הגעתי למסקנה שהעבודה הכי טובה שאני אוכל למצוא אי פעם היא להיות חובש
בחוף הים. באמת שיש לזה את כל היתרונות:
-לא צריך להיות לבוש.
-רוב היום יושבים בים, אוכלים ארטיק, בשמש או בצל ושומעים מוזיקה.
-פעם בכמה זמן אני משתמש בכישורים המדהימים שלי כחובש.
-מותר ואף רצוי להשתין על אנשים שעקצה אותם מדוזה.
אז מי אמר שהעבודה לא משחררת?
*************
אנשים שצריך להשתין עליהם:
-אלה שכותבים ב-5 בבוקר סטטוס "למה אני ער בשעה הזאת???".
-אנשים שבוכים בגלל ציונים גרועים בתעודה.
הידעתם? עם תעודת הבגרות שלי התנגבתי בשירותים.
-אנשים שלא אוהבים את הביטלס אבל אוהבים להקות שמושפעות מהם באופן ברור.
_________________________________________________________________________
בקיץ 2006, לפני כ-6 שנים, נערך גמר המונדיאל.
אבא שלי, שהוא הבנאדם שמבין בערך הכי טוב בעולם בכדורגל (והוא גם הכי
גבוה וגדול וחזק ויש לו סולם שמגיע כמעט עד שמיים והוא כה רעב שהוא אוכל ארוחה
פעמיים...אז תארו לכם כמה ארוחות אוכל אבי ביטר, כפרה עליו), אמר לי כבר בתחילת
הטורניר שלפי דעתו איטליה וצרפת יגיעו לגמר ואיטליה ינצחו. הוא הוסיף ואיחל לזידאן
(הכוכב של צרפת דאז) שיחטוף כרטיס אדום בגמר.
אני, שלא צפיתי יותר מדי באותו מונדיאל, נעצרתי יום אחד ברחוב
ע"י שני ערסים ששאלו אותי "מי אתה אומר לוקח את המונדיאל?" (רק
בארץ זה יכול לקרות, שאנשים עוצרים אותך באמצע הרחוב ומסוגלים גם להתערב איתך על
זה או להרביץ לך אם אתה לא מהמר כמוהם) ציטטתי את דבריו של אבא שלי: "בעזרת
ה' איטליה תנצח וזידאן יקבל כרטיס אדום".
הערסים הסתכלו עליי כאילו קיללתי הרגע את אמא שלהם והתחילו לצעוק עליי
שאם זה יקרה- הם יחסלו אותי.
ובכן, זה קרה, ונראה לי שהם עד היום מחפשים אותי.
בכל מקרה, לגבי היורו הנוכחי, בהתחלה מאוד התבאסתי שאני מפספס אותו
בגלל שאני בכלא. אח"כ הבנתי שבאמת הכל לטובה, כי הולנד (שהם הפייבוריטים
הקבועים שלי) אכלו תבוסה אחרי תבוסה ועפו מהטורניר בלי שום ניצחון, אז טוב שלא
ראיתי את הדבר הכואב הזה.
במשחק הראשון שישבתי לראות עם שוחט, קרני ואירה, הבנתי שהם כבר רואים
ביחד את כל היורו ובכל פעם מהמרים על סכומים קטנים ב"ווינר".
החלטתי להתיעץ עם מנש (שלאור ה-16,000 שהוא עשה בגמר המונדיאל האחרון
שראינו יחדיו, הוא נחשב בעיניי למלך הווינר) והימרתי לפני מה שהוא ייעץ לי.
בסופו של דבר הפסדתי, כי איטליה ניצחו את גרמניה. רק בדיעבד הסתבר לי
שלאבא שלי שוב היתה תחושה לגבי איטליה מתחילת הטורניר, וכנראה שהייתי צריך להקשיב
לו, כי הוא הכי מבין בכדורגל בעולם, וגם מדי פעם יש לו התגלויות נבואיות בסדר גודל
של "החלקיק האלוהי".
אז התערבתי עם מנש לגבי הגמר (כי הבנתי ש"ווינר" זה לא
התחום שלי) וגם שם הפסדתי (הפעם הפסדתי מגנום).
מה שכן, אני תמיד יכול להתנחם מזה שקרני הימר על קרוב לעשרה משחקים
ב"ווינר" במהלך היורו הזה ובכולם ככולם הוא הפסיד. אחד הביש גדאים, אה?
_________________________________________________________________________
החודש אני חוגג 4 שנים עם המכשיר הסלולרי שלי, שאם הייתי קצת מבין
במכשירים או קצת היה אכפת לי מזה, הייתי אומר לכם איזה דגם הוא, אבל מה שבטוח- גם
כשרכשתי אותו, לפני 4 שנים, היו לי חברים שהיה להם את הדגם הזה כדגם חלופי זמני
למכשיר המקולקל שלהם.
כבר 4 שנים עם אותו מכשיר, עם אותו צלצול כשמתקשרים אליי (נעימת
הפתיחה של "שאלתיאל קוואק") ואותו צלצול כששולחים לי הודעה (פסיכו של
היצ'קוק).
כמעט 4 שנים שהייתי עם אותה תמונה על צג המכשיר (תמונה של אחותי), עד
המכשיר התחיל להתחרפן קצת ונמחקו ממנו תמונות, כולל אותה תמונה. ממש היה לי קשה
לשנות תמונה, הפעם לתמונה של בקבוק קריסטל ענבים (שמסמל אפילו יותר מהמכשיר שלי את
הסלידה שלי משינויים יומיומיים).
כבר 4 שנים שאמא רשומה במכשיר כ"שלומי פל" ושלומי רשום
כ"אמא", פשוט כי הם החליפו בעבר מכשירים, ועד היום לא שיניתי את זה, כי
אני רגיל לחייג ככה, ואני שונא שינויים יומיומיים).
נראה לי שזה סוד הקסם של זוגיות. פשוט להתרגל אחד לשני, וכמובן עוד
כמה דברים שהאישה צריכה להבין וליישם:
נטע: "חזקוש, תתחתן איתי, כדאי לך"
אני: "יש לך כסף?"
נטע: "הרבה"
אני: "את שותקת רוב הזמן?"
נטע: "בטח, מה יש לדבר בכלל?"
אני: "לבשל את יודעת?"
נטע: "בטח!"
אני: "לכבס? לנקות?"
נטע: "ברור!"
אני: "סבבה, התקבלת לאודישנים...בימים הקרובים נערוך מבחן תאורתי
ומבחן מעשי, כדאי שתתכונני, ותלבשי משהו נח..."
אז כמו שהבנתם (אהםאמאאהם), בניגוד לשתי בנות דודותיי הצעירות ממני
שהתחתנו שתיהן בשבוע וחצי האחרונים (ואגב, שיהיה להן הרבה מזל טוב וחיים מאושרים
וענבי הגפן וענבי הגפן וכו') לא נראה לי שאני עוד בשל להתחתן.
ואפרופו השטויות של שוקי, הוא עוד לא נרגע מעניין החזרה שלי מהכלא:
ואפרופו חתונות, הנה כמה תמונות נוספות מהחתונה של נריה והדסה:
_________________________________________________________________________
******************
ועכשיו ברצינות
שיהיה המשך ערב נעים, חלקיקי אלוקים חיים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
