אם נסכם את הששיון (כמו חציון ורבעון, רק אחד חלקי 6) האחרון של שנת
2012 בישראל, אפשר להגדיר אותו כששיון האונס הגדול.
זה התחיל עם דיוני "תרבות האונס" בישראבלוג בעקבות דניבוי
והמלאכיות, המשיך בשערוריית אייל גולן שטלטלה את כל הארץ, והנה עכשיו, לכבוד 2014,
הגיע קמפיין חדש ופקרובוקטיבי במיוחד לכבוד שבוע המודעות לסם האונס הקורא לנשים
לשמור על הכוס שלהן. עם חולם מלא, כמובן. אבל זה עדיין עצבן לא מעט אנשים ובעיקר
נשים.
אז על "תרבות האונס" לא הבעתי דעה אמתית, אלא רק כתבתי פוסט
ממים על הנושא. גם את פרשת אייל גולן העברתי בעיקר בדאחקות בפייסבוק ובבלוג.
אבל במקרה הזה, מאחר ומדובר במהלך פרסומי, אני מרגיש צורך לנקוט עמדה
ברורה.
ובכן, ילדודס, לדעתי מדובר פה באחלה של קמפיין! ואני אנמק:
בעוד הגברים מסתפקים במונדיאל אחת ל-4 שנים, הנשים חייבות בכל כמה
ימים לציין, להדר ולהעמיד את עצמן במרכז השיח התקשורתי והחברתי. כל כמה ימים אפשר
למצוא איזה יום האישה, יום האם, יום הסבתא, יום הדודה, שבוע המודעות לסרטן השד,
שבוע המודעות לאלימות נגד נשים, שבוע המודעות לסם האונס... עכשיו נשאר רק
"שבוע המודעות למשיכה בצמות" ו"שבוע סימוסי "ערה?" באמצע
הלילה" וסגרנו את כל הפינות האפשריות של העצמה והעדפה מתקנת של נשים.
אז בסדר. אנחנו זורמים איתכן. אנחנו חברה מערבית מתוקנת, אחרי הכל.
אבל נסו קצת להבדיל בין האמירות והמסרים של כל יום ושל כל קמפיין שיוצא בכל יום.
השבוע מציינים את "שבוע המודעות לסכנות סם האונס".
אין ספק שבקטע של המודעות עשו פה עבודה טובה ביותר. הדיבורים על המודעה הזאת התפשטו מהר יותר מחן טל בצהריי אוגוסט. כמעט כל בנאדם שלא
גר במאה שערים נחשף לשיחה על המודעה הזאת, וסביר להניח שבעקבות ההיחשפות גם הרבה
נערות צעירות וילדות מתבגרות הבינו לראשונה מה זה סם אונס ואיפה עלולים להיתקל בו.
אני בטוח שהכניסות לערך "סם אונס" בויקיפדיה עלו באופן משמעותי ביומיים
האחרונים, ואני סבור שכל אחת שתצא בסופ"ש הקרוב תעיף מבט או שניים על הכוס שלה
ועל מי שנמצא מסביבו.
אין ספק שעל "מודעות" אפשר לסמן וי אחד גדול.
ובעניין המסר? אנחנו מתיחסים פה לסם האונס! לא לאלימות באופן
כללי ואפילו לא לאונס באופן כללי. בשביל זה יש את שבוע המודעות לאלימות נגד נשים,
בו יוצאים על הגברים ומורידים להם אשך אשך.
אבל סם אונס זה משהו אחר, זו סכנה אחרת שצריכים להיות מודעים אליה. זה
נכון שלא חייבים לפנות רק לנשים. אפשר לפנות גם להורים ואפשר לפנות גם לגברים,
למרות שזה לא יהיה כל כך יעיל, כי מדובר באקט מחושב של אלימות, זאת אומרת- הבנאדם
דפוק בראש. ואם הוא דפוק בראש, כמה שלא נפנה אליו, חייבים להזהיר גם את הנשים מפני
הסכנה. כמו שבמודעות של "זהירות בדרכים" פונים לפעמים אל מי שעלול לפגוע
ולפעמים אל זה שעלול להיפגע. גם פה, צריך להגיד לבחורה שתפקח עיניים ותיזהר, כי יש
פה סכנה.
אף אחד לא מאשים את האישה ואף אחד לא מפיל עליה את האחריות!
בטח שמעתם על קמפיין "חייבים לשמור על הבולבולים" שעשו
במשרד שאני עובד בו לפני כשנתיים מטעם הועד למלחמה באיידס.
אני לא זוכר את הציבור הגאה קם על הרגליים האחוריות ומתבכיין על כך
שהופכים אותו לנגיף מהלך. ואני לא זוכר שמישהו טען שמחפיצים פה את הגברים.
לעשות משחקי מילים על איברים מוצנעים זה פרובוקטיבי וזה מצחיק וזה
נחמד וזה תופס את העין וזה מעלה את המודעות! ולכן זה מצוין!
בקיצור, אל תהיו כבדים. בסוף יצא לכם במכנסיים.
(ואף מילה על "טו גירלז וואן קאפ").
שבת שלום וחודש מצוין, מחפיצי נשים! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
