לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2007

משתה ותמונות ממגהדת'


זהו הסיפור על היפהפה הנרדם.

זה היה בלילה לבן בתל אביב, חבורת של נערים שזה עתה סיימו את הבגרויות שלהם יצאו במקרה באותו יום למקום המכונה בפי העם "הגן המשולש" ושם אכלו להם פיצה בהנאה.

עם חצות, מיהרו נשות החגיגה לבית מלכותם בטרם יהפכו לדלעת. ואז התחיל משתה השמחה.

חבורת הנערים לגמה ולגמה כיד המלך, ורק עבדכם הנאמן שתה בכמות מזערית, כי הוא צפה את מה שהולך להתרחש.

 

בקיצור, זה היה מפחיד!

פתאום שלושתם נהיו שיכורים, וכל האחריות היתה עליי, הייתי צריך לטפל בהם ולשמור שהם לא יקפצו לכביש.

הגיעו כמה בנות לעזור לי לטפל בהם.. אני ואחת היינו צריכים להשקות ולנקות בטישו את אלה שנרדמו והקיאו על עצמם. ואחת ישבה והקשיבה לבילבוצים של אחד מהם שלא הפסיק לטחון במח.

 

אז מה הקשר ליפהפה הנרדם?

אחד מהרדומים ישן, והקיא על עצמו כל הזמן, נפל על הראש, רעד, ואנחנו היינו צריכים להקריב את עצמינו.. הוא הקיא עליי בלי סוף.. וכמה שניסינו להעיר אותו זה לא עזר.

הגיעו אבירים וליצנים מכל קצוות הארץ: מרמת גן, גבעת שמואל, תל אביב, בני ברק, פתח תקווה (רעות וחברותיה).. אבל הוא ישן לו שינת ישרים והדאיג את כולם.

רק ב-9 הוא התחיל לתפקד, וחזר בקטנוע שלו.. מאוד חכם.

 

אבל כל זה היה שווה, כי המטרה היתה לכתוב שיר של חבורת הסטרייטים בזמן שהם שיכורים, והנה השיר ממיטב המשפטים שהם אמרו:

 

לא הקפדן מלמד

ולא החרשן מתחנגל

לפרוק עול בעזרת אלכוהול

 

לדעתי המצב חרא

יש פול עשירים שלא עוזרים לעניים

אז המצב במשק גרוע

 

והיא עוד מעט הולכת

הולכת לים, וזה רחוק

 

אני לא שותה שוב

אני אוהב את עמית

הוא בנאדם טוב שמאמין במאה אחוז

 

זאתי עם הרגל מרובה

אני ממש בכיתי

כי היא ממש היתה חמודה

 

והיא עוד מעט הולכת

הולכת לים, וזה רחוק

 

בקרוב הקליפ P:

 ______________________________________________________________________________

הגעתי למסקנה שה' מאוד אוהב אותי.

אני כל הזמן התקמצנתי על ללכת להופעה של מגהדת', כל הזמן אמרתי לעצמי "נו באמת, מה אני אוציא עכשיו 200 שקל על הדבר הזה? לא!" וכל השבוע אכלתי את עצמי בגלל זה.

אתמול בערב היתה ההופעה, ואני כל הבוקר חשבתי "אויש הערב ההופעה ואני אשאר בבית כמו דפוק בגלל שאני מתקמצן על 200 ₪ ".

פתאום בצהריים קיבלתי סימן משמיים.

קיבלתי מכתב מבנק לאומי שמבשר לי שהתווספו לי 200 שקלים חדשים בנק ישראל לבנק שמקדונלדס היו חייבים לי מהחופש שעבר.

 

תגידו שזה לא סימן משמיים!!!!!!!!!

 

תגידו שה' לא אמר לי בעצם: "חזקוש, לך לך להופעתך אשר בא בחרת, ועשה לך חיים!"

 

והיה כ"כ כיף, נהנתי מאוד

היה סופר מוות!! :]

 





 

 והנה לינקים לסרטונים מההופעה:

http://www.youtube.com/watch?v=jvHPQ0dTdZo

 

דייב מדבר:

http://www.youtube.com/watch?v=Yf7n90YNyUQ&NR=1

 

http://www.youtube.com/watch?v=RgFO8WQhBuI&mode=related&search=

 

אז, החופש התחיל וגם יש לי עבודה של 30 ₪ לשעה.. זו קריעת תחת, אבל אחרי כל יום עבודה אני אומר "וואללה עוד 120-200 שקלים לכיס.

עד סוף החופש יהיה לי כמעט 4000 ₪ (וזה בעבודה שלך מינימום השעות הדרושות).

 

ועכשיו נכנסים ל-3 השבועות, ואז תשעת הימים

כמו שאני מכיר את האימואים של ישראבלוג, הם יקיימו בהידור את "משנכנס אב ממעטין בשמחה".. אחח.. צדיקים, אה עמית? D:

 

יאללה, היו שלום :)

נכתב על ידי , 3/7/2007 12:50  
96 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,334
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)