לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

אחד הדברים האהובים עליי ברכבת ישראל, ואני מאמין שכבר ציינתי את זה בעבר- זה התא של שרותי הנכים. באמת שלשבת שם בתא, לעשות קקי, לסיים לעשות קקי ולהמשיך לשבת שם לבד, בלי שאף אחד רואה או שומע אותך, ואתה יכול לרקוד ולשיר בעירום לעצמך (כן, כבר עשיתי את זה)-זה לא פחות מחוויה מכוננת.

תגידו לי "אבל אתה תופס לנכים את השירותים!", אז אני אענה לכם מה שאמרתי לעצמי כשראיתי את המכשיר שעוזר לנכים לעלות לרכבת- "מה הסיכוי?".

מה אחוז הנכים בארץ? מה אחוז האנשים שמשתמשים ברכבת לרחובות ב-6 ורבע בבוקר? וכמה מהם צריכים קקי דווקא עכשיו? וכמה מהם יצטרכו דווקא את התא שלי? הסתברות נמוכה ביותר שאני ארקוד בעירום בתא של הנכים כשמאחורי הדלת ידפוק איזה גידם שעוד שנייה מחרבן במכנסיים. אז אני אמשיך לתפוס את תא הנכים וליהנות מהת"ש שלו בלי רגשות מצפון.

הכל טוב ויפה עד המקרה שאירע לי לפני שבועיים.

אני הולך לי בסבבה לרכבת, כשבדרך אני כבר חושב על הקקי העצבני שאני הולך לדפוק שם בתא של הנכים. הלכתי בצעדים מהירים כדי שחס וחלילה לא יקרה לי מה שקרה לי שבוע קודם לכן- כשפספסתי את הרכבת ממש בכמה שניות, ולא התבאסתי מזה שעכשיו אני צריך להיגרר באוטובוסים לבסיס, אלא התבאסתי מזה שעכשיו אני צריך להתאפק עד לבסיס כדי לעשות קקי.

הרכבת הגיעה, ואני עליתי ונכנסתי מיד לקרון של הנכים (אתם מכירים? הקרון התחתון שיש לו ירידה כזאת לכיסאות גלגלים ועגלות, והמושבים שבו מקופלים ויש מעקה, ובסוף הקרון- יש את תא שירותי הנכים). הנחתי את החפצים שלי על אחד המושבים והתכוננתי להיכנס לשירותים, כשלפתע... (ט הטה טה טם!)...לקרון נכנס נכה על כיסא גלגלים.

הוא התגלגל לאיטו לקצה הקרון, ממש מול המושב שלי וחנה שם. הסיטואציה היתה כזאת- תא שרותי הנכים עומד במקום הקבוע שלו, הנכה על כיסא הגלגלים חונה מימין לתא ואני עומד משמאל לתא, מבולבל. הרי כבר גמרתי בדעתי שאני הולך לדפוק את הקקי של החיים שלי בתא השירותים. כבר הנחתי את חפציי על הכיסא! ועכשיו הנכה נזכר להיכנס לקרון?! כמה נכים יש כבר שנוסעים ב-6 ורבע בבוקר לרכבת לרחובות ונכנסים דווקא לקרון הנכים שאני נמצא בו?! כמה???

נזכרתי בחלום שהיה לי ביסודי- חלום שבו אני מוזמן לביתו של רב גדול לסעודה שלישית של שבת. אני נכנס לבית שלו, שבמרכזו עמד שולחן ערוך ומלא בכל טוב. אני לא זוכר מה כלל הכל-טוב הזה, אבל אני בטוח שהיו שם חטיפי פיצה כאלה של מעדנות.

הרב, שאת פניו לא ראיתי, אמר לי להתיישב מולו ליד השולחן. עשיתי זאת מיד. עדיין לא הצלחתי לראות פניו של הרב, כי בקבוק של איזה משקה היה מונח על השולחן, ממש ביני לבינו. יכולתי רק לראות את פרצופו המטושטש של הרב מבעד לנוזל של המשקה.

ולפתע הרב אמר לי את המשפט הבא: "אסור לך להיות יותר מדי זמן בשירותים". ואז התעוררתי.

מאז אותו חלום, שחלמתי לפני יותר מעשור, אני עדיין בטוח שזה איזה חלום נבואי לגבי המוות שלי, שכנראה יהיה בתוך תא שירותים. כדי להימנע מהמוות הזה, אלוקים רמז לי שאסור לי להיות יותר מדי בשירותים. בהתחלה הוא שלח את הרמז בחלום נבואי, אח"כ הוא שלח לי את זה עם טחורים ופיסורה שליוו אותי כמה חודשים לפני יותר משנה, וגרמו לי למעט ביציאות, ועכשיו, משאלוקים ראה שאני אוהב לבלות בתאי שירותי נכים ברכבות- הוא החליט להפוך עולמות כדי שזה יפסק: הוא גרם למפקדת שלי לעבור דירה לתל אביב כדי שיהיו לי טרמפים קבועים לבסיס ומהבסיס, גרם לי לאחר את הרכבת ואפילו שינה את כל חוקי ההסתברות והעלה נכה שישב ממש מולי בקרון הנכים.

התיישבתי שם ביחד עם החפצים שלי. בחנתי את הנכה והוא בחן אותי בחזרה. ידעתי שאין מצב שאני אכנס ככה לנגד עיניו לתא של שירותי הנכים. אני עם מדי צה"ל, סביר להניח שאני לא נכה. ומי יודע? אולי הוא בעצמו יצטרך קקי עוד מעט. אני כבר מצפה לגרוע מכל.

החלטתי לשבת שם ולהמתין, אולי הוא ירד בתחנה הקרובה או בזו שאחריה, ואז אוכל להיכנס לעשות קקי. בינתיים אני מתאפק.

עברו כעשר דקות עד לתפנית המפתיעה- הדלת של תא השירותים נפתחה ויצא ממנה בנאדם. היו לו שתי רגליים ושתי ידיים ואני גם די בטוח שהוא הלך ישר לגמרי. לא נכה ולא נעליים. הבנאדם יצא מתא השירותים, הסתכל עליי ועל הנכה, סידר את החולצה בתוך מכנסיו ויצא מהקרון.

את דלת השירותים, אגב, הוא השאיר פתוחה לרווחה, כדי שלא נפספס חלילה את הניחוחות וההפתעות שהוא  חילק שם במשך לפחות עשר דקות.

חוצפה של אנשים, אה?

***************

אנא מכם, אנשים יקרים. אם אכפת לכם ממני ומשאר החיילים בצה"ל-

https://www.atzuma.co.il/rail

כנסו לפה וחתומה על העצומה שלא יבטלו את הנסיעות חינם לחיילים בימי ראשון בבוקר. יש חיילים שזו הנסיעה העיקרית שהם עושים ושאין להם הרבה דרכים חלופיות לנסוע לבסיסים שלהם, ובטח שעם המשכורת העלובה שהם מקבלים גם אין להם כסף לשלם על אותן נסיעות.

אם בכל זאת הנסיעות חינם ברכבות יבוטלו, אני אבין שהכל לטובה, ושכנראה זו עוד דרך של אלוקים למנוע ממני את הבילוי הכה אהוב עליי של שהייה בתא שירותי הנכים של הרכבות. למרות שתכלס, תא שירותים או לא תא שירותים, מה אכפת לי איפה אני מת?

**************

ברכת מזל טוב למתן ודוריאן לרגל הנישואין, וברכת מזל טוב לשוחט לרגל השחרור.

שבוע של חגיגות וסוף שבוע של עוד יותר חגיגות.

שיהיה אחלה של שבוע לכולם!