מה לי ולטטנוס? מישהו מוכן לענות לי?
אני אולי חובש ואולי אני יודע להזריק, אולי קיבלתי חיסון טטנוס בטוסיק
בגיל קטן בגלל מקל שחטפתי בפרצוף ועוד חיסון בבקו"ם, אבל מעבר לזה, כל קשר
ביני ובין טטנוס הוא מקרי בהחלט.
"בוא תזריק לי את הטטנוס", הפתיע אותי הנגד עם שקית
מהחר"פ. שעתיים קודם לכן הוא בא לחדר התרופות עם מרשם לחיסון טטנוס שהוא
הוציא מהרופא. אמרתי לו שאין לנו פה חיסוני טטנוס, כי כל חייל עושה טטנוס
בבקו"ם כשהוא מתגייס, ואם צריך לעשות שוב בהמשך השנים-הולכים לחר"פ
ב"צריפין" עם המרשם, מוציאים משם את האמפולה של החומר, ושם, במרפאה או
משהו, מחסנים אותך.
אבל לא, הוא החליט לעשות טיול לצריפין, לחזור לבסיס ולבקש ממני לעשות
לו את החיסון. יאללה, למה לא? מזמן לא עשיתי חיסון למישהו.
האמפולה היתה יחסית גדולה ומלאה, רק מזרק גדול היה יכול להכיל אותה.
"מה זה המזרק הגדול הזה?", הנגד התחיל לפחד ואני הייתי צריך
להרגיע אותו במשך כמה דקות שזו כולה דקירה ושלא יפחד מהגודל של המזרק או הגודל של
המחט ושאני מומחה בזריקות.
הפשלתי לו את השרוול, העברתי וויש עם הספונג'טה והייתי שנייה אחת
מלהזריק לו את הטטנוס. לפתע נכנסה קר, המפקדת שלי.
"בוא שנייה החוצה", היא פתחה עליי זוג עיניים יורקות אש.
יצאנו החוצה.
"כמה חומר שאבת מתוך האמפולה?" היא שאלה אותי.
"מה זאת אומרת?", התפלאתי, "שאבתי הכל".
"מטומטם!", היא כמעט אכלה אותי, "אתה לא יודע שבאמפולה
של טטנוס יש עשר מנות?!"
"מאיפה אני יודע? ממתי אנחנו מזריקים פה טטנוס?!"
"אמפולה אחת מספיקה ל-10 מנות, ומהרגע שפותחים אותה היא יעילה
ל-24 שעות, כך ששואבים רק עשירים אמפולה ואת השאר זורקים לפח!"
"לא חבל על החומר? בואי כבר נזריק לו את הכל, נחסן אותו לכל
החיים!"
קרן היתה ככה קרובה מלפוצץ אותי מכות. היא לקחה מזרק פיצי ושאבה לתוכו
את הכמות המזערית הזאת.
"עכשיו לך תגיד למישהו אחר לחסן אותו", היא הביאה לי את
המזרק החדש, "הוא כבר ראה אותך בא לחסן אותו עם המזרק הגדול".
"סמכי עליי", אמרתי לה וחזרתי לחדר הטיפולים.
"הנה", הנגד ישב שם וחייך למראה המזרק הקטנטן, "ככה
מזרק אמור להראות!"
"ממש האמנת לי מקודם, אה?", צחקתי, "היית צריך לראות
את עצמך איך שקשקת מהמזרק והכמות של החומר"
"אתה ממזר אתה!", נקרע הנגד, "הפחדת אותי רצח!"
"גם את המפקדת שלי הפחדתי", המשכתי לצחוק, "היא חשבתי
שאני אשכרה עומד להזריק לך טטנוס שמספיק לעשרה אנשים, אמרתי לה שתיתן לי להסתלבט
עליך קצת..."
"וואלאכ אתה כוכב אתה, תאמין לי".
עשיתי לו את החיסון.
קרן אספה את כל החובשים לרענן להם את הפקודות לגבי חיסונים וכמויות,
ופתחנו בתחקיר של ניהול סיכונים.
למחרת הנגד מגיע אליי עם מרשם לבדיקת דם.
"יאללה ג'ינג'י, בוא תעשה לי בדיקת דם", הוא אמר.
"כנס למעבדה", אמרתי לו, "יש שם כבר מישהי".
"לא לא, אני רוצה שאתה תעשה לי", הוא אמר לי וצחק,
"עשית לי טוב אתמול, רק עליך אני סומך, יאללה בוא!"
_________________________________________________________________________
דברים שאני חייב לעשות:
מכירים את משפכי היודאיקה האלה שמוזגים לתוכם בקבוק יין והוא מפצל את
המשקה לכוסיות יין?
אני חייב להשתין לאחד כזה ולראות איך השתן שלי מתפצל לכל הכוסיות.
_________________________________________________________________________
פתאום נפל לי האסימון...
-בשבת עמדתי על המרפסת בקומה העשירית במגדלי YOO והשתנתי משם למטה.
-גם לכם קורה שאתם "מגלים" איזה שם של בנאדם (נניח, רואים
באיזו תכנית ריאליטי איזו ארגנטינאית בשם טלילה) ואז פתאום אתם קולטים שיש מסביבכם
עוד עשרים טלילות, ובאופן כללי, לכל בחורה שלישית במדינה הזאת קוראים טלילה?
-לאנאלפבתים באמריקה קוראים "אנאייביסיים"?
-ביננו, ידיד גיי זה רק לבנות חסרות ביטחון.
-היום ישבתי עם כריסטינה ופואד ברכבת ופתאום הבנתי: רק בצה"ל
יכולים לשבת סמל דוס ג'ינג'י עם רב"ט ערבי מעוספיה וטוראית רוסיה נוצרית
בלונדינית.
_________________________________________________________________________
תהל היא בין הצעירות ביותר בבסיס. הקשר שלנו מתחיל ומסכם בזה שאנחנו
יושבים ביחד באופן קבוע בארוחות הערב.
_________________________________________________________________________
-רפי: "בוא
תביא לי פגלקס (תרופה לעצירות)"
אני: "קח מהארגז"
קרן: "איזה
אתה מעדיף? פגלקס תפוז או פגלקס רגיל?"
רפי: "מה ההבדל?"
-אני: "יאללה, גיא, בוא תעזור לי להעמיס את הציוד על
האמבולנס"
גיא: "יא מניאק, אני הייתי צריך לפרוק את כל הציוד מהאמבולנס
בכוחות עצמי...ועם עוד שתי בנות"
אני: "מה אתה מתלהב? תשיג לי שני כושים ותראה איך אני מעמיס את
האמבולנס בכוחות עצמי!"
-יועד: "איך זה שיש לכם פה בנות ואתם מנקים?"
אני: "עשינו הסכם שהבנות מבשלות ואנחנו מנקים"
יועד: "זה לא מסתדר מבחינה שכלית, מי ינקה אם לא הבנות?"
אני: "הכושי!"
***********
שבת שלום, לוס כפרות! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
