לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 32

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2012

תפוס פיקוד!


 

פינת הבר-גדא:


תמיד אני כותב בבלוג את פינת ה"ביש גדא" וצוחק על אנשים עם מזל נאחס. הפעם אני חייב לספר על מזל טוב שקרה לי. ולא, זה לא יהיה קשור בקקי של יונים.

 

בשבועות האחרונים אני נוסע לבסיס באוטובוס שחולף על פני צומת "בית דגן" אבל לא עוצר בתחנה שלו ויורד קצת אחרי, במחנה צריפין. משם, אני לוקח אוטובוס אחורה, לצומת בית דגן, ומשם תופס אוטובוס לבסיס.

את כל הקקה הזה אני עושה כדי לא להיתקל במ"צ בתחנה המרכזית (לפני שבוע וחצי עצרו אותי 4 מ"צ בכניסה לצריפין, בעודי לא מגולח ולא מסופר ולא מדוגם בעליל והורו לי לעצור ולהציג חוגר, אבל אני המשכתי ללכת חרף הצעקות שלהם, והייתי ככה קרוב להשתין עליהם). אני מתנחם בעובדה שבצומת בית דגן תמיד יש איזה קורסיסט או קורסיסטית מבה"ד 10 שעושים שמירת סרק על התחנה, ואני יכול לצחוק עליהם שהם צעירים. אבל זה אף פעם לא מנחם עד הסוף, כי למה לעזאזל האוטובוס שנוסע לצריפין לא יכול לעצור בצומת בית דגן אם הוא כבר עובר שם?!

 

ביום ראשון האחרון האוטובוס הגיע לצומת בית דגן והיה אמור לדלג עליו, אבל בדיוק בפנייה של הצומת, כשאני מקלל את הנהג על כך שהוא לא עוצר, תא המטען של האוטובוס נפתח, והרבה תיקים נפלו באמצע הכביש.

נכון שזה ביש גדא גדול לנהג האוטובוס ולחיילים בעלי התיקים, אבל מבחינתי זה היה ממש מגניב שהוא עצר את האוטובוס ונתן לאנשים לרדת לאסוף את שללם לבוז.

ואני ירדתי בתחנה, שמח וטוב לב, והסתלבטתי על הקורסיסטית ששמרה על התחנה. פתיחה טובה לשבוע המלא האחרון בצה"ל.

 

 

 

 

*************

 

 

השבוע המלא האחרון בצה"ל עבר בכיף, במיוחד השבת האחרונה בצה"ל. הייתי מספר לכם מה קרה שם, אבל נשאיר את זה לפוסט שאפרסם בקרוב "דברים שאני יכול לספר למפקד שלי רק בינואר 13". יש למה לחכות!

 

ואפרופו השבת האחרונה. כתבתי לפני שבת סטטוס על כך שזו השבת האחרונה שלי בצה"ל, ובמוצ"ש גיליתי תגובות רבות ו-82 לייקים על הסטטוס!



 

עכשיו אני מבין איך הרגיש נפתלי בנט כשיוצאת השבת והוא מגלה הרבה תגובות זועמות ושאיבד 82 קולות (כמספר המתפקדים של "התנועה").

 

 

_________________________________________________________________________ 

 

 


את השבת הקודמת העברתי בביתו של קרני.

כשקרני ואני נפגשים ליותר מדי זמן זה לא טוב, כי אנחנו תמיד מגיעים לתובנות ולהחלטות מטומטמות במיוחד, אבל בכל זאת מבצעים כל החלטה או משימה שאמרנו שאנחנו "חייבים לעשות מתישהו".

השבת החלטנו שצריך לכתוב שיר למורה למתמטיקה מהתיכון ולהשמיע לו דרך הטלפון, וגם החלטנו שב-9 בינואר צריך לחגוג את חג ה-Snatch ובכך לפתוח מסורת של הקרנת הסרט המגניב הזה פעם בשנה בתוספת אלמנטים מהסרט.

תרשמו ביומנים שלכם, ה-9 לינואר. זה יוצא יום רביעי הבא.

 

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

 

השבוע ישבתי עם החבר'ה של המרפאה בקבלה של המרפאה במהלך יום עבודה. דור, החובש הצעיר, שהוא בעיקרון זה שהיה אמור לאייש את הקבלה (למרות שהיו שם עוד כמה חוץ ממנו) היה צריך ללכת לשירותים. הוא קם מכיסאו והכריז "אני הולך לשירותים, חזקוש, תפוס פיקוד!".

זה גרם לי לדמיין את אחד מהאלופים בצה"ל, נניח אלוף פיקוד מרכז, לפני שהוא הולך להשתין, קם מהכיסא בישיבת המטכ"ל ומכריז: "אני זז להשתין, עוזי, תפוס פיקוד!".

