השלום עליכם, נושכים לשונרא ומכים לכלבא. מה שלומכם ומה חדש בחזקתכם?
איך היה לחזור ללימודים?
האמת היא שדווקא לפני כמה דקות היתה לי תחושת חופש גדול מטורפת, כששמעתי את השכנה מלמעלה צועקת "רועייי רועייי" במשך כמה דקות, תוך כדי כך שאני רובץ בחדר עם גופייה ומאוורר. זה הביא לי פלאשבקים לחופשים של אמצע עד סוף שנות התשעים, כשהאוטו גלידה היה עוצר בפינת הרחוב שלי, שזה המקום הכי לא אסטרטגי בעיר.
באמת, לאן נעלמו כל האוטואי-גלידה? למה היום הם מגיעים רק בסופים של מסלולים בצפון ומוכרים ארטיקים שצריך לקחת משכנתא בשביל לשלם עליהם? מה קרה לימים הטובים שהם היו מגיחים ככה סתם בפינת הרחוב השכונתי מלווים בצלילים שהם היום הצלצול להפסקה בבתי הספר, ומוכרים פירולו ב-8 שקלים? (וואו, אני לא מאמין שאמרתי פירולו! לא אמרתי את המילה הזאת לפחות 9 שנים!!!)
אגב פירולו, נכון לכל קיוסק יש מחירון משלו ומחירון בנפרד לעמדת הארטיקים והגלידות? אז מכירים את הקיוסקים האלה ששכחו לעדכן את התפריט שלהם בעשור האחרון, והם עדיין מחזיקים שלט ענק עם תמונות של רולר, פירולו, גומי גם וגלידת מקס, אבל לא מעודכנים לידם המחיר שלהם, כי כבר מזמן הפסיקו לייצר אותם?
אתה כאילו כל פעם מחדש מגיע לשלט, מסתכל, בודק בתוך המקרר (שלא ברור למה לא המציאו כבר מקרר שנפתח משני הצדדים, למה עדיין ממשיכים עם המקרר-קיוסקים הזה שתמיד צד אחד נפתח על חשבון הצד השני, ואתה לא יכול להניח עליו את המטבעות שלך בלי לפחד שאיזה מישהו מהצד שלך יפתח את המקרר ויגרום למטבעות שלך להיבלע בתוך דלתות הזכוכית של המקרר [מצהיר לכם, בטח למוכרים בקיוסקים האלה יש איזה פתח מיוחד שממנו הם אוספים את כל המטבעות שנבלעו בדלתות המקרר של הגלידות והם עושים חצי מהקופה של הקיוסק רק על הקקי הזה... ווואו, סוגריים בתוך סוגריים, בטח איבדתם לגמרי את הכיוון של הבדיחה שהסוגריים העגולים קטעו באמצע, אז תחזרו כמה שורות אחורה ותתעלמו מהסוגריים המיותרים האלה] וגם מהסוגריים המיותרים האלה...)אם אולי בכל זאת הם איכשהו שלפו מאיזה בויידעם מקורר כמה רולרים, אבל אז אתה מתבאס לגלות שזה שוב רק כמה קרטיבים בטעמי פרות או מגנום\טילון שעולים כמו החיים.
תראו מה עשיתם, עכשיו בא לי ארטיק...
_________________________________________________________________________
"תשאל אותה אם יש לה חבר", מנש התעניין בבחורה שהתכתבתי איתה בפייסבוק. אני התעלמתי ממנו והמשכתי להתכתב איתה, אבל הוא לא הרפה- "נו, תשאל אותה!"
"איך אני אתקע את זה ככה באמצע השיחה?", שאלתי, "מה אני פתאום אכתוב לה: יש לך חבר?"
"מה פתאום!", מנש תיקן אותי, "תכתוב לה: תגידי, יש לך חבר?"
"מה ההבדל?"
"שאתה כותב קודם "תגידי", ולא סתם בא אליה ביציאה של "יש לך חבר?"! אחרת אתה יוצא לא קשור לחיים!"
"ואם אני פותח את השאלה ב"תגידי" זה כן קשור לחיים?"
"כן! כי אתה כזה מכין אותה, אתה לא סתם מפתיע אותה עם "יש לך חבר?", הבנת?"
