לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 31

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2011

את עייפה?!


 

יום שגרתי בבסיס ציוד רפואי.

החיילים לחוצים ועצבניים, השירות על הפרצוף וחיילים ממרפאות ותאג"דים מיחידות שונות עומדים משועממים בחוץ עם הרכבים שלהם ומחכים שמישהו יתפנה להביא להם כבר את הציוד שהם צריכים.

"תראו את העננים", ניסיתי להחיות קצת את האווירה בין החיילים השבוזים.

"עוד שנייה יהיה פה מבול, אה?", אחד החובשים זרם איתי.

לפתע הגיח איזה חייל משום מקום, חייל קצת שמן ומוזר ולא מדוגם בעליל. הוא צץ יש מאין, הביט לשמיים ואמר לנו בהחלטיות- "לא ירד עכשיו גשם...הגשם ירד ב-9 בלילה"- ונעלם לאיזה פתח אחורי.

 

"מה הוא כאילו נביא?", שאלנו את עצמנו באותו הרגע.

מסתבר שהוא צדק.

 

 

 

*************

 

 

 

יום שקט ושגרתי במרפאת תל נוף. עמדנו בקבלה של המרפאה.

אלינה דפקה למנש איזו יציאה בסגנון של "למי אכפת ממך בכלל?!" ובאה ללכת. מנש שלף את המצית שלו והכל קרה ב-5 שניות: הוא הדליק את המצית בצורה מאיימת, אלינה כבר הספיקה לחלוף על פניו ואז- הקוקו שלה עלה בלהבות, והיא המשיכה ללכת. כולם עמדו קפואים ולא האמינו שהקוקו שלה נדלק. אני קפצתי לה על הקוקו ותוך שנייה הקוקו נכבה. אלינה היתה בהלם, הסתכלה על כולנו שהיינו גם בהלם, דפקה למנש איזו קללה עסיסית וברחה משם.

מנש הלך לקבור את עצמו איפשהו. אני לא הצלחתי לנשום מרוב צחוק.

 

כשהמפקדת שלנו נכנסה לקבלה, הריחה ריח של שרוף ושאלה מה שרפנו- כולם התחמקו. היה קשה להגיד לה "סתם, מנש שרף את אלינה".

 

"כולה שרף את אלינה בטעות", ליאור אמר, "גם היטלר שרף איזה 6 מליון יהודים בטעות!"

 

 

*************

 

 

ערב שקט ושגרתי בבית משפחת ישורון. המשפחה, ובעיקר תולי, יושבים בסלון וצופים בקלטת של יוסי מפולין, כהכנה לקראת הטיסה של תולי אל הארץ שוקקת-החיים.

אחרי כחצי שעה, כשברקע שירת קודש באחת ממחנות ההשמדה, תולי הגיע לתובנה מעניינת:

"בואנה, זה מרגש והכל, אבל זה לא בשבילי המסע הזה...אני דווקא כן בעד השמדה המונית של בני אנוש!"

 

תולי היה אמור לחזור יום אחרי תחילת השביתה שהיתה אמורה להשבית גם את נתב"ג. אבא אמר שבמקרים כאלה, טוב שאירופה כל שני וחמישי שולחת משט לכיוון ישראל.

 

תולי חזר עם הרבה חוויות ותמונות. המון תמונות. יותר מדי תמונות. הוא פוצץ את המחשב מרוב תמונות.

"תולי, יש יותר מדי תמונות", בישרתי לו, "צריך למחוק איזה שישה מליון..."

 

 

 

___________________________________________________________________

 

 

 

לראשונה בחיי, אני חושב שאני בדרך הנכונה בדיאטת ההשמנה שלי.

קודם לכן, דיאטת ההשמנה שלי הסתכמה בהצהרת "מעכשיו אני עולה במשקל!" ותו לא. מעכשיו- תו כן!

