השלום עליכם, פועים! מה שלומכם?
יצא לי קטע מגניב כזה, שבדיוק אחרי הפוסט הקודם, בו סיפרתי על חוויות וגעגועים לקורס החובשים שעברתי לפני כמעט שנה, ברית שלחה לי קישור לשרשור מפורום צניחה חופשית ב"תפוז", שם ערכו תחרות לחיפוש הסיפור על הדבר המטורף ביותר שעשית. מסתבר שהסיפור שלי על מלחמת הקקי שערכתי עם צוקרמן בקורס קיבל את הכבוד המגיעה לו, וזיכה אותי ב-200 ₪ הנחה בזוג צניחות חופשיות.
בנוסף, קפצתי השבוע לביקור בבה"ד 10, שם פגשתי את חבריי הטובים שנשארו להיות מדריכים בבה"ד. צוקרמן נתן לי להיכנס אל המחסן שלו ולהשחית לו את הציוד, וגם להיכנס לאחד השיעורים שלו, שם הוא סינן לי כל מיני בדיחות פרטיות שלנו, כשלפקודים שלו אין מושג מה אני ומי אני, ואיך זה שבאמצע השיעור אני קם ובועט לו בציוד בפנים חתומות.
בקיצור, אני הולך עוד מעט עם אבא להופעה של מוניקה סקס בהאנגר, ומחר על הבוקר נוסעים על המשפחה לשבת בטבריה, אז יאללה, בוא נתקתק כל מה שיש לי לכתוב בלי יותר מדי סינונים. גו גו גו!
********
-מנש: "ואחרי שהם התעללו בה, היא חזרה כדי לנקום בהם, והיא מתעללת בכל אחד על אותו עיקרון שהוא התעלל בה, ככה היא מחזירה להם באותה קובייה."
-פינת הביש גדא:
השבוע התבלבלתי בין שתי אתיופיות בבסיס.
לא יודע, משום מה זה הרבה יותר מפדח לטעות בין אתיופיות. זה נראה גזעני כזה, אבל הן באמת היו זהות לחלוטין!
-לליאור יש קטע חדש.
בכל פעם שאני נכנס להשתין, הוא נכנס ביחד איתי לאותו התא, כאילו הוא בא לספר לי איזה סיפור.
אני מתחיל להשתין, והוא נעמד לידי, פותח ב"וואי תקשיב", מספר משהו דפוק, נעצר לרגע, מסתכל על פלג גופי התחתון, אומר "אה, אתה משתין?", מסיים את הסיפור ויוצא.
-אנשים שצריך להשתין עליהם:
אטיאס, שצחק על זה שהלכתי בשבת עם מעיל א' ואחרי כמה דקות קלטתי שהוא הולך עם הדיסקית שלו על בגדי שבת.
וגם על זה שהוא אומר "צ'וקולוקים" במקום ממתקים.
וגל על זה שיש לו פנקס.
-ככה לא מנהלים הקפצה מבצעית בצה"ל:
~זמזום של הקפצת מגדל הפיקוח, הצוות קופץ עם האמבולנס לאירוע, בינתיים אני מתקשר למגדל הפיקוח כדי לברר לאן להנחות את הצוות להגיע~
"מגדל, מדברת בר (פקחית טיסה, אחת היפות בבסיס)"
אני: "שלום, בר, זה חזקוש מהמרפאה, מה האירוע?"
בר: "תגיעו ל(הכניסו לכאן שם של מסלול טיסה שאסור לי לציין כאן), קרנף עם תקלה במנוע"
אני: "סבבה...ומה חוץ מזה, בר? הכל טוב?"
-נרקיס: "יאללה, מנש, תקפיץ אותי לתדריך"
מנש: "5 דקות, שיגמר המשחק"
נרקיס: "נו, מנש! נופלים טילים בדרום ואתה רואה לי כדורגל??"
מנש (מתעצבן): "יא-אללה!!! איך זה קורה דווקא באמצע המשחק?!"
אני: "כן, איזה רמאים הם! אמרנו בלי טילים!"
~בחדר האוכל, חייל אחד רואה שהצלחת של ליאור מלאה ושהוא בא לקום~
החייל (מצביע לו על הצלחת): "סיימת?"
ליאור: "לא, יש לי עוד שנתיים תשע."
