שלומות, מגרגרי קצח!
איך עברה עליכם השבת הכי חמה בשנה?
אני מאוד נהניתי. במיוחד מהחלק שרציתי ללכת לישון ב-3 בלילה ואז גיליתי שהאור בחדר דולק, אין מזגן ויש צרצר שמצרצר לי את החיים.
ואם בחרקים שמתנחלים לי בחדר עסקינן, מסתבר שבזמן שאני מבלה את רוב זמני בבסיס, בבית התחילה מגפה מטורפת של נמלים. בהתחלה זה היה נראה כמו התנחלות קצרה של נמלים, כמו שיש בכל קיץ, אבל עד מהרה גילינו שהקקות הקטנות אשכרה הקימו מאחז, והן לא מתכוונות לוותר על אף שעל.
בני משפחתי המשועממים והאומללים החלו במבצע "לך אל הנמלה עצל, דרוך עליה ותתנצל". ברגישות אך בנחישות, הם החלו לרסס את המתנחלות חדורות האידיאולוגיה ולקרצף את הבית בכל פינה ובכל חור, על מנת שהמטונפות הקטנות לא ירגישו בבית.
אחרי ימים ארוכים של ניקיונות פסח, יוסי גילה את שורש הבעיה:
הם אשכרה הקימו קן נמלים בתוך הבית שלנו!
וכשאני אומר "הם" אני מתכוון ל"הן", כי הנמלים הזכרים לא נקפו אצבע, ככתוב בויקיפדיה:
יוסי: "בעצם הנמלות עושות את כל העבודה! נראה לי שב"באג לייף" הם היו רפורמים או משהו".
עוד משהו שאחים שלי עשו וגיליתי על זה לגמרי במקרה, כשפתחתי את "וורד" לכתוב שם את הפוסט, זה משחק התכתבות ששלומי ובילוש שיחקו:
מה נישמע?
הכול בסדר מה איתך?
ברוך ה' איך בחופש?
נהנים מבלים מה את עושה בחופש?
גם אני נהנית שוכה בברכה שוכה בים, ועוד הרבה דברים.
מי תהיה המורה שלך בשנה הבאה??
המורה מרים כהן המעצבנת, והיא הייתה המחנכת שלי גם השנה.
למה מעצבנת?
כי נו לא יודעת, כי היא מעצבנת, נו תזרום איתי.
בקיצור את סתם חרטתנית.
אהההה, אתה קראת לי חרטתנית????,ודרך אגב מי יהיה המחנך שלך בשנה הבאה?
לא יודע אולי הרב זלצר.
יפה, יפה.
מתי הולכים לישון? אני עייף מאוד.
שלומי על תתחיל, אני כבר הבנתי שאתה לא רוצה לשחק איתי.
אני רוצה פשוט אני עייף.
טוווווווווווווווווווובבבבבבבבבבב, בסדר אבל מחר נגמור לשחק תשמור את זה .
טוב לילה טוב...
לילה טוב למרות שאני לא הולכת לישון .
אני מתחיל כבר להתלבט קשות אם לפתוח להם פייסבוק...
__________________________________________________________________________
"אתה זוכר מה עמיאל אמר פעם על גלידה (במלרע)?", קרני שאל אותי רגע לפני שנכנסנו לעזריאלי.
"לא, מה הוא אמר?", שאלתיו.
"חפי (ככה כינינו את המורה ללשון מכיתה י"א) אמר שצריך להגיד גלידה במלרע ולא במלעיל, אז עמיאל אמר שאם הוא יבקש לקנות גלידה (במלרע) יביאו לו פיצוץ לפנים", קרני השיב.
"הוא בטח אמר את זה בצורה ערסית מצחיקה כזאת", דמיינתי את עמיאל אומר את זה וחייכתי לעצמי.
קרני אישר את דבריי. נכנסנו לעזריאלי, מזיעים ויבשים, כמהים למשהו צונן.
קרני הזמין פרי-שייק ואני בינתיים עליתי לבדוק אם הבורגראנץ' עדיין פתוח.
"שלום", פניתי אל הקופאית, "אני מעוניין לרכוש גלידה (במלרע)".
"גלידה?", הקופאית חזרה אחרי הגלידה המלרעית שהוצאתי מפי, "אתה רוצה גלידה?"
"כן", עניתי, "אני מאוד רוצה גלידה".
"שמעת אותו?", הקופאית פנתה אל מנהלת המשמרת, "הוא רוצה גלידה!"
שתיהן היו ממש מבסוטיות מזה שאמרתי גלידה במלרע. נו, ככה זה כשכל העובדים בבורגראנץ' בקושי הגיעו לגיל של הבגרות בלשון. גם כשאני עבדתי במקדונלדס, בחופש שלפני כיתה י"א, מין הסתם, לא ציפיתי לשמוע לקוח מבקש ממני גלידה משובחה במלרע.
