שנה טובה, ציונים ומזדנבים!
לאור השבת-חג-עוד חג-ועוד קצת שבת לקינוח, אם לא ישנת ואכלת מספיק,
ולאור המחסור באינטרנט בבסיס במשך השבוע, לא עדכנתי כבר הרבה זמן.
אז אני פוסט שאין בו שום דבר מיוחד חוץ מזה שהוא פשוט פוסט.
לפני כ-5 שנים, אלוקים נגלה אליי ובישר לי שאני צריך ללכת להופעה של
להקת מגהדת' שהגיעה ארצה. הוא עשה את זה בשיטת הרמז, אחרי שהתקמצנתי על לשלם 200
שקלים להופעה המדוברת, ובאותו יום של ההופעה, הפלא ופתע, קיבלתי משכורת על סך 200
שקלים באיחור של שנה.
איחור של שנה, משכורת באותו סכום של מחיר ההופעה. תגידו שזה לא היה
"לך לך אל ההופעה ועשה חיים" בשם השם המפורש!
השנה, לאחר קמצנות רבה אף יותר מזו שקדמה לה, על הופעה של רד הוט
צ'ילי פפרס במחיר של כ-380 שקלים, אלוקים החליט לשלוח אותי בשנית.
באותו שבוע של ההופעה, לפתע פתאום, הגיעה אליי אשת קבע צעירה מהבסיס
והחזירה לי כסף שהלוויתי לה חודש לפני כן. 350 שקלים חדש בנק ישראל הופקדו בידיי,
הפיצו אור והשמיעו שירת מלאכים שזמרו "הללויה!".
יש לי כסף להופעה!
אז הלכתי להופעה עם קרני, נריה והדסה והיה ממש ממש טוב. אין לי כח לפרט
וגם לא צילמתי כלום. אבל הצלחתי לראות את הבמה, חסכתי כסף על שתייה (גנבתי לאחד
המאבטחים את הבקבוק שלו) והיה אחלה מזג אוויר. בהחלט היה שווה!
_________________________________________________________________________
מאז שאירה קנתה לשוחט כינור לכבוד יום הולדתו, הוא לא מפסיק להשמיע
לנו יצירות.
כמו ילדים קטנים, בכל פעם שאנחנו מתכנסים בביתו של שוחט, הוא ואירה
עושים לנו דואט גיטרה וכינור של שירים כמו "התקווה", "שיר המעלות"
ו"לו יהי". רק חסר מאחורה תמונות של חיילים מתים והאווירה מושלמת.
חשוב להדגיש ששוחט מעולם לא למד לנגן על כינור. הוא מנגן פחות משבועיים,
אבל דווקא מצליח לעשות את זה לא רע בכלל. הוא ואירה תכננו מתישהו לנסות לנגן ברחוב
ולראות כמה כסף הם יקבלו.
"הגעתי למסקנה שאנחנו חבורה של זקנים", אטיאס אמר במפגש
האחרון בביתם של אירה ושוחט, אחרי שהשמיעו לנו את היצירות החדשות שלמדו. "אם
אתם זרמנים, בואו נעשה עכשיו משהו אחר, לא נשאר פה בבית לשבת, בואו נצא לאנשהו
ונעשה משהו לא שגרתי!"
הוא היה נלהב. האמת היא שגם אנחנו, אבל כל אחד היה דבוק לספה שלו ולא
ידע איזו עוד אופציה יש כרגע חוץ מלשבת בבית ולראות טלוויזיה.
קרני טען שזה לא נכון ושאנחנו בכלל לא זקנים, ואז המשיך ללגום מהתה עם
החלב שאירה הכינה לו.
התחלנו לזרוק הצעות לדברים שאפשר לעשות עכשיו.
אני רציתי לפרוץ לישיבה התיכונית שלמדנו בה ולרסס שם גרפיטי, אבל קרני
הזכיר לי שכבר עשינו את זה בעבר.
אביה הציע לנו לנסוע לכותל לסליחות, אבל הדלק היום יקר יותר מהופעות
של רד הוט צ'ילי פפרס.
אירה הציעה שניסע להחלקה על הקרח, אבל הבנו שגם זה דורש יותר מדי כסף
שאין לנו כרגע.
"יש לי רעיון", הצעתי לפתע, "למה שלא נעשה את מה
שתכננתם לעשות עם קיבוץ הנדבות ברחוב? אירה ושוחט יביאו גיטרה וכינור, קרני גם
יביא גיטרה ואטיאס ואני נפזז!"
