אבא: "איפה חגגתם אתמול בערב?"
אני: "בהתחלה חגגנו אצל אטיאס ואחר כך חגגנו אצל נריה"
אבא: "מה עשיתם בכל מקום?"
אני: "אצל אטיאס אכלנו, ואצל נריה הקאנו את מה שאכלנו."
**********
השנה חגיגות פורים הוקדמו הרבה מעבר למה שמקדימים אותם בדרך כלל, בגלל
הקרבה לסופ"ש. יצא ככה שכבר בתענית אסתר שמתי לי פודרה, צבעתי ריסים ויצאתי
ללימודים במכללה.
החלטנו ש"נשבור את הצום" (למרות שרוב האנשים שם אפילו לא
יודעים מה זה תענית אסתר) במשתה חגיגי. אנשים הביאו עוגות וערק וגם אני תרמתי את
חלקי עם בקבוק קריסטל ענבים, שלא יגידו שהדוסים האלה לא נושאים בנטל.
שי: "קריסטל- לאנשים שמאמינים באלוקים"
אני: "לאנשים שמאמינים באלוקים ומעוניינים להיפגש איתו בטרם
עת."
ברוך המקום, לא היה מקום במצלמה של יוסי בשביל לצלם את הדבר
המגה-הומואי שבילוש חוללה על הפרצוף שלי עם האיפור שלה.
מוטי: "בכלל לא גיי האיפור הזה"
אני: "כן, אמרתי שנלך על הקטע הסולידי, משהו קטן כזה ולא בולט
לעין:
מוטי: "טוב שלא שמת בולבול על הכתף."
אחרי המשתה בלימודים (לעשות עבודות כיתה כשאתה בראש טוב זו סטלה
מגניבה ביותר!) הלכתי לאכול עם קרני בעזריאלי, לא לפני שהורדתי את האיפור, כמובן.
קרני: "למה יש לך אדום ליד העין?"
אני: "זה שאריות של האיפור... לא קורה לך אף פעם שקשה לך להוריד
את כל האיפור?"
קרני: "מה פתאום! יש לי קרם מיוחד בשביל זה."
****************
שאלת אתגר ליודעי דבר:
אם מתקיימת בתל אביב בשישי בצהריים מסיבת רחוב עם תחפושות צעקניות
ומוזיקה עליזה, האם זו מסיבת פורים או מצעד הגאווה?
*****************
כמו ברוב השנים, גם השנה נתקענו כל החבורה בלי מקום מתאים לבלות בו את
ערב החג. ישבתי וחשבתי כל השבת לאן נוכל לצאת ולא מצאתי פתרון מתאים, ככתוב: מי
שטרח בשבת- יאכל אותה במוצאי שבת.
במוצ"ש אחותי רצתה לאפר אותי ואני סירבתי בכל תוקף, אז היא הציעה
להביא לי כמה אביזרים שלה, אז אמרתי סבבה, העיקר לא לצאת הומו כמו עם האיפור. וכך
יצא:
*****************
אחרי קריאת מגילה, אטיאס הציע שנבוא לעשות אצלו משתה. היה נראה לנו
קצת חשוד שפתאום הוא מציע את זה משום מקום. איך פתאום יש לו סעודה מוכנה בבית? איך
פתאום הוא מנדב את הבית שלו במגדלי YOO כשההורים שלו לא בחו"ל? ואיך הוא ככה מזרים יציאה אחרי שהוא
אמר לנו שהוא לא רוצה להשתולל יותר מדי בפורים כי הוא קצין וזה לא מתאים?
זרמנו לבית שלו.
כשהגענו מצאנו את אמא שלו עורכת שולחן ואת אחיותיו רוקדות לצלילי
"אני פורים" מאיזו קלטת לילדים. הבנתי שהוא הזמין אותנו לסעודה משפחתית
בבית שלו, ושנצטרך לשבת שם ולהיות אשכנזים מנומסים.
נקודות האור בסעודה:
-האוכל היה טעים.
-אח של אטיאס שתה יותר מדי ויסקי, כך שכמה שאני שתיתי- זה לא היה נראה
הרבה, והספיק לי בשביל הספתח של הערב.
אחרי הארוחה הבנו שצריך לזרום לאנשהו, כי בפעם הקודמת שהשתכרנו בבית
של אטיאס, השתנתי לו מהמרפסת למטה וכמעט שברנו את המתנה שאמא שלו קיבלה ממלך מרוקו
(!!!).
