לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

גבירותיי ורבותיי, הבחירות בפתח!

בעוד כמה ימים נדע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל, איך תראה הממשלה שלנו ומה יעלה בגורלה של מדינת ישראל ב-4 השנים הקרובות. אבל חשוב יותר מהכל- ביום שלישי יש חופש!

קצת מצחיק לדבר על זה, אבל "יום הבוחר" לנצח חקוק בזיכרוני כיום עם מאורעות שונים ומשונים ביותר.

למשל, בשנת 99, כשהיה יום בוחר צמוד מאוד בין "הליכוד" (של ביבי) ל"העבודה" (של ברק), השכנה בבניין מולנו היתה מעריצה של אהוד ברק. יוסי ואני קראנו לה "השמנטולה" (כי היא היתה שמנה), והיא זרקה עלינו פופקורן דרך החלון.

באותו יום, בלי שום קשר, הטמגוצ'י שלי מת.

כעבור כמה שנים, בבחירות בין אריק שרון למצנע (אם זכרוני אינו בוגד בי), חברת "טוייס אר' אס" החליטו לנצל את "יום הבוחר" ולערוך את בחירת "אלוף הבייבלייד של ישראל". מאות ילדים נהרו לכיוון החנות הגדולה שלהם ליד קניון איילון, ופתחו בטורניר בייבלייד מרגש.

גם אני החלטתי ללבוש את מדי הקפוארה שלי, לצבוע את הפנים שלי (שאראה כמה שיותר כמו דמות אנימה) וללכת להתחרות בטורניר. כמובן שהפסדתי על הקרב הראשון.

בקיצור, מה שאני בא להגיד פה בעצם זה שהמושג הזה, "יום הבוחר", תמיד מעלה לי באסוציאציה הראשונה (חוץ מלהקת "זקני צפת") את המילים: פופקורן, טמגוצ'י, בייבלייד ותבוסה כוללת.

*****************

לפני 4 שנים נחשפתי לראשונה לחוויה הדמוקרטית של ההצבעה לכנסת. הצבעתי לליכוד, ואכן ביבי נבחר. זו היתה הפעם הראשונה ש"יום הבוחר" היה בשבילי יום חג ולא יום מועד לפורענות.

זה לא היה הניצחון של ביבי כמו השמחה של לראות את הפרצוף המושפל של ציפי לבני.

****************

"אתה הולך להצביע בבחירות?"- "בטח, אחי, כמו כל שנה!"

****************

קודם כל, חשוב לגבש בחירה מדויקת של המפלגה לה תרצו להצביע:

הליכוד-ביתנו:

-בשבוע שעבר, יצא סרטון שמראה את תמיכתו של צ'אק נוריס בביבי נתניהו.

מסתמן: ביבי יקבל תפקיד אורח בסרט "בלתי נשכחים 3".

-אני לא יודע אם ציפי חוטובלי או מירי רגב יזכו להיות שרות בממשלת הליכוד, אבל מי שכן תמשיך להיות השרה הבכירה של ביבי (ולהטיל אימה בנבחרי הציבור) היא כמובן שרה נתניהו.

קדימה:

-יש מפלגות שהיו"ר שלהן הוא קצין בכיר במיל' ויש מפלגות שהיו"ר שלהן הוא רב. אבל קדימה היא המפלגה היחידה שהיו"ר שלה הוא רב-אלוף במיל'.

-יתרון נוסף שלהם הוא שאם לוקחים את כל ראשי מפלגת קדימה לדורותיה, אפשר להכניס אותם בכל הקטגוריות של "ארץ עיר".

ש"ס:

-ש"ס ידועים כ"מזוזה של הכנסת". לפי דעתי, הגיע הזמן לעשות בדק בית ולבדוק אם משהו פגום במזוזה הזאת.

-היתרון של ש"ס הוא שהם קלף חזק שיכול להצטרף לכל ממשלה. הם הצטרפו בעבר לממשלת רבין (עם דרעי), הם הצטרפו לממשלת הימין האחרונה (עם ישי), ואני בטוח שהם ישמחו לשתף פעולה גם עם מפלגות מרכז כמו של יאיר לפיד. הרי יש להם הרבה דברים משותף, כמו מלתחה הכוללת רק בגדים שחורים או מחסור בתעודת בגרות.

העבודה:

-יש לי חבר שטוען שהוא מצביע למפלגת "העבודה", אבל לא מתוך תחושה של "ללכת שבי". זה הגיוני, הרי נועם שליט לא נכנס למקום רלוונטי ברשימות, אז מה לעבודה ולשבי?

