כשתכנית ההתנקות עמדה לצאת לפועל, לפני 9 שנים, הייתי נער בן 15 בחופש
הגדול שלפני העלייה לכיתה י', בלוגר טרי. כדי להיאבק בפינוי, חילקתי סרטים כתומים,
ניהלתי וויכוחים ודיונים והייתי פעיל במאהל המחאה בתל אביב.
כשפרצה עופרת יצוקה, הייתי בחור ישיבה בן 18 וחצי. לא הייתי יכול
להילחם למען המדינה, אז בעיקר התפללתי, למדתי תורה והאמנתי שזה יעזור לכוחותינו.
בעמוד ענן, כבר הייתי חייל לקראת שחרור. הבסיס שלי היה תחת אש וממנו
גם יצאו רוב הפעילויות המבצעיות, אבל אני הייתי בדיוק אחרי שחרור מהכלא ופסילת
מקצוע. כך שהפעילות המבצעית שלי הסתכמה בטלפון מהרס"ר באמצע הלילה: "בוא
למטבח, חייבים לברור טון אורז לכל המילואימניקים!". אין ספק שזה היה מבצע לא
קל.
והיום, אני קופירייטר בן 24. מנסה לנהל הסברה ישראלית טובה ברשתות
החברתיות ובעיקר מתעצבן על הרפיסות השלטונית שלנו. איך נהיינו כאלה אשכנזיים? מתי
כבר ניתן לטרור מכת מחץ תוך השתנה על הדעות האנטישמיות של העולם?!
______________________________________________________________________________
תמיד בתקופת מלחמה מגיעה תקופת יובש של קנאביס. אני נוטה לחשוב שזה
ככה משתי סיבות עיקריות:
1צרכני הקנאביס הקבועים הם בעיקר חיילים משוחררים וסטודנטים שבשעת
המלחמה מגויסים למילואים.
2.המבריחים והסוחרים הכבדים הם בעיקר ערבים, שלך תדע אם כדאי להתעסק
איתם בשעות הרגישות האלה.
חבריי הסטלנים ביותר גויסו לאזורים הכי חמים בעזה. אנשים שביומיום
בקושי צועדים 100 מטר לסופר ולא פותחים את היום בלי להוריד ראש, פתאום נלחמים על
החיים שלהם ומטפלים בפצועים תחת אש. ואפרופו אש, עם כל הפסקות האש האלה, לא יכלו
לסדר איזו הפסקת סיגריה הומאניטרית? אתם תביאו את החומר שלכם, אנחנו נביא את שלנו.
נשב במעגל ונעשה סולחה. תאמינו לי, רק ככה נגיע להסדרים מדיניים אמתיים. למה כל
היום לכעוס ולראות דם אם אפשר פשוט לחייך ולראות עיניים אדומות?!
_______________________________________________________________________________
מנכ"ל "בצלם" אמר שהחמאס הוא לא ארגון טרור אלא ארגון
פלסטיני חמוש.
ד"א, גם בני סלע הוא לא אנס, אלא גבר עם בולבול.
האופנובנק הוא לא גנב, אלא איש עם רובה ואופנוע.
בר רפאלי היא לא דוגמנית, אלא בחורה גבוהה, חטובה ויפה שמצטלמת לפעמים
למגזינים בארץ ובעולם.
מרסדס בנד היא לא להקת רוק, אלא קבוצת אנשים עם גיטרות ותופים.
נבחרת ישראל היא לא קבוצת כדורגל, אלא סתם כמה חבר'ה עם כדור (טוב, זה
אשכרה נכון...)
_______________________________________________________________________________
דברים טובים שיצאו מהמלחמה:
-בגלל שאין לנו מרחב מוגן במשרד, אנחנו מסתמכים על המרחב המוגן של
הבניין לידנו, אותו סוגרים ב-5 וחצי. מה שאומר שבימים שאין הפסקת אש, אנחנו
מסיימים לעבוד מוקדם יותר.
-הדילר שלי מייבא עכשיו ירוק במקום חום.
שוקי: "נראה לי שאני לא צריך להסביר לך איפה הוא מחביא את הירוק
אחרי שפוצצו לו את המנהרה"
אני: "עכשיו כשאתה אומר את זה, באמת היו נגיעות חום בירוק
הזה..."
-השיר "תקוף, תעשה ביגועים". הזה להיט הקיץ הכי טוב שהיה פה
מאז ומעולם!!!
-אינפקציה מקיימים בחודש הבא מופע איחוד מרגש! טוב, זה לא קשור
למלחמה, אבל זה עדיין הדבר הכי טוב שקרה לי
בזמן האחרון.
_______________________________________________________________________________
ואיך אפשר לסיים בלי ציטוט קקי ותמונה?
דניאל: "יש לנו סטארט-אפ חדש, חשבתי לצרף לשם איש קריאייטיב"
אני: ""וואללה? כמה אתה מרוויח מזה כרגע?"
דניאל: "כרגע כלום, זה עדיין בחיתוליו"
אני: "אם זה בחיתוליו אז עזוב אותי, בחיתולים יש רק קקי".
שבת שלום, וולקנים שכמותכם! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