-פינת הביש גדא#2:
ביום ראשון בערב היתה לנו הקפצה ב-1 בלילה. נשמעו 2 יריות מכיוון מגורי הבנות.
חששו שעוד חיילת החליטה לשים קץ לחייה, אבל בסוף אלה היו סתם נפצים של פורים.
היו צריכים להקשיב לי כשאמרתי את זה בתור בדיחה בדקות הראשונות של האירוע, במקום למרוח 40 דקות על חיפושים וחיטוטים בכל החדרים והמקלחות שבמגורי הבנות.
-אטיאס: "איפה אני קונה פה קיסמי אוזניים?"
אני: "בסופר פארם"
אטיאס: "לא, זה בטח עדינים כאלה, של תינוקות, אני צריך קיסמי אוזניים קשיחים, בשביל נקנ"ש (ניקוי נשק)"
אני: "אממ...ריקושט?"
-אנשים שצריך להשתין עליהם#2:
העובד ההומו מהסופר השכונתי, שמאז שאני זוכר את עצמי הוא עובד שם בסידור מדפים.
זה שאתה נחמד-הכל טוב ויפה, אבל אתה לא צריך בכל סופ"ש שאני מגיע לסופר עם מדים לקרוא לי "חיילי", לשאול אם אני מסתדר ואז לענות לעצמך- "נו, בטח שחיילי מסתדר, חיילים תמיד מסתדרים".
~ליאור ואני נפרדים לשלום מאיזה חייל שהכרתי שפגשנו בתחנת אוטובוס אקראית~
אני: "גם הוא הומו"
ליאור: "מה, אתה רציני?"
אני: "הומו רצח!"
ליאור: "אבל חשבתי שהוא סתם נחמד, כמו ההוא מהסיפוח"
אני: "לא לא, שניהם הומואים"
ליאור: "חשבתי שהם נחמדים, אבל בסוף הם הומואים! לא יכולים להיות סתם חיילים נחמדים?! מה כולם הומואים עכשיו?!"
-צורף: "יהודי תמיד עונה על שאלה בשאלה"
מיכל: "מה?"
-פינת הביש גדא#3:
אביה ואני עומדים בקניון "שבעת הכוכבים" ורואים שם איש יושב עם לפטופ, משוחח עם איזה דרך מצלמת אינטרנט.
הצעתי לאביה שנעבור מאחורי האיש ונעשה פרצופים למצלמה.
אביה לא זרם איתי, אז עשיתי את זה לבד. אחרי שחלפתי מאחורי גבו של האיש, בעוד אני מבצע שלל פרצופים משונים למצלמה, הרמתי את ראשי, וקלטתי שאיזו אישה מהצד עמדה והסתכלה עליי בפרצוף של "מי זה הטמבל הזה".
-אני:"טוב, ארגני לך תור, ב-11:00 בחדר רופא מס' 2"
המפקד שלה: "היית עוזר לה גם אם היא לא היתה נראית טוב?"
אני: "בטח! אני ער למצוקותיהם של חיילים"
המפקד שלה: "ובעיקר של חיילות יפות"
אני: "בעיקר."
-לפני שבועיים הלכתי ברחוב עם קרטון חלב ביד וחלפתי על פני פאב מקומי.
ליד הפאב עמד איזה רוסי שזיהה אותי, נתן לי כיף ודרש לשלומי. לא זכרתי מי הוא, אז הוא אמר לי שהוא זוכר אותי מלפני שנתיים בירושלים, כנריה, אביה ואני פתחנו מעגל גיטרות באמצע העיר, עם להקת תאילנדים, כמה אמריקאים ועוד כמה שיכורים מקומיים שחברו למעגל שלנו ושרו איתנו "הללויה".
כנראה שהוא נמנה עם קבוצת השיכורים. מוזר שבסופו של דבר הוא זה שזכר אותי.
-מנש: "תגיד, מי אני מארבעת המופלאים?"
אני "מה ז"א?"
מנש: "נו, ארבעת המופלאים של פסח, מי אני מהם? החכם? הרשע?
צוות המרפאה שיסגור את פסח הקרוב-ארבעת המופלאים-אני (החכם), ליאור (הרשע), מנש (התם-טמבל) וספיר (שאינה יודעת לשאול).
*********************
יאללה, אין זמן, יש הופעה.
שבת שלום, סופחי נוזלים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