 

 

מזכיר לי גם שקרני אמר שכשיצאה הפרסומת "קורנפלקס של אלופים", הוא דמיין אריזת קורנפלקס שמספיקה בדיוק למספר האלופים בצה"ל שיושבים ואוכלים אותה בבוקר בקרייה.

 

 

_________________________________________________________________________ 

 


 

אנשים שצריך להשתין עליהם:



-אנשים שמבקשים ממך להשתמש רגע באייפון, ובכלל יש לך גלאקסי.

 

 

-מסעדות שאף יום לא משנות את "מנת היום" שלהם.

 

 

-חתולים שמבקשים ממך ביס באמצע האוכל. תכינו לעצמכם, נבלות!

 

 

-בנות שמכינות לך אוכל ואומרות "אבל לא יצא לי משהו". כאילו שאני אגיד "אה, לא יצא לך טוב? אז עזבי, תביאי לחתולה", מה אני אייל שני? מה אני בוחן את האוכל שלך? אני רעב, תביאי לאכול וזהו, אישה!... ותנקי אחרייך!!!

 

 

_________________________________________________________________________ 

 

 


ראיתי לא מזמן איש הולך ברחוב בלילה, עם שיער ארוך ומעיל שחור גלימתי שמגיע כמעט עד הרצפה. אמרתי לקרני שהאיש הזה בטוח רשע, אבל קרני ביטל את דבריי.

ואז מלא עטלפים התחילו לחוג מעליו.

אני אומר לכם, הבנאדם הזה רשע! אתם חייבים להאמין לי!!!

 

_________________________________________________________________________ 

 

 

רגעי הארה:


הרגע בו אליסיה הבינה את חוקי הצבא:

-"בואנה, אני אומרת לך, הריתוק הזה הוא פשוט עונש!"

 

 

הרגע בו הבנתי שמעבר להיותו נהג אמבולנס, מנש לא יתעסק ברפואה:

-מנש: "וואי כואב לי כל הגוף!"

אני: "איפה בדיוק כואב לך?"

מנש: "כואב לי הראש והכתפיים והגוף... והגב..."

 

 

_________________________________________________________________________ 

 

 


-אבא: "חזקוש, אתה יודע איפה כל הספרים הקרביים?"

אני: "מה זאת אומרת?"

אבא: "הספר על המוסד והספר על השייטת והספר על סיירת מטכ"ל, כולם פתאום נעלמו בבת אחת"

אני: "בטח הלכו להקים מפלגה."

 

 

-אבא: "מתי אתה חוזר?"

אני: "בהמשך"

אבא: "ומתי אתה הולך?"

אני: "בהמשך"

אבא: "תחליט, אתה הולך בהמשך או חוזר בהמשך?"

אני: "גם וגם, אני צופה לי עתיד ארוך טווח."

 

 

-נטע: "הייתי רוצה לנהל שיחה ב-3 עיניים עם משה דיין."

 

 

-אליסיה: "ואני אומרת את זה בתור אחת שיש לה בבית גם כלב וגם חתול"

אני: "איך הם מסתדרים? הם בטח כל היום כמו חתול ועכבר."

 

 

-אירה: "אתה מוסיף לי מלח למדורה."

 

 

-אני: "מי יודע, אולי ההורים שלי יסכימו שיהיה להם כלב בבית כמה חודשים"

אטיאס: "גם חזקוש וגם כלב באותה דירה? יהיה שתן בכל מקום!"

 

 

 

**********

 







 

 

_________________________________________________________________________ 

 

 


כל פעם שקרני רואה אותי הוא שואל מתי אני מתחיל את לימודי הקופירייטינג ב-ACC ובכל פעם אני עונה לו "מתישהו בחודש הבא", עם כוונה בלב לברר את זה בהקדם, מה שבסופו של דבר לא מוביל לכלום.

בשבוע הקודם קיבלתי שיחה ה-ACC  על כך שבעוד כמה ימים מתחיל הקורס, ואני עדיין משלים דפוק ואמור להיות שבוע שלם בבסיס.

 

הצלחתי בסופו של דבר לקבל אפטר ולהגיע לשיעור הפתיחה. אני מתרגש לקראת הלימודים האלה, התחלתי לפנטז עליהם עוד לפני הגיוס שלי כשמקימת בית הספר ז"ל התרשמה ממני בסדנת כתיבה יצירתית של בית הספר ואמרה שהיא מוכנה לחטוף אותי ללימודים ברגע שאשתחרר.

 

ועכשיו, ברשותכם, אני צריך לזוז להכין שיעורי בית (וואוו, לא אמרתי את המשפט הזה איזה 5 שנים! זה יותר נוסטלגי מההתראה שקיבלתי היום מהספרייה):



 

 

 

 

 

***********






 

 

ועכשיו ברצינות

 

 

 

שבוע טוב, נפקא מינות!  

נכתב על ידי , 30/12/2012 19:07  
50 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



325,799
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)