אני חייב להתנצל בפניכם, קוראים נכבדים.
לאחרונה אני די מזניח אתכם. אני כותב פה לעיתים קצת פחות תכופות מאשר
בעבר (אפילו מהעבר הקרוב), והרבה מהפוסטים שאני מעלה נכתבים בזריזות, בלי לבדוק
יותר מדי שגיאות ובלי לחשוב יותר מדי מה כבר כתבתי בפייסבוק ואיזו עוד בדיחה אני
יכול להוסיף ליד הציטוטים המצחיקים, סתם כדי שיהיה יותר שמח.
אני מודה. אני משקיע פחות.
אני יכול להמשיך את מגמת התלונות שכבר עלתה פה בבלוגיאדה בתקופה
האחרונה, להגיד שישראבלוג הדרדר, שהרייטינג שלו ירד ושאתה לא מקבל תגמול בצורה
תגובות (אלא אם כן אתה כותב פוסט שהכותרת שלה היא "שאלה לבנות\לבנים
בלבד!" \ "סקססססס").
אני יכול להגיד שהפייסבוק אני מקבל הרבה יותר צומי, תגובות ולייקים.
ובכן, כל זה נכון. אבל זה לא מה שימנע ממני להמשיך לתחזק את הבלוג
שמלווה אותי כבר מעל 8 שנים.
הסיבה האמתית לכך שאני נמצא הרבה פחות בישראבלוג והרבה יותר בפייסבוק
זו סיבה פשוטה שמניעה כמעט כל בנאדם בעולם: כסף.
בפייסבוק משלמים לי.
כן כן, זה קורה! הגעתי לתקופה ההיא בחיים שבה משלמים לי על לכתוב
סטטוסים לפייסבוק.
אני יושב על התחת, הוגה סטטוסים לחברות שונות ומשונות- ומקבל על זה
כסף!
אז חברים, אני מאוד מתנצל, אבל יש לי הרבה עבודה. בינתיים, תהנו ממה
שיש...
_________________________________________________________________________
פינת הביש גדא:
אבא החליט לעשות
בדק בית ולקח את התפילין והמזוזות בבית לבדיקה. זה לא משהו שנוהגים לעשות הרבה, אבל
כשכל הבית מתפרק- אין הרבה ברירות.
לחודש האחרון, המקרר
שלנו מת- אז החלפנו. הצינור בשירותים התפוצץ- אז החלפנו. המיקרו שבק חיים- אז הזמנו
חדש. ונחשו מה קרה למכונת הכביסה? ניחשתם נכון. התקלקלה! עכשיו צריך להחליף גם אותה.
אז אבא שלח את התפילין
והמזוזות לבדיקה, כדי לראות שהכל בסדר.
וכן, מסתבר שגם
הם כבר פגומים לחלוטין וזקוקים להחלפה.
*************
אחרי כמעט חודשיים של טיול בלאוס ובצפון וייטנאם, ביום האחרון של
הטיול, 5 שעות לפני הטיסה חזרה לארץ, שוחט ואירה נתקעו בבנגקוק בגלל זיהום שהתפשט
ברגל של שוחט, שהתנפחה למימדי ענק:
-אני: "אפשר להגיד שסיימתם את הטיול ברגל שמאל"
שוחט: "חחח יפה"
אני: "תודה, אני אכתוב עוד כמה בדיחות כאלה ואקריא אותן ברצף
שנפגש כולנו".
-הדסה (לגבי האשפוז של שוחט): "אז מתי השחרור?"
אטיאס (שנכנס לקבע בתור חובל): "ב-15 לאפריל 2018"
נריה: "יהיו לנו נכדים עד אז..."
אני: "מצחיק שאטיאס מחכה לשחרור כדי להגיע לתאילנד ושוחט מחכה
לשחרור כדי לצאת מתאילנד".
-שוחט (מעדכן לגבי מספר ימי האשפוז): "אז 5 ימים, הכל בגלל שלא
צמנו בכיפור, איזה אלוקים נקמן"
נריה: "מה אכלתם ביום כיפור?"
אירה: "לא זוכרת, אבל זה בטוח לא היה כשר."
-אירה (מעדכנת מבית החולים): "האחות היום בבוקר באה לאסף ושאלה אותו
"take shower or body clean?", כלומר, אם הוא רוצה לעשות מקלחת או שהוא מעדיף שהיא תעשה לו
ניקוי גוף... זה מקבל הקשר סוטה יותר לאור העובדה שכל האחיות פה מתלבשות כמו בסרטים,
חצאית מיני לבנה, נעלי עקב, חולצה מכופתרת צמודה וכובעון קטן על הראש, ורובן גם נראות
טוב"
קרני: "מה את אומרת! נראה לי שגם לי מתחילה להתנפח קצת הרגל
כן, אני אקח body clean, תודה"
אטיאס: "אירה, את מוזמנת לשלוח תמונות של הבחורות שנאמת את
האירוע".
~אירה מעדכנת על השחרור מבית החולים ועל חזרתם ארצה~
אני: "מצוין! זה איחוד של כל החבורה+ חבר חדש- הרגל של שוחט.
מקווה שיהיה מקום לכולם"
אירה: "החבר החדש הוא אח אמתי וראוי שנמצא לו מקום, בזכותו אולי
נשב במחלקת עסקים".
_________________________________________________________________________
קצת אקטואליה:
-מסתבר שגם שלי יחימוביץ' עישנה קנאביס בצעירותה, שזה מאוד מפתיע
יחסית לאחת שלא למדה עדיין שאם שמים יותר מדי פארש- אי אפשר להיות בראש.
-שנת הלימודים האקדמאיים נפתחה השבוע-
-יום הזיכרון לרצח רבין. נזכור ונזכיר! נזכור ולא נשכח! לא נשכח
לזכור!
-השבוע, לכבוד חודש המודעות לסרטן השד, ציינו "יום ללא
חזייה".
מקהילת הפדופילים החליטו לציין "יום ללא גוזייה".
_________________________________________________________________________
-שי: "מי אתם חושבים שהוא ה"חזקוש" של הכיתה
שלהם?"
אני: "לא בכל כיתה יש חזקוש"
שי: "אבל בכל חזקוש יש כיתה!"
~מדברים על המפקדת שהכניסה אותי לכלא בגלל ענייני שתן~
אני: "מסרתי לה מזל טוב, נולד לה תינוק"
אבא: "צריך להסביר לה שתינוקות משתינים מדי פעם, שלא תתעצבן עליו
ותזרוק אותו לפח."
-אבא: "אם עוד פעם אני שומע אמא או סבתא שרה לנועם "מחי מחי
כפיים נוסעים לירושלים"- אני קופץ מהחלון! השיר הזה לא השתנה מאז שאני הייתי
תינוק, למה אף אחד לא טורח להחליף את הרפרטואר?!?!"
*************
המשך שבוע נעים, בוזזי גומחות! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
