אני בן 21.
זה גורם לי לחשוב ש-הופ הופ, טרהלהלה, גדלתי בשנה.
זה גורם לי לחשוב-מי העיגול שלא מצא משפט שמסתדר עם המשפט "גדלתי בשנה" והחליט במקום לחשוב קצת יצירתי, לתקוע את המשפט "הופ הופ טרהלהלה", שזה אפילו לא מתחרז עם גדלתי בשנה?! מי זה?!
גדלתי בשנה, ועברה שנה בדיוק מאז שהגעתי לבסיס תל נוף (עם עוד חודש אקסטרה מעובר, אבל מי סופר). מה שמצחיק זה שהכל חוזר על עצמו-
כמו בשנה שעברה, גם השנה איתמר ונרקיס בריתוק בגלל הפרה של השילוב הראוי (כי יש שילוב ראוי ויש שילוב מצוי).
כמו בשנה שעברה, גם השנה מנש לא היה בבסיס, למרות שזה היה השבוע שלו (בשנה שעברה זה היה בגלל גימלים והשנה זה בגלל שהוא החליף שבוע עם איתמר).
וכמו בשנה שעברה, גם השנה יש עוזר תברואן חדש שדפק נפקדות (בשנה שעברה זה היה גולן שדפק נפקדות של שבועיים, קיבל ריתוק, איים להתאבד ויצא מהריתוק, והשנה זה אבי, שדפק נפקדות של 3 שבועות, התהפך עם האופנוע שלו, חזר מהנפקדות כדי שיהיה מי שיטפל בו וקיבל מעצר של 3 ימים).
*
עלילות מעצר תל נוף:
אני: "בואנה, בר-ששת, מזמן לא ראיתי אותך! תגיד, איך זה שהמעצר פועל כבר כמה שבועות ועדיין לא נכנסת אליו?"
בר-ששת: "אני בדיוק עושה עכשיו כשירות למעצר, קיבלתי 5 יום."
*
אני בן 21, שזה גיל שבו אנשים משתחררים כבר מהצבא.
אני, לעומת זאת, עמוק בפנים ועומד לסגור בבסיס את פסח הקרוב.
בעיניי החיילים, אין דבר גרוע יותר מלסגור פסח בבסיס. זה מנצח בכל ויכוח שביזות.
~אילוסטרציה לויכוח שביזות~
-"נמאס לי! טחנתי היום בטייסת מ-5 בבוקר עד 12 בלילה עם הפסקת סיגריה אחת!"
-"לך נמאס? היו לי היום 8 הקפצות באמצע הלילה! כולן בגלל איזה קיפוד מזורגג שעלה על הגדר!"
-"לכם נמאס? סבתא שלי נפטרה ואני בריתוק 28 בגלל תלונת מ"צ על שיער ארוך מדי, אינעל פתח תקווה!"
-"לכם נמאס? אני סוגר ליל הסדר!"
-"תשבע!! איזה באסה לך, אחי!!!"
אם עד עכשיו אמרתי שאני בן 19 ושנה, עכשיו אני צריך להגיד או 19 ושנתיים, שזה נשמע מוזר מדי, או "בן עשרים ושנה", שזה נשמע תנכ"י מדי. טוב שלא אמרתי "וימי חיי עשרים שנה ושנה אחת".
אי אפשר להכחיש יותר! אני בן 21!
אבל איך יוסי אומר? בטח בצבא זה דווקא סבבה לקבל גימל בניסן.
____________________________________________________________________________
איתמר חגג השבוע יום הולדת 22, לכן, עם שלל ברכות ואיחולים, אני אקדיש לו פינה בפוסט.
פינת השחורים:
-מנש: "בואנה, איתמר, אל תשאל איזה שבוע מנחוס היה לי...פשוט שבוע שחור!"
איתמר: "הלו, תרגיע!"
-עדי: "איתמר, לא התגעגעת אליי?"
איתמר: "בטח שהתגעגעתי! תעשי קפה, חיילת שלי!"
אני: "הכרת את ניסים? (ניסים=פצעון שגדל לעדי על הלחי שהדבקתי לו כינוי ואמרתי לעדי שהיא אמנם עושה יומיות, אבל ניסים נשאר כל השבוע)"
עדי (מצביעה על הפצעון שלה): "ניסים זה השחור הזה"
איתמר: "הפה הפה!"
אני: "אפרופו שחורים, איתמר, איך היה בכנס הזה שלך של העדה האתיופית?"
-נריה: "יכול להיות שזה שלושת האתיופים האלה שישבו שם?"
