"יאללה, תכה ראשון", אמר לי דוד והעביר
טלק על מקל הסנוקר שלו.
"שלא תבכה אחר כך לארצות הברית שאני התחלתי", אמרתי והכיתי
בלבן בכל הכח, מה שגרם לכאוס מוחלט על שולחן הביליארד.
"אין סיכוי שאתה מצליח לפגוע בכדור שלך בלי להכניס את שלי
לחור", דוד התגרה בי.
"חכה ותראה", אמרתי לו, "אני אעשה פה פגיעה
כירורגית".
הצלחתי לפגוע בכדור שלי, אבל הכדור שלי פגע בכדור שלו והכניס אותו
לחור. הירי הכירורגי שלי לא הצליח, יש פצועים חפים מפשע, אבל משום מה אני התבאסתי
מזה יותר מדוד.
"אתה יודע מה הבעיה שלך?", אמרתי לדוד אחרי שלושה סיבובים
בהם אני פוגע בכל הכדורים שלי והוא רק מעיף את הכדורים מצד לצד ופוגע בכל מה שזז
ודומם, "אתה לא באמת מכוון, אתה פשוט מפציץ ומקווה שזה יפגע".
דוד הצליח להכניס את הכדור שלו לחור וחייך- "אמרתי לך כבר קודם,
אתה לא תצליח לנצח אותי"
"אבל אולי לפחות אני אשיג הרתעה", עניתי לו והכנסתי עוד
כדור.
"יאללה, נעשה עוד משחק?", דוד שאל אותי אחרי שניצח והזמן
דחק בנו שנסיים את התחרות הזאת.
"עזוב", עניתי לו, "זה לא שווה את המחיר, צריך לדעת
מתי לעצור"
"לא נורא", הוא נתן לי כיף והתחיל לאסוף את הכדורים,
"אולי בפעם הבאה תנצח אותי"
"היי, אל תשכח שאחד הניצחונות שלך היה כי הכנסתי לעצמי את הכדור
השחור"
"גם ניצחון עצמי זה ניצחון", דוד החזיר לי, "מה שנכנס
לחור נשאר בחור".
*************
דוד החזיר אותי הביתה ושלומי עדכן אותי, 12 רקטות נורו מאז הפסקת האש.
אבא: "צריך לדעת איך לקרוא את הדברים...כשכתוב בחדשות שהפסקת האש
נכנסה לתוקף, הם מתכוונים שהיא נכנסה לתוקף, אבל לא נכנסה למותקף!"
____________________________________________________________
אז מה למדנו ומה יצא לנו בעצם ממבצע
"עמוד ענן"?
-הרבה כתבי חדשות זכו סוף כל סוף לרגעי התהילה שלהם כשנאלצו לצלם אותם
מסקרים בשידור חי. מה שיפה זה שדאגו לקחת את הכתבים הבכירים כמו רוני דניאל ומשה
נוסבאום למקומות האסטרטגיים יותר, כמו באר שבע ואשקלון, ואת הכתבים הצעירים עם
החצ'קונים תקעו במועצה אזורית באר טוביה וישובי עוטף אשכולית, שיהיו שם ליתר
ביטחון, על כל קסאם שלא יבוא.
-ארד ניר לא שינה וכנראה גם לעולם לא ישנה את התסרוקת שלו.
-המחבלים אמנם מאוד אכזריים, אבל הם לא כל כך חכמים שהם מפוצצים
אוטובוס במרחק 3 דקות הליכה מאיכילוב. כאילו, לא היה צריך אמבולנסים אפילו.
הנפגעים כבר עפו מההדף אל תוך חדר המיון.
-יש גם אנשים מישראל שהיו מבסוטים על הפיגוע בתל אביב:
בילוש: "הייתי אמורה לסיים היום ב-2 וחצי, אבל אמרו לנו שבגלל
הפיגוע אנחנו יוצאים ב-1 וחצי"
אני: "אז יצא לך טוב הפיגוע, אה?"
בילוש: "כן!"
-אני מנחוס מהלך.
כשהייתי בבסיס בשבוע הקודם היה צבא אדום באזור.
כשהגעתי ביום ראשון הביתה, בתל אביב, היה גם שם צבע אדום.
בשני בלילה נסעתי לירושלים ונשארתי שם עד שלישי בצהריים. הצבע האדום,
כמובן, רדף אותי עד לשם.
וברביעי, כשהחלטתי להישאר בבית, הפיצוץ נשמע עד אליי, אוטובוס התפוצץ
10 דקות מהבית שלי, 10 דקות מהמקום בו אמי וסבתי טיילו אותה שעה, ו-3 דקות הליכה
מבית הספר של אחותי שהיתה שם באותו זמן.
-יש הבדלים בין
"הסכם", "הסכמות" ו"הבנות", כמו שיש הבדל בין
"חברים", "בקשר" ו"בקטע".
רק שאף אחד לא בדיוק
יודע מה ההבדלים.
*****************
והדבר האבסורדי ביותר היה לראות בחדשות את הידיעה של "הפסקת האש
נכנסה לתוקף" ומתחת "אזעקה בבאר שבע".
ובכן, התמונות מדברות בעד עצמן:
_______________________________________________________________
בכל מקרה, זה מאחורינו. רק הזמן יגיד אם השגנו את התוצאות הרצויות.
בינתיים ישראל נכנסת לחודשיים של בחירות, ועכשיו אפשר להמשיך לצחוק לא
רק על ה"ביטחוניסטים" אלא גם על שלי יחימוביץ', יאיר לפיד ושאר הג'מעה.
אבל בינתיים, כדי לנצל את הרגע, רק עוד דאחקה אחת קטנה על "השלישייה",
כדי שתזכרו שיש מי ששומר עלינו חוץ מאבינו שבשמיים:
***********
ועכשיו ברצינות
שיהיה סוף שבוע רגוע, משביתי שמחות! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
