אחרי שכתבתי בפייסבוק (וגם פה) שבעזרת שירי הקקי שאני שר לאחיין שלי,
נועם, אני מצליח להתחבר אליו, אחד החברים מהלימודים, פרקש, פתח בתחרות כתיבת שירי
קקי בין חברינו לקורס. הוא הבטיח בשמי שאת השיר הזוכה אני אלחין.
אחת הבנות כתבה שיר יפהפה ומרגש. שלומי ואני הלחנו וביצענו:
http://www.facebook.com/photo.php?v=10151486522803934
***********
אפרופו נועם ועניינים מגעילים.
למה אחרי שנועם מסיים לינוק הוא דופק גרעפס וכולם שמחים ומעודדים אותי,
וכשאני דופק גרעפסים באמצע ארוחת שבת כשיש אורחים אומרים לי שאני ילד מסריח?!
_________________________________________________________________________
והנה היא מגיעה שוב, פינת הזמרים והשירים שיהיה מלוכלך אם הם ישירו
בתוכנית ריאליטי מוזיקה, כי זה משחק על הרגש והמצפון ובטוח יעביר אותם לשלב הבא
(למישהו יש שם יותר קצר וקליט לפינה הזאת?):
-מפגר ששר
"זן נדיר".
-דוור ששר
"המכתב".
-גנן ששר
"הפרח בגני".
-צלם ששר
"התמונות שבאלבום".
-קוסם כושל ששר
"זה כל הקסם".
-ילד מוכה ששר "פנסים".
-בנאדם שנדרס ממשאית ששר "קול גלגל" או "איך שגלגל
מסתובב".
-עיוור ששר "תתארו לכם עולם יפה".
-מובטל ששר "אדוני הממון".
-פדופיל ששר "אהבה קטנה".
-בחורה בוגדנית ששרה "אוכלת מהצד".
-בחור שהתעורר מתרדמת ששר "אחלום לנצח".
-פושט רגל ששר "אימפריות נופלות לאט".
-סודני ששר "אין מקום אחר".
-חולה במחלה סופנית ששר "אין עוד יום, אין עוד דקה".
-בחורה משופמת בשם "בורמה" ששרה "ארץ קטנה עם
שפם".
-קצינה בתותחנים ששרה "אתה תותח".
-בנאדם שאיבד רכושו בסופת הוריקן ששר "רק בגלל הרוח".
-נאיבית ששרה "בלדה לנאיבית".
-עוזב קיבוץ ששר "בלדה לעוזב קיבוץ".
-יואל מוישה סלומון ששר "הבלדה ליואל מוישה סלומון".
-בחורה שנאנסה ע"י בני סלע ששרה "בני ילד רע".
-גבר שאין לו ג'י-פי-אס באוטו ששר "גבר הולך לאיבוד".
-חזאי ששר "גשם כבד עומד ליפול".
-ערל שמפחד למול את עצמו ששר "הברית שצריך לחדש".
-חייל שישב בכלא צבאי ששר "הדפוק הזה".
-בנאדם שקם לתחייה אחרי מוות קליני ששר "הייתי בגן עדן".
_________________________________________________________________________
עוד צרות באיקאה: מכרה עוגות עם חיידקי צואה.
http://news.walla.co.il/?w=%2F16%2F2622747
-בד"כ, כשמתיחסים לעוגות, טוב להגיד עליהן את האמירה הזאת, אבל
במקרה הזה עדיף שהקונדיטורים לא יגידו שהעוגה חמה וטרייה.
-החיידקים שהוציאו לדגימות מתוך העוגה יקראו מעתה "נישולי
צואה".
-אחרי שמנהלי איקאה שמעו על המקרה הם כינסו דיון חירום בחדר הישיבות.
-דתיים רבים שואלים שלחו SMSים לרב אבינר אחרי שהתלבטו אם על עוגת הקקי שאכלו הם צריכים לברך ברכה
אחרונה "על המחייה" או "אשר יצר", והאם העוגה הזו כשרה לפסח
או שאינה ראויה למאכל כלב.
-העוגה הזאת היא קונספט נהדר לימי הולדת: אתה תוקע בה נרות, ואז, בלי
שום הכנה מראש, העוגה תוקעת נאד, והלהבות קופצות למעלה כמו זיקוקים!
*************
_________________________________________________________________________
השבוע, אחת הבנות מהמרפאה העלתה תמונה של הגג הקורס במרפאה בבסיס.
יש מצב שהגזמנו עם כל הקקי שעשינו שם על הגג לפני שהשתחררתי?
_________________________________________________________________________
ביום שישי בצהריים נשמעה דפיקה בדלת. היה ברור לכולנו שזה יצחק השכן,
הרי כבר שנים על גבי שנים שהוא דופק אצלנו בדלת ביום שישי ומביא לנו עוגיות לשבת.
לא משנה אם הוא בריא או חולה, ערני או עייף, הוא תמיד יבוא. וכך גם הפעם- דפק
בדלת, הביא עוגיות, איחל לנו שבת שלום ובא לחזור לדירה שלו.
"איך אתה מרגיש?", אמא שאלה אותו מתוך נימוס. הבנאדם זקן
וחולני, אחרי הכל, צריך להתעניין בשלומו.
"אני הולך עכשיו לבית חולים", הוא ענה, "עושים לי
היפוך"
"מה זה היפוך?", אמא שאלה. ויצחק לא ענה לה במילים, הוא רק
עשה לה פנטומימה של מכות חשמל על החזה וחזר הביתה.
אמא לא הספיקה לעכל מה קרה, וכעבור דקה קלה הגיעה ניידת טיפול נמרץ
לרחוב וחנתה מתחת לבית שלנו.
החובש והפרמדיק עלו על עגלת האמבולנס לקומה שלנו, נכנסו לדירה של יצחק
ושאלו איפה הפציינט. אשתו ענתה להם בשלווה שהוא כבר ירד למטה במעלית.
אתם קולטים? הבנאדם "קובע תור" לטיפול נמרץ! הוא מצלצל
לאמבולנס, מביא לנו עוגיות, יורד במעלית ומתחבר לדפיברילטור באמבולנס. הבנאדם הזה
לוקח מכות חשמל באותה תדירות שאני לוקח אדוויל! כזה סטלן לא ראיתי בכל החיים שלי.
איך לא בא לי שהוא ימות, יא-אללה! שיחיה כמה שיותר. אם לא בשביל העוגיות אז בשביל
שיהיה כזה בנאדם מגניב בדירה לידי.
_________________________________________________________________________
רגעים משפחתיים מרגשים:
-סבתא: "חזקוש, יש לי משהו לתת לך"
אני: "אם זה לא כסף- אני לא מעוניין"
סבתא: "זה כסף"
אני: "מצוין, תביאי."
~כעבור כמה ימים~
סבתא: "כבר הבאתי לך מעטפה עם ברכה וכסף?"
אני: "כן... אה, תגידי, אני יכול להמיר את הברכה שלך בעוד
שטר?"
-נועה: "אני מקווה שבארוחות המשפחתיות אצלכם אין דיבורי יציאות...
מקסימום דיבורים על יציאת מצרים"
אני: "חתיכת יציאה היתה להם, קרעו את ים סוף!"
-אבא: "סוג הדם שלי הוא B פלוס, וזה אחד הפלוסים היחידים בחיים שלי"
אמא: "מה כל כך פלוס ב-B?"
אבא: "אתם רואים?"
**************
שבוע טוב, מגעילי כלים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