התחלתי ללכת לחדר כושר. כן כן, אני הולך לחדר כושר. כן כן, יש שם מתקנים גם לאנשים ששוקלים פחות מ-50 קילו. אמנם חלק מהכושר שלי זה רק להרים את המקל שדוחפים בין המשקולות כדי להוריד או להעלות את המשקל- אבל העיקר שהאפקט מגיע. והאפקט, למי ששאל את עצמו, זה חיזוק השרירים והגדלת התיאבון, וברוך ה' התיאבון גדל ואני אוכל ואוכל.

התוצאה: עליתי שני קילו אחרי 4 אימונים.

 

 

אנשים שצריך להשתין עליהם בחדר הכושר:

 

-אנשים שלוקחים לך את הכיסא המתכוונן של המשקולות כדי לעשות עליהם כפיפות בטן.

תעשה כפיפות בטן על הרצפה, יא קוף!

 

-בריונים שגרים בחדר הכושר ויודעים לקחת לך מתקן, לפרק אותו ולהרכיב אותו מחדש ולהפוך אותו ממתקן שעובד על "פרפר חזה" למתקן שעובד על "שרירי התאומים" (או "שרירי היתומים" בגרסת ניוטון).

 

-אנשים שקונים כפפות מיוחדות לחדר כושר.

 

-בנות שהולכות שעתיים וחצי על ההליכון וגורמות לך להרגיש רע עם עצמך שנכנסת אחריהן לחדר הכושר וגם יצאת לפניהן, למרות שהן צריכות להרגיש רע עם זה שהשעתיים וחצי של ההליכה לא ממש עזרו להן לאזור הישבן.

 

-אנשים שכל מה שהם עושים בחדר הכושר זה לתפוס טירונים כמוני ולתת להם עצות על איך לעבוד על המכשירים, איך לעשות את הסטים ומה לאכול אחרי הכושר.

השבוע היה איזה נגד שעמד שם וחפר לי על כמה חשוב לתקוע גרעפסים באמצע הארוחה, כי זה טוב לפתיחת הקיבה ולגירוי התיאבון מחדש.

נו, באמת, אני לא צריך עצות של נגדים כדי לדפוק גרעפסים. אני גם ככה עושה את זה כבר שנים, ואצלנו במרפאה משבחים אחד את השני על גרעפסים.

 

~ארוחת צהריים שגרתית בחדר האוכל, אני דופק גרעפס של החיים~

ליאור: "יפה!!!"

מנש: "יצא לך אחד טוב!!!"

רוויה: "איכס!"

אני: "תודה, תודה..."

רוויה: "תתנצל!"

ליאור: "איזו צעירה, היא חושבת שהוא יתנצל"

רוויה: "הוא יתנצל!"

אני: "אני לא...אצלנו משבחים אחד את השני על הגרעפסים, את עוד תלמדי..."

רוויה: "לידי מתנצלים כשעושים גרעפס"

אני: "אבל אני לא מצטער על זה, למה שאני אתנצל?"

ליאור: "כן, הוא לא מצטער על זה...כמו יגאל אמיר והיטלר....הוא עשה את זה בלב שלם."

 

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

 

-מנש: "קוראים לה רוויה כי היא הילדה האחרונה וההורים שלה לא רוצים להביא יותר ילדים"

אני: "איזה מצחיק זה אם הם יביאו בטעות עוד ילד ויקראו לו 'אופס'"

ליאור: "או שהם יקראו לו 'היה חור בקונדום'..."

 

 

-זולג: "אני הולך למעצר, להביא לכם משהו?"

בן: "תביא אוכל"

ליאור: "תביא כסף"

אני: "תביא בחורות"

 

 

-נרקיס: "אני מלווה עכשיו טיולים בתור חובשת, ואני חייבת להגיד לכם שאנשים שם יותר דפוקים ממנש, היו כאלה שחשבו שאלפקה זה סוג של ציפור"

~כולם צוחקים~

מנש: "מה זה אלפקה?"

 

 

*************

 

שיהיה לכם סוף שבוע גשום ונעים ושבת מבורכת!

נכתב על ידי , 17/11/2011 21:36  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



325,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)