הדבר הכי חשוב בשירות בצה"ל זו ההקרבה. אין ספק שבלי מסורת ארוכת שנים של חיילים שמקריבים הכל אחד בשביל השני ומוכנים לצאת למשימות לא משימות בתנאים לא תנאים- עם ישראל לא היה שורד לשנייה.
"למה אתה לא לבוש?", איליה, המפקד שלי, נכנס עם ג'ינס לחדר שלי ב-7 וחצי בבוקר. היתה חסרה לי רק החולצה כדי שאהיה מדוגם ומתוקתק על מדי ב'.
"ואיפה התיק שלך?", הוא הוסיף.
"איזה תיק?", ניקיתי את קורי השינה מעיניי.
"התיק לטיול!"
"אני לא יוצא לטיול, זה ליאור יוצא לטיול"
"גם ליאור וגם אתה יוצאים לטיול!"
"בסוף זה רק ליאור"
"מי אמר?"
"אתה אמרת!"
"אז לא, גם אתה יוצא לטיול"
"אבל אין לי בגדים...אין לי תיק... אין לי כלום..."
"נארגן משהו", איליה החליט להיות סמכותי ופקד עליי בנביחה- "יש לך חצי שעה להתארגן ולצאת לטיול הזה!"
הקרבה. על זה בדיוק אני מדבר.
בחצי שעה הצלחתי למצוא קפוצ'ון ופליז, גרביים ונעליים, תיק ובקבוק מים, עליתי על האמבולנס עם ליאור, איליה ואלירן (נהג אמבולנס מגף רכב) והדרמנו.
הטיול הזה לא היה סתם טיול. מדובר בטיול גיבוש של כל הקצינים בבסיס, מדרגת סג"ם ועד דרגת תת אלוף. שלישים, מפקדי גפים, מפקדי טייסות, טייסים, נווטים, לוחמים, קמב"ציות, קמ"ניות ומפקד בסיס אחד.
בגלל הכמות והאיכות של המטיילים, החליטו להצמיד אמבולנס עם צוות רפואי למשך כל הטיול.
כשהם נדחסו באוטובוסים- אנחנו נסענו באמבולנס המרווח שלנו עם המוזיקה שלנו והצחוקים שלנו.
כשהם צעדו במסלול, עלו למצדה ב-5 בבוקר ועשו שם יוגה, או ביצעו פעילויות ספורט אתגרי- אנחנו עצרנו לשאוף אוויר, צילמנו נופים, אכלנו או ישנו באמבולנס.
כשהם עשו שמירות בלילה וישנו באוהלים- אנחנו נכנסנו לחדר המיוחד שלנו עם המיטות, המצעים, המזגן והאמבטיה.
וכשהם נהנו מארוחות משובחות ומהופעה של חמי רודנר- גם אנחנו הצטרפנו אליהם.
לזה אני קורה הקרבה!
מספר תובנות מהטיול:
-ירוחם זה לא ישוב, זו משתנה.
-בירוחם, בתחנת הדלק (אני בטוח שיש שם רק אחת), אם תזמין את חבריך לארטיקים- המוכר יזמין אותך לכוס קפה.
-תה של בדואים יותר טעים מתה של טריפוליטאיות (שמשום מה שמות בוטנים בתה).
-כשרופא שיניים, קצינת מודיעין ושני טייסי יסעור עוזבים את השולחן, ובמקומם מצטרף נהג- רמת השיחה סביב השולחן יורדת.
-יש רמת גנים שעובדים בערד. אח"כ הערדים מתפלאים שאין להם עבודה.
-חבשתי את רגלה של הקמב"צית שקימבצה את הטיסה של גלעד שליט לארץ.
-כשאלירן וליאור מדברים על ישבנים של קצינות מסוימות, הם צריכים לשים לב טוב שאותן קצינות לא עוברות לידם בדיוק ושומעות אותם.
-לא בריא לנסות לנגוח בכדור כשאתה מרכיב משקפיים.
תמונות נוספות בטח יגיעו בהמשך.
_________________________________________________________________________
~מוצ"ש. שומעים בחדשות גם על הגראדים שנפלו בדרום וגם על מצעד המחאה על הצדק החברתי שמתקיים בתל אביב~
יוסי: "שמתם לב שכל פעם שרוצים לעשות מצעד על הצדק החברתי קורים דברים מעניינים יותר?"
אני: "כן! גראדים בדרום...החזרה של גלעד שליט...פרק של רמזור..."
_________________________________________________________________________
מדי פעם קורים לי דברים מוזרים בעודי עושה קקי:
אחרי 3 דקות שהוא צעק וקילל שהוא עוד שנייה משלשל במכנסיים, המתורבת האלמוני נכנס לתא שהתפנה, שהיה במקרה התא הצמוד לתא שלי.
"אחחח וואייי", שמעתי את הבחור גונח ואת הקקי נופל בפלופים אל תוך האסלה.
"יש לך קקי", אמרתי לו, "אני שומע את זה עליך"
"מה אתה אומר?", אמר הבחור בהפתעה, "עוד מעט גם תריח מה זה קקי אמיתי".
הרחתי. הרחתי ושמעתי.
כעבור כמה דקות הוא התחיל לתופף על הבטן שלו ועל הקיר של התא ולשיר "יה-קה-קה בחוף של טרפטוני", אז הצטרפתי עליו.
קיבלתי SMS בזמן הטלת הקקי. זה היה מאבא.
"ותן טל ומטר החל מהערב." היה כתוב בטקסט.
נחמד לשלב קקי עם לימוד הלכה יומית.
_________________________________________________________________________
פינת ה-SMSים:
-"יש פה רגליים לא נורמליות!!!!!!!!!!1 אני מת!" (ליאור בעדכונים מהשטח)
-"הרבה זמן לא הייתי מסטול כמו שאני מסטול עכשיו אחושרמוטה" (מנש בעדכונים מהשטח).
-"שנייה לפני שזה נגמר...פזמולדת שנה. 6 וחצי שנים למנאייק :)" (אטיאס החובל הצעיר).
-"עוד אחד בסדרה: נעם: "...ועידן רייכל כתב עליך שיר מהמם!" גלעד: "מי זה לעזאזל עידן רייכל?"" (שוקי ברצף הבדיחות על גלעד שליט).
-"פנאן כרובונים" (דפנה לא ברורה).
-"מגניב. איפה עכוזך מוצא אותך היום?" (ניצן מתעניין).
-"יש במסכמים שלי קובץ "לוטרה או נוטריה". תהנה!" (יוסי מנסה להסביר לי מה ההבדל בין לוטרה לנוטריה שמתסבר שראיתי בגבעת נפוליאון).
_________________________________________________________________________
-ליאור: "אז תבוא איתי בחמש?"
אני: "מוקדם עכשיו, עד חמש אלוקים גדול"
ליאור: "ואחרי חמש אלוקים קטן?"
-רן: "נוסעים לים המלח, אה? תזרעו קצת פצעים על המלח!"
-דרעי: "אל תדאג, אחי, קודם נעבור את הגשר, אח"כ נחצה אותו."
-מנש: "דברים השתנו, ההיסטוריה היא לא מה שהיתה פעם."
תמונה נוסטלגית מאימון החו"פ שהיה לנו לפני כמעט שנה. אשכרה אני היחיד בתמונה הזאת שעדיין משרת אצלנו בבסיס. לאט לאט תופסים פז"ם.
**************
ברכת מזל טוב לנריה שחוגג יום הולדת 21 בשעה טובה ומוצלחת!
שבת שלום וחורף בריא לכולם, יא קרבוררררררטורים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
