לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 34

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2013

עלון דה-לוקו



"בירה זה כמו דמי שכירות", ניצן התחיל להפליא בתובנות האלכוהול שלו, "כל עוד אתה שותה, אתה יכול להמשיך לשבת על הבר"

זה היה רמז עבה במיוחד לכך שהוא רוצה שאזמין לשתות משהו. ניצן טוב ברמזים עבים, כמו שבתחילת הערב הוא אמר לי "יש לי פיפי" והוא רמז לי שנעשה ביחד איקס. אחות של ניצן, חן, שאלה אותי איך אנחנו נזהרים לא להשתין בטעות אחד על השני כשאנחנו עושים איקס. הסברתי לה שזה פשוט, אנחנו לא נזהרים.

האמת היא שהיה משהו בדבריו של ניצן. בתחילת הערב הוא הזמין אותי לצ'ייסר ערק, כמה דקות לאחר מכן אבא שלו הזמין אותי לצ'ייסר נוסף. עכשיו הוא רוצה להזמין אותי לעוד אחד, אבל אמרתי לו שיפסיק להזמין אותי. משום מה, כל פעם שאנחנו נפגשים, הוא מזמין אותי להכל. וזה יקר רצח!




אז עכשיו ניצן יושב עם הבירה ה...חמישית שלו בערך, מוטי יושב לידו עם טוסט, כשמוטי בעצמו הוא טוסט אחד גדול מכל הדברים שעישן שם, ואני סתם יושב על הבר. לא שותה בירות. שותה רק צ'ייסרים. אבל כמה אפשר? זה חתיכת חור בכיס!


בתחילת השבוע היינו ביומולדת של יעקב בברנש בראשון. היה שם אלכוהול מוזל, ומקסים, שהוא גם כמוני לא שותה בירות אלא רק צ'ייסרים, הזמין אותי לעוד צ'ייסר ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד עד שהתעוררתי בבוקר בבית של ליאור.

אמרתי כבר בעבר שיש 5 דברים שיכולים למנוע ממני לשתות 5 צ'ייסרים: מחיר, אמא פולניה, חבר אחראי, הנגאובר והרעלת כבד. אממה? חמשת הדברים שגורמים לי בפועל כן להזמין 5 צ'ייסרים, אלו 5 הצ'ייסרים שהזמנתי לפני כן.

למרות שהיה ממש כיף, לא רציתי שוב להיסחף עם העניין. לא עם ניצן. לא כשאני מוקף בסגל המרצים שלי מהלימודים. לא כשיש לי עוד הליכה של שלושת רבעי שעה הביתה (הפעם האחרונה שחזרתי מפאב באזור ברגל, מרוב שהייתי שיכור זה הפך למסע של שעה וחצי. רק אלוקים יודע איך בסוף אותו ערב הייתי במיטה בבית ולא בדירת סודנים בתחנה המרכזית).


אז הזמנתי עוד צ'ייסר ערק בשביל שלא יגידו שהדוסים האלה לא נושאים בנטל של השכירות על הבר. יצאתי ידי חובה.

מפה לשם, הערב המשיך, ואני יכול לסמן וי על "להתמסטל על המנהל". לא תארתי לעצמי שזה יקרה בבית הספר היסודי, ובטח שלא בישיבה התיכונית. אבל מסתבר שכשאתה סטודנט לקופירייטינג הכל אפשרי.










 






_________________________________________________________________________



יאיר הודיע לי חגיגית (סתם, לא חגיגית... זה היה SMS פשוט לגמרי) שיש קבוצת מיקוד חדשה על משקאות אנרגיה ושהוא מסר את הפרטים שלי לאחראית שתתקשר אליי עוד מעט.