סיפרתי לקופאית ולמנהלת המשמרת את הסיפור על עמיאל וחפי שקרני סיפר לי באותו הרגע.
"אבל אהבתי את הגלידה (במלרע)!", מנהלת המשמרת אמרה.
מה אתה יודע, עמיאל? מסתבר שלא מקבלים פיצוץ לפנים אם מדברים עברית תקנית! עכשיו אכול צואה, קום נא, תורה מי ימשך ויטלטלך אנה ואנה, בנה של נפקנית!
__________________________________________________________________________
אנשים שצריך להשתין עליהם:
נגניות אקורדיון.
יש כזה דבר נגנית אקורדיון ששמה הפרטי לא נגמר ב-ה' (שושנה, חדווה וכד')?
נראה לי שצריך להציג תעודת זהות כשהולכים ל"כליזמר" לקנות אקורדיון.
מוכר: "מצטער, שרית, את לא יכולה לרכוש את האקורדיון הזה"
שרית: "אבל למה? שרית זה כינוי של שרה! קוראים לי בעצם שרה! שרה יעקובוביץ'! יש כאלה שאפילו קוראים לי שרהל'ה!"
מוכר: "אוי, סליחה, שרהל'ה! בבקשה, הנה האקורדיון שלך. תתחדשי!"
שמתם לב שיש הבדל בין "נגנית" ל"מנגנת"?
את התואר "נגנית" מקבלת כל אישה שיודעת לנגן על כלי מסוים. יש נגנית פסנתר, יש נגנית כינור ויש נגנית גיטרה (נו, על מי אנחנו עובדים? אתן לא מסוגלות להיות נגניות גיטרה. בקושי לנהוג אתן יודעות. מכוניות, מפתחות שבדים וגיטרות אלה כלים של גברים, ואילו סירים, מחבתות, צלחות, מגהצים, חוט ומחט אלה כלים של נשים).
לעומת זאת, את התואר "מנגנת" מקבלת רק אישה שמנגנת על אקורדיון.
רק אישה כזאת תוכל לעבוד בתור מנגנת בגנים של ילדים, ולהנעים את זמנם ברינת "הבאנו שלום עליכם" ו"יום הולדת חגיגה נחמדת".
גננת: "אז מה ההכשרה שלך, רינה?"
נגנית באודישן: "למדתי פסנתר מגיל 5, 3 שנים בקונסרבטוריום ברמת גן, עשיתי רסיטל על קסילופון, ניגנתי גם בקרן יער בפילהרמונית של פתח תקווה, 3 שנים ב"תלמה ילין" על פרקשנס ואפילו נבחרתי לנגנית המובילה במחנה הקיץ של הזוג ברקן מכפר פינס, שם ניגנתי על חמת-חלילים, פיקולו ונבל מצרי"
גננת: "מרשים מאוד, רינה! וכמה שנים למדת לנגן על אקורדיון?"
נגנית באודישן: "אקורדיון? אני לא מנגנת על אקורדיון"
גננת: "מה זאת אומרת לא מנגנת על אקורדיון?"
נגנית באודישן: "פשוטו כמשמעו"
גננת: "ואת עוד רוצה להיות מנגנת?? תתביישי לך! מנסה לסבן אותי עם כל מיני סיפורים על חמת-חלילים וקונסרבטוריומים! את חושבת שזה וה-ה' בסוף השם שלך יספיקו לך? איפה את חושבת שאת חייה, רינה? אם זה בכלל השם האמיתי שלך!"
__________________________________________________________________________
דפנה: "מחר אתה בבית?"
אני: "לא, אבל ברביעי אני בבית"
דפנה: "אה, אוקיי"
אני: "אז קורעים את העיר ברביעי, כן?"
דפנה: "אממ...נראה"
אני: "זאת אומרת שלא"
דפנה: "אממ... אולי, אני עוד לא יודעת"
אני: "זאת אומרת שאני אפילו לא אחשוב על לנסות להתקשר ברביעי"
דפנה: "אממ...יש מצב, אני צריכה לבדוק את העניין"
אני: "זאת אומרת שיום רביעי אפילו לא יגיע! העולם יתקע ביום שלישי!"
~ייתמר מקבל שיחה ממנש~
ייתמר: "אה?"
מנש: "שומע?"
ייתמר: "אני שומע מגיל אפס!"
ייתמר: "למה את נמצאת פה שוב בשבת?"
צליל: "שוב פעם תקעו אותי בשמירות"
ייתמר: "איך טוחנים אותך, ה' ישמור!"
אני: "לא ה' ישמור, צליל תשמור."
***************
שבוע טוב, מטנטריי בובות בראץ! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