-מה שכן, הרבה סלבס נכנסו לרשימת העבודה- שלי יחימוביץ', מירב מיכאלי, מיקי רוזנטל, סתיו שפיר ועוד רבים וטובים. שמעתי שבשנת הלימודים הבאה ישיקו בחנויות יומני תשע"ד של מפלגת העבודה עם חתימות של כל חברי הכנסת.

-לדעתי, מפלגת העבודה היתה יכולה לעשות איחוד יפה עם הגימלאים, ולקרוא למפלגה "העבודה בדימוס" או "העבודה משחררת".

התנועה:

-מפגלת התנועה, בראשות ציפי לבני, קיבלה בפתק ההצבעה את האותיות "צפ", בגלל שהיא בעיקר מחפשת קולות צפים. הנה סיסמא מגניבה שהחלטתי לערוך להם כדי להחזיר את הקולות האבודים:

הבית היהודי:

-הבית היהודי, בראשות נפתלי בנט, קיבלו בפתק ההצבעה את האותיות "טב".

ואני שואל את עצמי, אם אני מתכוון להצביע לבנט, והבחירות מתקיימות ביום שלישי, אז מותר לי להצביע פעמיים כי "טב"?

יש עתיד:

-יאיר לפיד, יו"ר "יש עתיד" כבר אמר שהוא רוצה להיות שר בממשלת ביבי, אבל הוא לא מסכים להיות שר ללא תיק. אני לא דואג לאמירות כאלה. הרי גם ליברמן, שאמור לקבל את אחד התיקים החשובים בממשלה הבאה, עלול למצוא את עצמו בסוף כ"שר עם תיק פלילי".

-חוץ מ"שר ללא תיק", יאיר לפיד גם אמר שהוא לא מסכים לשבת בקואליציה של ביבי כ"עלה תאנה". כנראה הבין, מאז ימי שרון העליזים, שממשלת ימין ששוברת שמאלה תמיד תכלול איזה צמח.

עוצמה לישראל:

-אני חייב להגיד שאני חש אמפתיה גדולה ליו"ר המפלגה, פרופ' אריה אלדד.

הוא היה קצין הרפואה הראשי בצה"ל וגרשו אותו מהבית שלו בהתנתקות,

אני הייתי חובש זוטר בצה"ל וגרשו אותי מהמרפאה אחרי שעשיתי שם שטויות.

-כתת-אלוף במיל', פרופ' אריה אלדד לא מפחד להביע עמדות בעד סירוב פקודה. זה ממש לא חוכמה להגיד את זה בתור קצין הרפואה הראשי, שהפקודות היחידות שהוא נתן לחיילים זה "קיבלת ג', לך לנוח בבית".

-עוצמה לישראל עלו על רעיון גאוני, כשנתנו לסודנים כניסה חינם לבריכת שחייה ברמת-אביב.

אם ניקח כמה כושים וניתן להם לייצג אותנו בתחרויות השחייה באולימפיאדה הבאה, אולי יהיה סיכוי כלשהו שנצליח להביא מדליה!

מרצ:

-הבעיה הגדולה של מרצ זו בעיית קמפיין. כשהם אומרים "שמאלנים-לכו הביתה" בתקופה שבה כל השמאל צועק שאין לו איפה לגור, זה כמו להגיד "ימנים-לכו הביתה" בתקופה של הקפאת בנייה בהתנחלויות.

-מה שטוב במרצ, זה שהם נלחמים על דברים מאוד חשובים, כמו הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, הפסקת הכיבוש בשטחים, ועיצוב מושבי הכנסת (ה"אפרוריים ומדכאים שזה למות!") לורוד-פוקסיה.

עם שלם:

-עם שלם, בראשות הרב אמסלם, הוא אדם חרדי שבעד יהדות מתונה יותר, הכנסת חרדים לצבא ותחבורה ציבורית בשבת. במ"ק 22 היה את הרובו-רייבה שבסוף הפרק התחיל לרקוד לצלילי YMCA. אז זה פחות או יותר הרב אמסלם.

מפלגת הפיראטים:

-מה שיפה במפלגה הזאת, זה שנראה כאילו אין סיכוי שהם יעברו את אחוז החסימה. אבל זה רק נראה ככה, חכו שיגיעו קולות הימאים!

-במשט הבא לעזה, חנין זועבי החליטה לחבור אל מפלגת הפיראטים.

-לאור תמיכתו של צ'אק נוריס בליכוד, החליטו מפלגת הפיראטים לצלם תשדיר תמיכה מצידו של ג'וני דפ. בנוסף, השיקו קמפיין עם הסיסמא: "משה דיין היה מצביע לפיראטים".