מה לי ולמשקאות אנרגיה? לא הרבה. הרבה לא. בפעם הקודמת שהזמינו אותי לקבוצת מיקוד על מצתי קליפר, מסרתי את הפרטים שלי והתכוננתי לבוא. אבל אח"כ אמא עשתה לי ייסורי מצפון על זה שאני לא מבין כלום במצתים ושאני סתם משקר, וכסף שבא משקרים אין בו ברכה. אז עבדתי על האחראית שיש לי לימודים, ושלחתי לקבוצת המיקוד במקומי חבר...מהלימודים.

הפעם החלטתי שאגיד לאחראית את האמת. לא מתאים לה שאני לא מבין במשקאות אנרגיה? שלא יתאים לה! העיקר שהכסף הזה יהיה ישר כקרן פלס.


"כמה פעמים בשבוע אתה שותה משקאות אנרגיה?", שאלה אותי האחראית. הנה רגע גזר הדין.

"האמת היא שאני לא שותה בכלל משקאות אנרגיה", עניתי לה וציפיתי לניתוק השיחה, "אולי רק קצת עם אלכוהול".

שתיקה של כמה שניות.

"אז אני כותבת פעמיים בשבוע", אמרה הבחורה ואני חשבתי לעצמי, וואללה, פעמיים בשבוע אלכוהול? בזמן האחרון זה לא רחוק מהמציאות.


יש לה קטע, לבחורה ההיא מקבוצות המיקוד, שכל פרט שאני אומר על עצמי עלול להוות בעיה להשתתפות בקבוצה. מה שכן, הפעם היא היתה במצב רוח זורם. כל פרט שהבאתי היא איכשהו נרתעה ממנו, ואחר כך היא החליקה עליו איכשהו:

"אז אתה מגדיר את עצמך חילוני?" – "לא, אני דתי" – "אוי, אני לא בטוחה שטוב לנו דתי לקבוצה הזאת" – "כאילו, מה זה דתי? את יודעת, לא כיפה שחורה... לא וול דאן... מידיום כזה... שותה אלכוהול באמצע השבוע" – "אוקיי, ובמה אתה עוסק?" – "אני ממלצר" – "אוי, ממלצר זה לא טוב לי! אסור מישהו שמוכר משקאות אנרגיה!" – "מה זה מוכר משקאות אנרגיה? את יודעת, זו מסעדת בשרים... ואני לא עשיתי תואר במלצרות, זו כולה עבודה זמנית תוך כדי הלימודים, אני בעצם סטודנט" – "אוקיי, אז אני כותבת בין עבודות... ולמה אתה סטודנט?" – "לקופירייטינג" – "מה זה קופירייטינג?" – "פרסום" – "אוי, לא טוב לנו פרסום! אסור מישהו שמפרסם משקאות אנרגיה!" – "כאילו, מה זה מפרסם? את יודעת, אני כולה סטודנט, אני עושה רק עבודות.... ורובן עבודות פרו-בונו, על בית השאנטי וכאלה..." – "אוקיי, אני מכניסה אותך לקבוצה".


הגענו לקבוצת המיקוד. הנושא של הקבוצה: פרסום משקאות אנרגיה. מספר חברי הקבוצה: 7. אחד חייל משוחרר, חמישה מלצרים (יאיר מלצר בפאב) ואחד סטודנט לקופירייטינג (אני).

העיקר שלא שיקרתי בשום דבר!


________________________________________________________________




תראו, יש בדיחות סרטים שלי בפייסבוק:









https://www.facebook.com/JewishMovies?hc_location=timeline



_______________________________________________________________




-אני: "מילה של קוניס זאת מילה"

קרני: "מילה של מוהל זאת פאקינג מילה!"



-~מתלבטים לאיזה רחוב טוב לנו לצאת מהקניון~

קרני: "רבין טוב לנו?"

אני: "רבין לא טוב ליהודים."



-אני: "וההקרנות יגרמו לך להקריח וזה?"

הג'וקר: "כבר עכשיו השיער שלי נהיה דליל יותר, לא שמת לב?"

אני: "לא, אני סטרייט."




















***********



שיהיה אחלה של שבוע, כורכי מרור! 

נכתב על ידי , 16/6/2013 20:00  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,085
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)