אתם יודעים, אחרי 3 שנים בצבא, סוף כל סוף הצלחתי להבין מה הופך את המערכת הצבאית למערכת כ"כ מטומטמת ולא הגיונית.
טוב, האמת היא שיש כמה סיבות, אבל אחת הסיבות הגדולות והמרכזיות זו הסיבה שנקראת "חייל שלישות", ואני הולך עכשיו להיות מאוד מכלילן ובוטה, לפחות כמו שאני מכלילן ובוטה כלפי חייל משטרה צבאית, אז שימו לב:
חייל השלישות זה חייל של בלונדיניות וגייז!
סתם, לא... פשוט חייל שלישות זה חייל שמצד אחד קשור באופן ישיר אל כל חייל וחייל בצה"ל, אבל מצד שני, הוא לא מתעסק באנשים אלא במספרים.
יש להם שם הרבה נתונים ממוחשבים או מתוייקים או כל דבר שמתאר ארגון פקידותי של חיילים שאין להם שום פן מבצעי בעבודה, אולי חוץ מ"אבטחת מידע".
החיילים עושים את עבודתם, בדרך כלל, כמו רובוטים, יודעים שהם הבורג, אבל אין להם מושג מה הם מבריגים ואיזה כלי הם בונים. הם עושים את העבודה שנמצאת מול העיניים שלהם, וכשבא מישהו, בטעות, עם דופק ונשימה והכרה וחיוך על השפתיים ושואל אותם שאלה שהיא קצת מעבר ל"העתק, הדבק, הדפס, תייק, טלפן, נתק, שמור, צלם" שיש להם בלו"ז היומי- גם אם בטעות תהיה להם סבלנות לנסות לעזור ולענות, הם פשוט לא ידעו איך לעשות את זה!
אני יכול לספר סיפורים מפה ועד פתח תקווה על מקרים בהם אפילו הרב סרן, קצינת כח האדם של הבסיס, לא ידעה לספק לי מענה או אפילו כיוון בקשר לשאלות שלישותיות פשוטות ביותר.
אבל עזבו את זה, כל זה לא אכפת לי עד שזה דופק אותי, והנה הגיע השלב שבו זה דופק אותי:
ישבתי בכלא 6 במשך 22 ימים. ביום ה-22, שהיה יום שישי, הביאו לי צו שמורה לי לחזור ליחידה המקורית שלי ביום ראשון בצהריים, וזה אכן מה שעשיתי.
כשנכנסתי למערכות הצה"ליות לראות את תאריך השחרור החדש שלי (אחרי ימי כלא שעליי להשלים) חשכו עיניי! הקקות האלה הוסיפו לי 24 ימים לשירות במקום 22 ימים שאני צריך להשלים!
הבנתי מיד שהטעות נובעת מחוסר תיאום בין השלישות של הבסיס לשלישות של הכלא, בגלל שמהכלא שוחררתי לאחר 22 ימים, אבל חזרתי ליחידה רק אחרי שו"ש בבית, שזה אומר עוד יומיים שאני צריך להשלים שאלו יומיים שבכלל לא ישבתי בהם בכלא!
מילא יש אנשים שבגלל בעיות של שלישות צריכים קצת לטרטר את עצמם עם חתימות ממקום למקום או לפקסס מסמכים בגלל כל מיני שטויות, אבל לשרת סתם עוד יומיים, ועוד כאקסטרה על ימים שאני בכל מקרה משלים?!
ואני כבר לא מדבר על זה שלא קיצרו לי את ימי הכלא בגלל שהשלישות בכלא איבדו את מכתב בקשת ההמתקה שלי. ואני גם לא מדבר על זה שהשלישות לא הסכימו לקצר לי את ימי ה"דפוק" שעליי להשלים בגלל שזו עבירה שבוצעה בשנה האחרונה (ולא אכפת להם ששנתיים וחצי לא קיבלתי אפילו "שעה ביציאה").
אם לא אצליח לסדר את העניין הזה בשלישות (שאחת מנשות הקבע כבר הסבירה לי שזה לא הגיוני והיא תפעל כדי לשנות את זה, אבל אני לא מאמין לה עד שאני רואה בעיניים שלי שזה תוקן) זו תהיה חותמת סופית לכך שחייל השלישות נקע רגלו ושאין בו אמונה!
*********
בינתיים, קפצתי לבסיס השלישות בר"ג כדי לחדש את החוגר שלי שהפך להיות פג תוקף מאז שנכנסתי ל"דפוק" שלי. על הדרך הלכתי לחדש גם את כרטיס האשראי שלי בבנק וקלטתי שהחל מהחודש הבא אני נכנס למינוס (צריך לשלם תשלום אחרון של ניתוח הלייזר שמחסל לי את כל מה שנותר לי בבנק).