**************
אחרי התייעצות קצרה, הבנו שלא פאב, לא מסיבה ולא הרקדה. מה שהחבורה
שלנו צריכה זו מסיבה ביתית סגורה עם אלכוהול. הבית הנבחר היה ביתם של נריה והדסה.
המשימה: השעה עשרים ל-11 וצריך להספיק לקנות אלכוהול.
הגענו במהירות לקיוסק בשכונתי, חנינו במקום אסור ורצנו אל המדפים. עוד
לא החלטנו בדיוק מה כל אחד רוצה לשתות, אבל המוכר התחיל את הספירה לאחור, עוד 20
שניות 11 ואחרי השעה הזאת הוא לא יכול להדפיס קבלות של אלכוהול. תפסנו את הבקבוקים
הראשונים שמצאנו ורצנו אל הקופה. יצאנו משם עם שלל בירות, יינות ובקבוק וודקה,
ושמנו פעמינו לכיוון ביתם של נריה והדסה.
**************
סלון עם חברים, בלקן ביט בוקס, שטוחים, שוקולדים ואלכוהול. לא צריך
יותר מזה.
"ממתי אנחנו כאלה יצורים מבוייתים?" אטיאס לא הסכים עם
העניין, "בואו נצא החוצה, נזרום!"
"רוצה לצאת קצת לחצר?", נריה שאל.
"אל תוציא אותי לטיול", אטיאס אמר לו, "אני לא שוברט
(הכלב של נריה והדס)"
"זה סימן שאתה צריך עוד אלכוהול", דחפנו לאטיאס עוד כוס.
אטיאס הוא אולי לא הכי דוס בחבורה, אבל הוא ללא ספק הילד הטוב שלנו.
נריה התחפ"ש ועכשיו אטיאס הוא החייל היחיד בחבורה. ולא סתם חייל, עוד כ-3
שבועות הוא מסיים קורס חובלים. קצין לתפארת. הוא אמר לנו שהוא לא מוכן להשתכר
ולהשתולל יותר מדי, כי הוא קצין ויש לו אחריות, ואסור שהחיילים שלו ישמעו שהוא עשה
שטויות, ומחר הוא צריך לקום ב-6 וחצי בבוקר ולנסוע לבסיס כי יש לו שיחה עם סגן
אלוף.
אטיאס: "וואי וואי, איך אני אקום מחר ב-6 וחצי?"
אני: "רוצה שאני אתקשר להעיר אותך?"
אטיאס (בהתלהבות): "כן!"
אני: "למה נראה לך שאני אהיה ער ב-6 וחצי בבוקר?!?!?"
נריה: "זה כולה סגן אלוף, מה הוא תוקע שיחה שלו בפורים על
הבוקר?"
אטיאס: "יא דפוק, זה סגן אלוף, אם הוא רוצה הוא מבטל את
פורים!"
*********************
למרות ההצהרות של אטיאס על ההימנעות משתייה והשתוללויות, הוצאנו גירסה
משלנו להארלם שייק:
http://www.facebook.com/photo.php?v=10151456563198934
חוץ מזה, הוא גם הקיא בבית של נריה והדסה והקיא שוב במכונית של אירה
ב-3 וחצי לפנות בוקר. וזה הדברים הכי פחות מביכים שאני יכול לפרסם שהוא עשה באותו
ערב.
מיותר לציין שלמחרת הוא לא התעורר לשיחה עם הסגן אלוף. כל הכבוד
לצה"ל!
********************
למחרת הצלחתי להתעורר בלי האנגאובר לקריאת מגילה, משלוח מנות, עבודה
וסעודה אצל סבתא עם הדודים חסידי הבעלזא.
שמואל, אבי הבעזלארים, הגיע מתודלק. הוא סיפר לנו כמה שחשוב להישאר
שפוי בפורים ולא להשתכר, ואז דפק עוד כוס של וויסקי ונרדם בפינה.
בהחלט היה פורים שמיח!
*******************
אנשים שצריך להשתין עליהם:
אנשים ששמים לך במשלוח מנות "סוכריות ללא סוכר".
חבובים, אם זה ללא סוכר זה לא סוכריה, הבנתם?!?!
*******************
המשך שבוע נעים, זכורים לטוב! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
