לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2010

חום רקטלי


 

חם לי תמרורים!

חם שושים!

אם הייתי ציפור שהגיעה זה עתה לישראל, בין אם בטיסה ישירה ובין אם בטיסה פרברית, הייתי מיד עושה רברס אל ארצות הקור.

לדעתי גם לוציפר צריך להסתובב פה עם ונטילטור.

אני שונא את הימים ההם שבהם אני יוצא מהרכבת הממוזגת לרחוב החם והלח, ומיד המשקפיים שלי מתמלאים באדים.

בלילות אני הולך לישון עם מזגן 18 מעלות, מוריד את כל הבגדים, לא מתכסה, משיל מעליי את העור ועדיין קם בבוקר מזיע.

כשאני שם את הכביסה לייבוש על החבל, אני רואה שאחרי חמש דקות הבגדים מתחילים להזיע גם הם.

פשוט אין כח לעשות כלום. כל היום יושבים במזגן.

אתמול ראיתי נמלה מתחפשנת על איזה כיסא נח עם כוס מיץ ענבים צונן.

"אסם" שינו את שם המנה שלהם ל"מנה בטמפרטורה שנמדדה היום בצל".

ועוד בדיחות "כמה חם" שאין לי כח לחשוב עליהן מרוב שחם לי.

 

מתן הזכיר לי את הטיול לצפון שעשינו השנה לפני שנה בדיוק.

אם לא הייתי צריך לקום מחר ב-5 בבוקר כדי לטפל בקבניסטים, הייתי תופס מיד את אטיאס ומתן וטס איתם עכשיו להשתכשך במי הירדן.

תמונה אובדת (וחזקה ביותר, נראה אם תבחינו למה) מאותו טיול שמתן הראה לי.

 

 

עוד משהו שקרה השבוע בדיוק לפני שנה היה החתונה של שמוליק ודנה.

צוות הבלוג (שכולל אותי ואת להקת פנתרה שמלווה אותי בעת כתיבתו) מאחל הרבה מזל טוב לזוג הצעיר (ששש..צ'!) ומפציר בהם להביא ילד. שחור, לבן או מוקה, זה כבר לא משנה. העיקר שיהיה צאצא. רצוי ג'ינג'י.

 

__________________________________________________________________________ 

 

 

"חזקוש, הנה חברים שלך", ייתמר אמר בפעם האלף ונקרע מצחוק.

זה ממש מצחיק אותו לראות בנאדם דתי עם זקן ומשקפיים ולהגיד שהוא חבר שלי. טוב, האמת היא שגם אותי זה מצחיק. כנראה שזה גם מצחיק את קרן, המפקדת שלנו, שהבינה את הקטע של ייתמר וזרמה איתו.

"אגב חברים שלך, חזקוש", היא אמרה לי באמבולנס, "הגיע רופא חדש, חבר שלך".

"נכון!", ייתמר נקרע מצחוק, "שכחתי לספר לך על הרופא החדש שהגיע!"

"אה, הרופא החדש שלנו דתי?", שאלתי.

"חבל לך על הזמן", ייתמר ענה, "עם זקן, פאות והכל".

 

הרופא נכנס לחדר.

"אז איפה אתה גר?", שמעתי את קרן שואלת.

"הוא גר בתל אביב", עניתי ונתתי לו כיף, "בנחלת יצחק, אנחנו מתפללים באותו בית כנסת".

"אשכרה חבר שלך!"

 

__________________________________________________________________________ 

 

 

דברים שאני חייב לעשות מתישהו:

 

לפתוח מסעדה בשם "הביצה השלישית".

 

__________________________________________________________________________ 

 

 

זוכרים שסיפרתי לכם על אייל, התינוק שאמא מטפלת בו, שאני אוהב לשגע?

אז היה איזה יום אחד שגלשתי להנאתי בפייסבוק, ובמקרה (מצהיר לכם שזה לא קשור אליי!) הוא בכה.

אמא התעצלה להרגיע אותו ואמרה לו "הנה, בוא חזקוש ישים לך סרט מיקי מאוס במחשב".

"מה סרט של מיקי מאוס עכשיו?", התפלאתי, "אני עושה לייקים מאוד חשובים עכשיו בפייסבוק!"

"נו, חזקוש, תעשה לי טובה!", אמא הושיבה לידי את אייל שבכה בכי משהו תמרורים, "שים לו איזה מיקי מאוס במחשב".

 

בלית ברירה, כתבתי "מיקי מאוס" ביוטיוב ושמתי את הסרטון הראשון שעלה. אייל הפסיק לבכות והיה מאוד מרוכז בסרט, כל כך מרוכז עד שהחלטתי לחזור לפייסבוק, והוא רק שמע את הסרט, שמע ונהנה. צחק מהקטעים המצחיקים וצעק "עוד!" כשהסרט השתתק (יענתו, נגמר).

שמתי לו עוד ועוד סרטונים של מיקי מאוס, המשכתי ללייקק בפייסבוק, והוא המשיך לבהות בסטטוסים, לשמוע את הסרטונים וליהנות.

יום אחד אייל יגדל, יראה את הסרטים האלה ויגיד לעצמו "בואנה, הסרט הזה נשמע לי מוכר!".

 

__________________________________________________________________________

 

 

מה הכי באסה?

להיות תתרן מסריח, עיוור מכוער, חרש זייפן, אילם שחופר לחבריו בשפת הסימנים, גידם שמרים ידיים בקלות או לזכות במקום האחרון באולימפיאדת הנכים?

 

__________________________________________________________________________ 

 

 

~אני אוכל כנפיים ומלקק את הסכין שנמרח ברוטב צ'ילי מתוק~

קרני: "הלנצח תאכל חרב?"

 

 

 

עמית: "יש פה יותר מדי קבצנים"

אני: "כל אחד פה פושט את ידו ובסוף אנחנו פושטים את הרגל."

 

 

 

קרני: "אני אגיע לאוטובוס שלי?"

אני: "אם תרוץ"

קרני: "לרוץ?"

אני: "אתה יודע איך להגיע?"

אני: "אני לא יודע איך לרוץ."

 

 

 

ליאור: "מי פה סמל ראשון?"

אני: "אף אחד"

ליאור: "אז למה יש לכם דרגה של סמל ראשון במגירה?"

אני: "סתם, ליתר ביטחון"

ליאור: "על כל פז"ם שלא יבוא."

 

 

 

אני: "נלך לסנוקר, אח"כ לאכול ואז להתפלל באיצקוביץ'"

קרני: "אה, איצקוביץ' זה כאילו מקום שיש בו מניין מאוחר?"

אני: "יש שם מניינים כל כמה דקות, כל 10 אנשים שמגיעים לשם פותחים מניין"

קרני: "מה זה, בית זונות?!"

 

 

******************

 

אמנם לא היה לי יותר מדי זמן וחומר כתיבה, אבל הרגשתי צורך להראות לכם שאני חי בזמן שאני באפטר לפני שבת (או כמו שקרני קורה לזה-"ביפור").

 

שבת שלום לכם, סוקלי 5 אבנים!

נכתב על ידי , 4/8/2010 23:31  
60 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,354
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)