חיים יפים יש לי!
אני: "שמוליק, יש לי אשראי חדש"
שמוליק: "אשריך!"
_________________________________________________________________________
והכיף השבועי מגיע ל...
תולי!
מכירים את המאכלים האלה שיושבים ימים ושבועות בבית בלי שאף אחד נוגע בהם, וכל אחד בטוח שזה יושב על השולחן כבר שנתיים אבל אף אחד לא לוקח אחריות כדי לזרוק את זה?
אז תולי קלט על השולחן בסלון סופגניה שכבר שבוע וחצי היא כמו האהבה הישנה, מונחת שם ואף אחד כבר לא נוגע.
"בואנה, הסופגניה הזאת כבר שנה פה!", הוא אמר, לקח אותה לידיו והתחיל להקפיץ אותה על הרגל כמו כדור.
חברתי אליו לסטנגה בסלון והתחלנו לבעוט את הסופגניה מצד לצד עד שהסופגניה הקשה עפה על חנוכיה שניצבה על יד החלון (גם כן, בלי שאף אחד הזיז אותה כבר שבוע).
הסופגניה והחנוכיה עפו בעוצמה על הרצפה ונשברו.
_________________________________________________________________________
קצת אקטואליה, כדי שלא נרגיש בורים:
קם מהשבעה על אביו וזכה ב-13 מיליון שקל בלוטו.
http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-02c1a1f46b8ab31004.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=786102762
הזוכה: "אז כל מה שעברתי כדי להשיג רעל עכברים כדי להכניס לאבא שלי בכוס כדי לקבל את הירושה שלו...כל זה היה לשווא?!"
*********
אובאמה: נגבש רפורמה בחוקי הנשק עד ינואר.
http://news.walla.co.il/?w=/15/2598617
אובאמה ממשיך ואומר: הייתי רוצה לקחת את הזמן עם הרפורמה הזאת, אבל הציבור לוחץ עליי... ממש מצמיד לי אקדח לרקה.
*********
רצח את אשתו ב-3 יריות וטען "זה היה בטעות".
http://news.walla.co.il/?w=/10/2598791
כן כן...
וגם היטלר רצח בטעות, אה?
"אופס, בטעות הכנסתי 6 מיליון יהודים למחנות השמדה ובטעות החלפתי בין הבויילר של המים החמים לבויילר של הציקלון B... אני כזה קלאמזי לפעמים!"
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
~אבא נכנס הביתה~
אבא: "יש לי תכנית נהדרת לא לעשות כלום כל הערב...הדבר היחיד שאני רוצה לעשות הערב זה להסתלבט."
~אבא נכנס הביתה~
אבא: "איפה כולם?"
אני: "איש איש בעיסוקו"
אבא: "ואיפה האישה?"
~אבא נכנס הביתה~
אני: "איך היה בחתונה?"
אבא: "שנים, שנים שלא ראיתי כזה אולם מעפן! האוכל חרא, המלצרים גרועים, תאמין לי, הוא היה על הפנים פשוט בכל פרמטר, אולמי ווגשל בבני ברק זה הילטון ליד האולם ההוא!"
-אבא (לאחותי הקטנה): "סוד ההצלחה בלימודים זה לדעת ליד איזה חננה לשבת בזמן המבחן."
_________________________________________________________________________
~קרני דופק בדלת כמה דקות אחרי ששלחתי לו הודעה שאני מאחר למפגש שלנו כי ההורים שלי לא בבית ואני לא יכול להשאיר את אחותי לבד~
קרני: "שלום, באתי לבדוק שאתה לא משקר"
~נכנס לבית ומתחיל לסרוק את החדרים~
קרני: "על הדרך אני אבדוק אם גם לא שיקרת לי בקשר למחשב שלא עובד לך"
אני: "אתה לא סומך עליי, אה?"
קרני: "אי אפשר לסמוך על בנאדם שמחביא את ההורים שלו"
אני: "איזה שטויות אתה מדבר, בשואה היו מלא אנשים טובים שהחביאו את ההורים שלהם"
קרני: "נו, ולמה אתה חושב שרצו להשמיד אותם?!"
קרני: "אני לא מאמין שבזבזתי כסף על חנייה כשהיתה לי אחת מטר מהמקום!"
אני: "הכל לטובה"
קרני: "שלושים שקל! זה פאקינג שעת עבודה!"
אני: "אבל אתה לא עובד"
קרני: "זה לא מנחם אותי..."
אני: "לא הייתי נוגע בה במקל"
קרני: "ובסרגל?"
_________________________________________________________________________
והנה כמה תמונות עם אחותי, שיהיה שמח:
************
שבוע טוב, חמארים גדולים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