אני אוהב את התיאוריה של מנש. החיים היו הרבה יותר יפים אם כל שאלה היתה נשמעת פחות חסרת טאקט אם היית פותח אותה ב"תגיד\י":
~אישה בגיל גבולי עולה לאוטובוס ואין לה מקום לשבת~
"תגידי, את בת 60 פלוס? כי אם את סתם נראית זקנה אני לא מתכוון לקום בשבילך!"
~פרצוף עם שיער ארוך גולש פונה אליך בתוך קהל דחוס של מופע רוק~
"תגיד..או תגידי....אתה גבר או אישה? מצד אחד אתה שמן מדי בשביל להיות אישה, מצד שני, השיער הזה..."
~בחור פונה אליך ואתה מגלה שהוא ערבי~
"תגיד, אתה מחבל?"
~דייט ראשון~
"נעים מאוד, אני חזקוש...תגידי, יש מצב שלא נלך סחור סחור ופשוט נעלה אליי?"
~תפילת נעילה~
"תגיד, יש מצב שהשעה הזאת תעבור כבר ונאכל לדפוק איזו לאפה טובה? אה כן, וגם כתיבה וחתימה טובה והרבה ושלום עולמי וזה...והרבה כסף..."
_________________________________________________________________________
נגה, חדש"צ במרפאה, התגייסה במרץ 11, מקבלת את הבשורה- "את סוגרת ראש השנה"
"מה???", נגה חטפה שוק, "אבל אמרתי שאני לא סוגרת ראש השנה!"
כולם נקרעים מצחוק.
"אני לא סוגר ראש השנה!", צעקתי תוך הרמת יד כמו שילד בכיתה ג' צועק "בין הראשונים!" כשעושים כוחות למשחק כדורגל, "בלי חרטות!"
"אני לא סוגר סוכות!", ליאור צעק גם הוא באותו הלחן תוך כדי הרמת יד, "מפתח סגור!"
"נו ברצינות", נגה התבכיינה, "אמרתי להם שאני לא רוצה לסגור ראש השנה"
"לא עושה יותר שבתות!", צעקתי תוך כדי הרמת יד.
"לא עושה יותר נקיונות!", ליאור צעק תוך כדי הרמת יד.
"נו, זה לא ככה", נגה המשיכה להתבכיין, "אמרו לי שיש סיכוי שאני אסגור ראש השנה, אבל אמרתי להם מראש שבאים אליי דודים מחו"ל ואני לא רוצה לסגור"
"גם אני אמרתי-", הרמתי שוב את היד וצעקתי- "דופק שנ"צ כל יום בין 2 ל-4!"
"עובר לעשות חמש-תשע יומיות!", ליאור צעק גם הוא תוך כדי הרמת יד.
אחחח....הצעירות של היום....
_________________________________________________________________________
הוכחה לכך שהפייסבוק גורם לנו להיות אנשים טובים יותר:
אני: "היא הוסיפה אותי לפייסבוק כבת דודה והיא כל הזמן מגיבה לי ועושה לי לייקים"
שמוליק: "כן, גם אותי היא הוסיפה כבת דודה והיא כל הזמן מתחילה איתי שיחות"
דנה: "גם אותי היא הוסיפה כבת דודה, ובאמת שאין לי מושג מי זאת"
אבא: "היא בת דודה שנייה שלכם מאמריקה, היא חרשת-אילמת"
אני: "וואללה? מאז שהיא גילתה את הפייסבוק היא נהייתה חופרת."
~דנה רואה בפייסבוק של שמוליק שאיזה מישהו שהם מכירים התחתן עם משהי~
דנה: "מה? שגיא התחתן? איך לא סיפרת לי?"
שמוליק: "אה, כן, שגיא התחתן...לא סיפרתי לך כי זה לא מעניין...עשיתי לו לייק והמשכתי בחיים שלי."
_________________________________________________________________________
מעיין ציירה עין ונטשה את הדף, אני אימצתי את הדף והמשכתי את הציור. מעיין סיימה אותו עם הש"צ שיוצאים מהקנה של הרובה. עובדים קשה במרפאה.
********************
יאללה, חודש אלול, תתחילו לעשות סליחות ולפשפש במעשים שלכם.
שבת שלום! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
