לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

כן כן, זה שוב אני, הנווד הבודד.. זה היה זה? האמן הנודד! בדיוק... זהו זה... כן.

הנה אני, שוב חולף ליד הקונ..קונ..דו.. קונדיטוריה! מריח את אותם הריחות,

ריחות של עבר, של סתיו חולף, ועוד כל מיני מילים לא קונבנציונאליות,

במשפטים פונקציונאלים בנגזרות אי-זוגיות שאני ממציא, כדי להשמע חכם.

כן כן! חשבתם שתוכלו לעבוד עלי? אני מכיר אתכם, הרי אני חזקוש ישורון הבטוח בעצמו,

היודע כל! זה לא שסתם אתם מקשיבים לכל מילה שאני כותב פה,

למרות שלמשל, אם יצא פוסט שאני פשוט כותב לי, למשל (...) שבע שורות שלמות של כלום,

פוסט לא שימושי, חסל תועלת, שכולל בתוכו מגוון מילים לא צנועות, ושלל שירות ותשבחות,

כולם יגיבו לי במאות של תגובות, עד שאתי תתעצבן שאני פופולרי. ראיתי את זה בפוסט אחד.

מה אמרתם? זמן ערבית? תפילה... מה? |מתמתח וזועק לה', בשפה שרק הוא מבין|

אממ... נו, ערבית זה בכלל לא מהתורה! איפה זה כתוב? אפילו חכמים אומרים שזה רשות!

(התירוצים של עמית מהרמב"ם נעשים שימושיים מיום ליום)

באמת שזה ככה! מה, אתה לא מאמין לי? תסתכל איזה יפות וארוכות הציציות שלי, אני מה זה צדיק!

|מנשק את הציציות, ואת הסידור, ואת הבקבוק ליד, ואת העכבר של המחשב, ואת המקלדת,

ומתקרב עם פה פתוח לעבר אחותי פה ליד בחדר שעסוקה בלרוץ בבהלה לכל עבר|

חוץ מזה שאני כ"כ חכם עד שחשבתי לגמרי עם עמית, ז"א לבד, על כל הרעיונות פתיחה של העיתון,

וגם דוד שלי עף באוויר פעם. ואני מהפנט זבובים. שקט!

אז מה רציתי לומר לכם? כן.

היום היה יום לגמרי מיוחד: אחרי שכל התפילה דיברתי עם יוסי, ראיתי את רז מאירמן, ניגש למקרופון.

זה מזכיר לי שאור-כהן, אחד מהמקובלים (מלשון קבלה) שבמחזור, שנקרא לו לשם העניין: באבא-כהן,

תמיד אומר שתי הלכות לפני "ברוך שאמר".

הוא דיבר על מי יכול להשלים מניין לקדיש, ואני באמת הקשבתי! בחיי!

אז אחרי שפקחתי עיניים והתמתחתי, הקשבתי לדיבורים של זה שמאחורי, שדיבר בלהט על ההלכה שנאמרה,

שרק מי שהביא "2 שערות" ממקום הערווה, יכול להשלים מניין, כי הוא נחשב בוגר, ורק בוגר משלים מניין.

אבוי! אמרתי לעצמי, איך אוכל להשלים מניין, ואפילו שפם בר מצווה עדיין לא גדל לי?

אבל זאת לא הנקודה. נחזור לרז.

הוא ביקש שכל השכבה תשאר אחרי תפילת מנחה. כמובן שכל השכבה רצה החוצה מהר שככל שהיא יכלה.

השתחלתי בין כולם, ובאתי לפתוח את הדלת, עד ששמעתי קול מצמרר. קפאתי כמו תהומות בלב ים.

זה היה הוא... אטיאס.

אטיאס לא איבד עשתונות, הוא ראה שכולם בורחים, ומיד רץ למקרופון ואמר:

"אז מה? נשתה את מיץ הפטל הרגיל בשבת הישיבה, הא?".

מאיר אסוֹר, שליט המגניבים והפרועים שבמחזור,

סובב את הראש ואמר בפרצוף רציני, מהורהר וספקני: אני מקשיב.

"לא עוד פטל, אני אומר!" נשא אטיאס את עיניו אל ההרים, (מאין יבוא עזרו? חשבתי כשהבטתי בו בבוז, הוא צריך פסיכיאטר! לא נראה לי שצריך להוסיף, הסוגריים האלה ארוכות מספיק גם ככה. כן, טוב. זהו. בדיוק. דיי!)

"אנחנו רוצים איכות! מספיק להתייחס אלינו כאל ילדים בגן של... ילדים!

מהיום, אני מבטיח לכם, קוקה קולה, פאנטה, בירה, וודקה, אבסולוט 90 אחוז!

Burn down the house baby, ROCK AND ROLL!!!" צרח והחל לשיר את ההמנון האמריקאי.

הבטתי לצד, וראיתי את אריאל גרין ליידי, מתחיל להצית לפיד אש גדול עם מבט מרדני בעיניו.

הסכלתי עליו בתמיהה. מה הוא עושה בישיבה?

"מה?" הוא אמר במבט מוזר, ורץ לעבר משרד ראש הישיבה.

אחרי שלוש שעות, חזרתי לבית המדרש, וראיתי את אופיר שעדיין היה שקוע בברכות השחר.

שַשְתי לרוץ אליו, כמוצא שלל רב, ואמרתי לו שכנראה בשבת נשתה שתיה אמיתית!

"לא!", הוא אמר בחרדה, "הרי ר' נחמן כותב שפט"ל זאת בחינת "פרש מטרדת לשון",

וזה אומר שתיקון הקליפות המצטברות בנשמת הפטל היא סגולה נגד לשון הרע! חייבים לעשות משהו!".

"יכול להיות!! לא לא לא, אולי שם רבי נחמן אומר את זה! אל תהיה!" אמרתי בבוז, בטון המתנשא הרגיל שלי,

והמשכתי להמטיר שלל הגדרות מדוייקות שכאלה, כמו שכל ההרצוגיסטים עושים,

בעוד שאני משפיל מבט לעבר חולצתי השחורה של להקת מטאל קשוחה, שאני לא יודע איך לאיית.

חזרתי לשיעור, לשתות את מיץ הענבים שמזמן לא נתתי ממנו שלוקים למישהו ספציפי.

התיישבתי ליד יאיר צבי, הוצאתי את המחברות, את הקלמר,

הבטתי לעבר המורה לביולוגיה במבט עמוק, חריף וחודר, ושקעתי בשינה עמוקה.

על השבת, בעזרת ה' (ה' זה עוד איזה משהו מהרמב"ם שעמית לימד אותי), אספר בהזדמנות אחרת.

ועד אז, נתראה.

חזקוש, האמן הנודד...

מה? בטח שאני אמן! לא לא לא... אתה... אה... שתוק! |קופץ על רגל אחת|

_________________________________________________________________________________

עמית המנוול הזה

הוא תמצת בפוסט הזה את מה שהצגתי בפוסט הקודם

אני בטוב הלב שלי הבאתי לו את הסיסמא לבלוג כדי שיצנזר בבלוג תמונות שלו..והוא כותב פוסט פארודיה עליי!

אז מי שלא הבין מה מתרחש כאן, בהתחלה מחקתי את הפוסט.. אבל הנה אני מחזיר את זה, כי אני טוב לב!

ועכשיו תקראו את הפוסט למטה!

ושבת שלום לכם!!!

אני כזה טוב לבב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!