן כבר הרבה זמן שכל משקאות הקולה השתנו ולכולם יש טעם של פיפי (נשבע לכם שזה לא קשור אליי, אני לא משתין לבקבוקים. הדבר הכי גרוע שעשיתי עם משקאות זה לערבב קולה, יין, מיץ ענבים, מיץ תפוזים, ליקר, ספרייט, ויטמינצ'יק, מלח, פלפל וסמוחטות בתוך בקבוק, כדי לעבוד על איזה בחור מגודל שתמיד גנב לי את בקבוק מיץ הענבים בבני עקיבא. בסופו של דבר המשקה הזה הפך ללהיט ונריה אפילו קנה את זה ממני כמה פעמים בלי שגיליתי לו את המתכון הסודי שלי.)
בכל מקרה, אבא החליט לקנות בלון גז למכשיר ה"סודה קלאב" שיש לנו בבית כדי להכין סודה בטעם קולה.
כן כן, שמעתם טוב- מכשיר סודה קלאב. עדיין יש לנו כזה בבית עוד מהעשור הקודם, והיה חסר רק בלון גז כדי שיהיה אפשר להכין מזה סודה בטעמים.
"בטח עכשיו הוא יגיד שיש לזה טעם של פיפי", אמא אמרה שנייה לפני שאבא שתה את הכוס הניסיונית מהסודה-קולה שהוא הכין.
"תשתי את פיפי!" אבא אמר לה מיד אחרי ששתה את הכוס לרוויה, "יש לזה טעם של קולה טובה, אבל דיאט." 
אפרופו אבא, אתמול הוא סיפר לי שהוא סיפר לאיזו אחת שעובדת איתו שהיה לו דוד שהיה רב שלימד בישיבה, ואז היא שאלה אותו בשיא הרצינות והתמימות: "והיה אסור לו ללמד בעמידה?"
אותה אחת גם שאלה אותו "איזה סרט?" כשהוא אמר לה שעכשיו עשרת ימי תשובה.
_________________________________________________________________________________
אנשים שצריך להשתין עליהם:
אנשים שמסכמים דברים ב"העיקר ש\ה..."
זה נכון בעיקר בתקופה הזאת של תחילת השנה, שאנשים מאחלים אחד לשני דברים, ואז תמיד יהיה מישהו שיגיד "והעיקר הבריאות", או "והעיקר שכולנו שמחים".
אני באמת לא יכול לדרג מה העיקר ומה הטפל, אבל אני יודע שאני לא עושה את זה בלי קשר לעולם. לדבר על זה שאיזה זוג התגרש ואז לסכם את זה פתאום ב"תאמין לי, העיקר הבריאות". מה הקשר?
-"לא נורא, מוישיק, שבר ברגל זה לא כזה נורא, באמת, העיקר שאתה נשאר אופטימי"
-"מה אופטימי? בגלל השבר הזה אני לא אתקבל לסיירת שרציתי להתקבל אליה!"
-"בקטנה, הכל לטובה. תאמין לי, העיקר שיש אהבה...אהבה זה הכי חשוב"
-"איזה אהבה? חברה שלי נפרדה ממני אתמול"
-"שטויות, אחי, מה זה חברה? העיקר הבריאות"
-"מה בריאות??? הרגל שלי שבורה ובמחלקה בבית החולים נדבקתי בשפעת מאיזו זקנה!"
-"אהה... אז... העיקר זה חולצות כחולות עם הדפסים, אחי... חולצות כחולות עם הדפסים זה כל העניין!"
******************
מזל טוב לרעות לרגל יום הולדתה ה-19!
מזל טוב לבת דודתי, בלהה, שילדה בן ראשון, גם כן בגיל 19!
ועכשיו ברצינות- עדכון ליום כיפור.
מעבר נעים לשעון חורף, גמר חתימה טובה, צום מועיל (אם לא יהיה עדכון לפני) ושבת שלום! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
