השלום עליכם, אוסמוזות! מה שלומכם ומה חדש בחזקתכם?
נקעתי את הקרסול. או שסדקתי אותו. אני כבר לא כ"כ בטוח לגבי זה. ואם עוד מישהו יגיד לי "תחבוש את עצמך"\"לך למרפאה, שמעתי שיש שם איזה חובש ג'ינג'י"- אני אשתין לו על אזור האף. לא מחייב. אולי זה יהיה על הלחי הימנית.
גם המפקד שלי, שהוא במקרה רופא, לא כל כך השקיע בבדיקה של הרגל שלי שהתרסקה באחד מזינוקי האקסטזה שהבאתי במסיבת השק"ם שהיתה אמש.
כזה הוא המפקד שלי:
אני: "אל תשאל, אני מרבע לשמונה במטווחים עד אחרי 12 בלילה, וזה אחרי שקמתי בעשרים לחמש בבוקר כדי להספיק להתפלל. בקיצור, החיים שלי קשים."
המפקד: "החיים שלך קשים? לא נורא, אתה לפחות יכול להתנחם בזה שגם המוות שלך יהיה קשה."
מה שמצחיק זה שהערב יש בר מצווה לאח שלי, שלומי. וגם בבר מצווה שלי הייתי עם חבישה אלסטית על הרגל, בגלל ששבועיים קודם לכן הייתי בבר מצווה של אדיר במלון בירושלים, שם שברתי את הרגל במהלך משחק שלוש מקלות. אחד הביש גדאים! בסופו של דבר רקדתי על רגל אחת וקביים. לא נתתי לכאבים להרוס לי את השמחה, וככה גם יהיה הערב בע"ה.
מה לעשות, כנראה שבר מצוות זה לא התחום שלי. כמו שאני אומר לליאור אחרי שהוא עושה פאדיחות עם בחורות- "לא נורא, כנראה שבחורות זה פשוט לא התחום שלך...תעבור לתשבצים."
_________________________________________________________________________
בשבוע שעבר הגיעה אלינו לחדר הטיפולים בחורה לחוצה, בוכה ומתכווצת.
הרגענו אותה קצת, חיברנו אותה למד רוויון חמצן בדם ונתנו לה שקית שתנשום לתוכה (יש לזה השפעה טובה כדי לגרום לבנאדם עם ההתקף לנשום מסודר יותר).
זה נקרא התקף היפר-וונטילציה. שמגיע יותר מדי חמצן למח.
הבחורה שכבה בחדר הטיפולים. ניצן ביקשה ממני להחזיק לה את השקית ולהרים לה קצת את הידיים. לאט לאט הבחורה נרגעה.
"אני לא מרגישה את הידיים", היא אמרה לי לפתע.
"מה זאת אומרת לא מרגישה?", שאלתי בחשש.
"הידיים שלי", היא אמרה בלי והתחילה קצת לדמוע, "הכל מתכווץ!"
החזקתי לה את האצבעות. הן היו קרות וקשות כמו אבן. התחלתי לעסות לה את כפות הידיים.
"זה יותר טוב?", שאלתי.
"קצת" היא ענתה.
עיסיתי אותה שתי דקות וראיתי שהאצבעות נרפות לאט לאט.
אדווה היתה בצד השני של החדר, טיפלה במישהו אחר. קיוויתי שאף אחד לא יכנס ויתחיל לצחוק עליי שדווקא אני, החובש שומר הנגיעה, ככה עושה מסאז' לבחורה.
"אני לא מרגישה את הפרצוף!", החיילת אמרה לפתע.
העיניים שלה היו עצומות, ראיתי את העפעפיים קופצים. כשהיא דיברה, היה נדמה שהפרצוף שלה משותק.
"נסי להסתכל עליי", אמרתי ופתחתי לה עין אחת, "את רואה אותי?"
"כן", היא אמרה עם דמעות בעיניים.
"גם בעין השנייה?", שאלתי ופתחתי לה את העין השנייה.
"כן", היא ענתה, "אבל כל הפרצוף שלי משותק, וגם הידיים".
יופי. פשוט יופי! עכשיו אני צריך לתמרן בין הידיים והפרצוף. עם יד אחת עיסיתי בתנועות סיבוביות את הלחיים שלה ועם היד השני עיסיתי לה את כפות הידיים שקפאו שוב. איפה דוקטור ולדי לכל הרוחות? ומתי אדווה תסיים כבר את הטיפול בצד השני של החדר ותפסיק לצחקק לי מאחורי הוילון?!
"הנה, הכל בסדר", אמרתי לה כשראיתי שלאט לאט הידיים והפנים נהיים רפויים יותר, "עוד דקה הרופא מגיעה".
החיילת התחילה לנשום בכבדות. "אני לא מרגישה את הבטן ואת בית החזה!", היא אמרה בלחץ.
באותו הרגע גם אני קפאתי במקום. נהייתי משותק ברגליים, בידיים ובפנים. כמעט ולא הצלחתי לדבר עד שנפלטה לי הצעקה: "אדווה!!!!%@#$@#%^%"
_________________________________________________________________________
מעט ויזואליות מהפויקע בל"ג:
אטיאס, אנוכי, דפנה ומיכל
אני ארוך במיוחד
לייק!
מיכל ואנוכי
_________________________________________________________________________
פינת ה-SMSים:
-"2 ביצים!" (אדווה רעבה)
-"וואייי משעמם לנו ואנחנו רעבייייםםם" (מנש רעב ומשועמם)
-"שחייה בעירום" (שוחט, אחרי ששאלתי אותו אם יש לו רעיון למשהו מיוחד ומאתגר לעשות הערב).
-"אני מחרבן בקריית שמונה!" (ליאור עם עדכונים מהשטח).
-"אני מחרבן בכפר בלום!" (ליאור עם עדכונים נוספים מהשטח).
-"חשבתי שאתה הולך להגיד שזה לא ל"ג בעומר בלעדיי" (קרני, אחרי שאמרתי לו שביקשתי ממנו את האקורדים ללהיט שלנו "אלך ולא אחזור" ואמרתי לו שזו לא מדורת ל"ג בעומר בלי הלהיט הנוכחי של חבורת הסטרייטים).
-"מה אתה קשור עם כל הקשרים האלה?" (נריה, לא קשור בעליל).
-"אני מחזיק בידיים שלי סם אונס." (ליאור עם עדכונים אחרונים מהשטח).
-"צריך להכניס את ליאור לכלא" (נרקיס מסמסת לי בזמן הרצאה בבסיס על הטרדות מיניות).
_________________________________________________________________________
מקומות שצריך להשתין בהם:
תודה לויקטוריה המלכה על הרעיון.
_________________________________________________________________________
שתי אנקדוטות לסיום:
-יש אצלנו בשק"ם מוכרת רוסיה שתמיד כשמתפנה הקופה שלה היא פונה לחלל השק"ם ושואלת "מי רוצה לשלם?". אני תמיד עונה לה "אני רוצה לקחת בלי לשלם".
-השבוע שמעתי מישהי שמספרת על "קקי טרזן", שזה קקי שנתלה על חוט השערה ומתנדנד מצד לצד.
ברצוני להזכיר לכם, שעפ"י המונח הרשמי של "מילון הקקי הלא שלם" שלי-מדובר בכלל ב"קקי מטוטלת". שלא תטעו!
*******************
מזל טוב לבילוש שחוגגת יום הולדת 10, ולשלומי לרגל בר המצווה!
שבת שלום, דיפוזיות! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