כולם היו בעד הרעיון. כולם חוץ מאטיאס. פתאום אטיאס, שעד אותו רגע טען
שאנחנו זקנים ושאנחנו צריכים לעשות משהו לא שגרתי, החליט שהרעיון הזה מוגזם, כי
אולי אחד החניכים שלו בקורס החובלים יראה אותו עושה שטויות ברחוב וזה לא מקצועי.
כפכפנו קצת את אטיאס, ארזנו את כלי המיתר והקשת ויצאנו לכיוון נמל תל
אביב.
קרני, אירה ושוחט הפליאו בנגינתם. אטיאס הפליא בטריק הפסיכולוגי שלו
של לעבור לידנו כאילו הוא לא מכיר אותנו, להתלהב מהנגינה בקול רם ולהניח לנו מטבעות
(או דברים שנראים כמו מטבעות) ובכך למשוך עוד קהל שיאזין ויתרום כמה מצלצלין (זה
באמת עבד!). ואני הפלאתי ביכולתי להיראות מוזנח ומסכן שצריך לרחם עליו ולשים לנו
כסף.
בסוף הערב יצאנו בשלל רב ועם ציפור קטנה בלב.
החלטנו שזה יהפוך להיות בילוי קבוע. אנחנו גם עושים מוזיקה (סוג של),
גם מבלים בנמל תל אביב וגם מרוויחים על זה כסף.
אין, קיבוץ נדבות זה ה-דבר!
שוחט והכינור:
________________________________________________________________________________________________________
ואם ביצירה מוזיקלית עסקינן,
לפני כשבוע, מתוך שעמום קטלני ביותר, לקחתי את אחיי הקטנים, שלומי
ובילוש, והכרחתי אותם לכתוב איתי שיר.
הרי לכם השיר שנכתב ב-5 דקות, הולחן בעשר דקות וצולם בעשרים דקות של
הרבה צחוקים ופספוסים:
אם אין סוכר בים
המלח, לפחות יש ים
את הצפרדעים כבר
שכחנו, נשארו רק חשך ודם
אומרים שבפרדס ההגדה
יש רק עצים, ואולי זו רק אגדה
והאוכמניות, הו,
האוכמניות, כמה שרציתי להיות
זה לא בידיי
מי שטרח בערב שבת,
כנראה שאשתו מתה
מי שטוב לו ושמח,
שיתאבד כמתבדח
מה טובו אהליך יעקב
ויתדותיך ישמעאל
ישמעאל
ברוקולי ופרח נשמע
שילוב של ירח
והופל מצופה, כמה
שציפינו לו
יש ימים בהם אתה
מתעורר ומגלה שאתה בעצם ישן
המזגנים מאווררים
והמאווררים ממזגנים
אין לזה מנוס
מי שטרח...
http://www.facebook.com/photo.php?v=10151163242308934
_________________________________________________________________________________________________________
כמה עובדות שלא ידעתם על תה:
-אני שותה את התה שלי עם 4 כפיות סוכר.
-כשרואים סרט אצל קרני, חובה לפתוח אותו עם ספל תה.
-תמיד אחרי תה יש לי קקי.
-אתה לא רוסי אמיתי אם אתה לא אוהב לשתות תה, רצוי במקום קפה, ורצוי
שיהיה לך קנקן תה עם שמירה על חום.
-שירים ישראליים שנכתבים על תה הם בדרך כלל הזויים ומצוינים
(ע"ע- "במסיבת התה של עליזה" של איפה היד, "סוכר בתה" של
כוורת ו"משהו כמו תה" של הבילויים).
_________________________________________________________________________________________________________
קצת שואה עוד לא הרגה אף אחד:
ליאור: "למה יש רק קציני אס-אס ולא נגדי אס-אס?"
אני: "אם היו נגדי אס-אס השואה היתה הרבה יותר שכונה."
_________________________________________________________________________
ליאור: "מכיר
את הסרט "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי רוברט פורד הפחדן"?"
אני: "לא מכיר"
ליאור: "אתה
יודע על מה הסרט מספר?"
אני: "על בנאדם
בשם רוברט פורד, שהוא פחדן, והוא רוצח בן אדם אחר בשם ג'סי ג'יימס, לא?"
ליאור: "נכון..."
אני: "אני לא מצליח להעלות את הסרטון"
יעקב: "עלה והצלח!"
*************
שיהיה שבוע טוב וגמר חתימה טובה, שלומפרים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