אני: "מה אתיופים? חשבתי שיביאו רוסיים! ממתי מביאים אתיופים לקורס נתיב?"
נריה: "לא יודע, אבל זה לא טוב"
אני: "כן, אתיופים זה לא קשור כזה"
נריה: "לא שיש לי בעיה עם אתיופים, כן?"
אני: "חס וחלילה!"
נריה: "אין לנו בעיה עם אתיופים"
אני: "ברור שלא! אפילו יש לי חבר אתיופי בבסיס"
נריה: "גם לי יש חבר אתיופי בפלוגה"
אני: "לכולם בצבא יש חברים אתיופים, נכון אביעד?"
אביעד: "כן, גם אצלי בקורס יש חבר אתיופי"
אני: "ולך יש חבר אתיופי בבסיס, אוריאל?"
אוריאל: "לא, אין אתיופים בחייל מודיעין"
אני: "בטוח שאין? אולי יש איזה נהג או אפסנאי?"
אוריאל: "אה נכון! יש לנו אתיופי באפסנאות!"
אני: "ידעתי!"
____________________________________________________________________________
פינת ההלכה:
"מעדני" שלנו (המעדן "דני" שוקולד שנמצא אצלנו בחדר בבסיס עוד מדצמבר והחלטנו שלא פותחים אותו עד השחרור שלנו) שורד יפה על הכוננית של מנש. השאלה היא מה עושים איתו בפסח, הרי הוא חמץ גמור.
מצד אחד, אין לאף אחד ממש בעלות עליו, לכן אולי אפשר להפקיר אותו במשך הפסח ולאחר מכן להחזיר אותו לחדר והוא לא יחשב ל"חמץ שעבר עליו הפסח".
מצד שני, יכול להיות שאין את האפשרות לעשות את ה"הפקר" הזה, ולכן, אם נרצה לשמור את המעדני גם אחרי פסח (בלי לשרוף אותו)- נאלץ למכור אותו לגוי.
דיברתי על זה עם חמודי, שבהתחלה לא הסכים לעשות איתי מכירת חמץ על מעדן שוקולד פג תוקף, אפילו שהצעתי לו שיביא לי סתם איזו כבשה גוססת מהכפר שלו, או איזה לבנה אורגינל שהוא הבטיח כבר הרבה זמן שיביא לי אם אני מארגן לו גימלים. אחרי כמה הפצרות בנוסח "נו, אל תהיה ערבי מניאק", הוא הסכים לעשות את העסקה. הקטע הוא, שהבנתי שמכירת חמץ יכולה להיעשות רק דרך רב, ואני קטונתי, וחמודי קל וחומר שקטון.
שאלתי את אבא לגבי המקרה. הוא אמר שהוא יברר לי על הנושא.
אם יש ביניכם הקוראים איזה פוסק בין ימינו שיוכל לענות לי גם כן על השאלה ההלכתית- תבוא עליו הברכה.
____________________________________________________________________________
פינת הביש גדא:
ליוסי עלה המספר בעין שמאל ל-12. כן כן, אתם רואים טוב (בניגוד ליוסי). הוא מספר 12 בעין שמאל.
יוסי מנסה לנחם את עצמו, הוא אומר שבעין שמאל הוא רואה שש שש.
____________________________________________________________________________
מכירים את זה שאתם ניגשים לבקבוק שהיה בארון במשך שבוע, פותחים אותו, שומעים גזים ואז נזכרים שכשפתחתם אותו לפני שבוע לא היה בו גזים?
נראה לי שהגזים פשוט נודדים מבקבוק לבקבוק, כמו אליהו הנביא בפסח. הם מתחילים מהקולה והספרייט ואחרי שבוע הם עוברים אל המשקאות הקלים. אחרי שבוע בארון, יש לך קולה בלי גזים וקריסטל ענבים עם.
____________________________________________________________________________
השבוע היה לנו "צבע אדום" בבסיס.
צבע אדום בבסיס המבצעי ביותר של חייל האוויר זה אבסורדי כמו אזעקת פריצה לבית של אלפרון שדרך מצלמות האבטחה אפשר לראות חבורה של ג'ינג'ים ממושקפים.
מצד שני, השתנתי פעם בחווה של האלפרונים בגב"ש, אז לחמאס יש ממי לקבל השראה.
____________________________________________________________________________
http://www.facebook.com/video/video.php?v=165832830136948
וזאת פנחס, למי שעדיין לא הכיר.
**********
חודש טוב ושבת שלום, יא בולבוסים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
