שחרורים כואבים בסדר עולה:
-שחרור של חבר קרוב מהצבא
-שחרור של מחבלים עם דם על הידיים
-שחרור בשירותים אחרי ארוחה עם הרבה טבסקו
אפרופו שחרור אסירים. בתור בנאדם שישב בכלא על כן עוול בכפי (כמו
ששוקי אמר) וקיבל קיצור לתקופת המאסר, אני חייב לציין שהדבר הזה נותן הרבה
מוטיבציה לאותם אסירים לחזור לסורם.
אמנם אני לא דוגמא, כי אני חסר תקנה והייתי בכל מקרה חוזר לערוך
פיגועי שתן, עם או בלי שחרור מוקדם, ואפילו בין כתלי הכלא הצבאי. אבל אני בטוח
שכמו שכלי הנשק הוא חלק מרמ"ח אבריי, כך גם אצל אותם מחבלים מרגישים שזה
בדמם.
ועל כך נאמר "אין שלום עם משתינים, אל תתנו להם פינים".
_________________________________________________________________________________________________________
תובנה שהגיעה אליי באיחור:
אני לא יודע אם הרב עובדיה יוסף זצ"ל התעסק בחכמת הקבלה, אבל יש
לעמוד הפייסבוק שלו יותר מ-50 אלף אנשים, והלוויה שלו היתה הכי המונית בתולדות
המדינה. מבחינתי, אין יותר מקובל מזה!
__________________________________________________________________________
דבר גדול נפל בישראל!
התיישבתי על משענת
של כיסא והיא נשברה! המשענת פשוט התנתקה מהמקום!
אם הייתי בחורה,
סביר להניח שהייתי מתחיל בדיאטה על בסיס מים, חמצן ואצבעות הנדחפות לגרון המסייעות
בתהליך העלאת הגרה.
אבל מדובר בי. סוף
כל סוף הייתי כבד מספיק בשביל משהו. לא עוד משקל נוצה. לא עוד דמעות התרגשות כשמשמיעים
ברדיו את "הולך נגד הרוח". זוהי תחילתה של דרך חדשה ועגלגלה!
__________________________________________________________________________
לפני כמה פוסטים, כתבתי פה על גנבי האותיות מגבעתיים, ששדדו בעזות מצח
את האות ב' בכניסה לגבעתיים.
השבוע נוכחתי לגלות שהחצופים ממשיכים במעשיהם הנפשעים, והפעם הם גנבו
את ה-ע' המסכנה.
לדעתי הם לא ינוחו ולא ישקטו עד שיהיה רשום שם "גיי", ורק
אז ראש העיר החדש של גבעתיים יראה זאת בחומרה ויתחיל לנקוף אצבע בפרשה המלוכלכת
הנ"ל.
אמשיך לעדכן אתכם בהתפתחויות!
_________________________________________________________________________
פינת ה-SMSים:
-"מרקחת קקי על הרגל זה עוזר (: " (דפנה בתרופות סבתא
יעילות).
-"היא היתה לגמרי בעניין... אבל תפוסה" (בן ציון לא מבין
רמזים מבחורות).
-"אני רואה עין בעין את כל מעשיך... והכל מוצא חן בעיניי"
(בן ציון סולח על כך שצחקתי על ניתוח הלייזר שהוא עשה בעיניים).
-"קר בירושלים ושיחררתי את גרבילי הצייד שלי מוקדם מידי."
(ניצן).
-"שלום לך, צחי זהוב שיער. מה עושה מחר או ברביעי? אני רוצה לבוא
אלייך. לדתיים שיש פלטה בשיניים יש פלטת שבת?" (ניצן).
-"מיני תרגימא ופין" (רשימת הקניות של ניצן).
-"מי צריך
עבודה נורמלית כשאפשר לפתוח קרטל? יאללה אני ואתה." (נטע בהצעה שאי אפשר לסרב
לה).
-"אני חמור
קופץ בראש" (נטע בוידוי מצמרר).
-"איך קוראים
לשיר של הדורבנים שמקפיץ?" (תולי- הספציפי).
-"תגיד אתה
יכול לארגן בממתקים?" (גל, מכור לקנדי קראש).
-"ווואיייייי התפוצצתי עד כדי תענוווגג" (מנש, שבדרך כלל
מתפוצץ עד כדי סבבה או עד כדי באסה, הפעם הגיע לרמת השובע המושלמת).
-"איזה אבידת רגליים לישראל ולקרית אונו" (מנש מתבאס על
בחורה עם רגליים יפות שהכרנו שעברה לגור בגרמניה).
-"מקווה אחי... רגליים הולכות רגליים באות" (מנש מנחם את
עצמו על האובדן).
-"רגליים הולכות, רגליים הולכות, רגליים הולכות..." (ליאור
בסטלה מהאובדן).
-"כולכם ליידיבויז, בקיצור" (קרני מתבאס שביטלנו יציאה).
__________________________________________________________________________
רגעי הארה:
הרגע בו הבנתי שאני
חננה אש:
[גיליון אחוזי נוכחות
של המכללה]
הקטע הוא שזו טעות.
הייתי במאה אחוז מהשירותים, למעט שיעור אחד שלא היו אמורים להוריד לי עליו נוכחות,
כי הוא היה בתשעה באב.
מה אתם אומרים?
אני אגיד להם לתקן את זה?
__________________________________________________________________________
אנשים שצריך להשתין עליהם:
-אנשים שפותחים איזשהו סלט מהמקרר (חומוס, טחינה, מטבוחה וכו') ולא
מורידים לגמרי את מכסה הנייר, למרות שיש מכסה פלסטיק אטום לחלוטין.
מה? מה? בשביל מה הנייר הזה טוב? הוא לא עוזר לשמור על הטריות והוא
סתם מפריע לך בזמן המריחה ומלכלך את גב כף היד!
-גברים נטולי בת זוג שהלכו להופעה של ריהאנה.
__________________________________________________________________________
אבא (מחזיק את לוח
השנה): "כמה חשוונים יש השנה?"
אני: "נראה
לי שאין השנה חשון ב', יש רק חשון אחד"
אבא: "נו,
אני מתכוון לשאול כמה ימים יש בחודש חשון"
אני: "אהה
לא יודע"
~אבא ממשיך לעיין
בלוח השנה העברי~
אבא: "ווה
יש השנה 30 ימים גם בחשון וגם בחנוכה! זו השנה הכי ארוכה שיכולה להיות"
אני: "דפקו
אותנו!"
אבא: "חנקו
אותנו עם התשע"ד הזה"
אני: "תש-עד
מתי?!"
****************
המשך שבוע נעים, חוגרי אבנטים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
