לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום


כמו שסבא שלי עליו השלום תמיד אמר: "עדיף כוס מיץ ענבים ביד מאשר לקבל בעיטה בישבן מגמדון בית מסורס"

Avatarכינוי: 

בן: 35

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

בלאגן גזענות, ולנטיין, ציטוטים ותמונה


 

שבוע טוב לכולם!

 

הרבה אנשים אומרים שהחדר שלהם הוא החדר הכי מבולגן בעולם-אבל זה לא נכון, כי החדר שלי הוא ללא ספק הכי מבולגן!

גם הרבה אנשים אומרים שאמא שלהם היא האמא הכי פולנייה בעולם- וגם זה לא נכון, כי ללא ספק אמא שלי היא מקום ראשון!

הפולניות של אמא שלי לא מתבטאת רק בדאגניות המטורפת שלה, אלא גם בסרט העתיק שהיא חייה בו, שבו היא מחתנת את כל אחד מבניה עד גיל 20 עם אישה צנועה, עדינה, יפה, חכמה, עשירה ו(הכי חשוב)אשכנזיה!

תמיד כשאני מספר את זה לאנשים אני נוטה להקצין את זה, ואני הופך את אמא שלי לבנאדם הכי גזען בעולם.. שאם אני אביא בחורה מרוקאית הביתה היא תנדה אותי.

 

על מנת שהחלום הורוד של אמא שלי יתממש, יש כמה חוקים שהבנים שלה צריכים למלא.. והחוק מספר אחד הוא לא להביא בחורה לחדר!

לדברי אמא שלי "אף אחת לא רוצה להתחתן עם שלומפר", מה שגורם לשמוליק ללגלג בפניה: "-זה לא ילך בינינו!- -אבל למה?- -אתה שלומפר!".

אמנם אמא שלי היא הכי פולניה בעולם, אבל גם האישה הכי פולניה בעולם לא יכולה לשמור על הסדר בבית שבו חיים שישה גברים.

במיוחד בחדר שלי, שבו גרים חוץ ממני גם שמוליק (בן ה-19.5) ויוסי (בן ה-16.5), שאמנם אנחנו כבר גדולים ולא מבלגנים את החדר, אבל עברנו בו שנים רבות ביחד ולכן הקירות סדוקים, מקושקשים ומטונפים-ואף פוסטר של קטנטנות\דרגון בול זי או תמונה מחויכת מהבר מצווה שלנו לא יסתיר את הדבר הזה.

 

החוק הזה מסתדר, בגלל שגם ככה כשמבלים אצל חברים אז מעדיפים שלא לסלון של בית קטן שבו תמיד מתקרצצים ילדים בלונדינים קטנים. והחברים שכן באים לבקר הם בדרך כלל זכרים (חוץ מהחברות של בלהה, שאני מניח שגם הן עדיין מקשקשות על הקירות בחדרים שלהן).

וכאן מתחיל סיפורה של דנה, שהפשע היחיד שלה היה שהיא רצתה ששמוליק ילמד אותה תנ"ך כאן בביתנו הקט.

אני לא יודע מי היתה לחוצה יותר- אמא שלי שהבינה שבחורה הולכת להכנס לחדר שלנו, או דנה שידעה שעורה הכהה יבלוט מאוד ליד הקירות הלבנים של ביתינו (מה שממש לא נכון...הקירות שלנו לא לבנים כך כך).

 

~דנה אמורה להגיע בכל רגע~ ~אמא מקרצפת את המשקוף המטונף של החדר שלנו~

אני: "אמא, עוד חמש דקות היא מגיעה! אם נזדרז אולי נספיק לסייד את כל הקירות! יאללה צ'יק צ'אק!"

דנה הגיעה, ובאמת הפגינה ביישנות גדולה מאוד... כמעט האמנתי שהיא אשכנזיה מרוב שהיא היתה חיוורת.

למחרת שמוליק סיפר לאמא שלי על למה דנה היתה כ"כ לחוצה, ואמא שלי התחילה לצעוק עליי על זה שדבריה הוצאו מהקשרם ושאני מטומטם שסיפרתי לה את זה.

גם אבא לקח את הדברים קשה ונזף בי: "תגיד לי השתגעת? איך אתה אומר שאמא שלך היא הבנאדם הכי גזען בעולם? יש עוד אנשים שיותר גזענים ממנה-למשל אני! הסיוט הכי גדול שלי זה שיהיה צונאמי על כל העולם ורק תימנים ישרדו. אז ככה אתה גונב לי את הקרדיט ונותן אותו לאמא??"

 ________________________________________________________________________

 

 

מה יותר עצוב מללכת לסרט עם חבר מתוסכל בולנטיין ולפגוש שם את האקסית שלו שהוא עדיין אוהב וכל הזמן מדבר עליה?

 

סליחה, לא ניסחתי טוב את השאלה..התכוונתי: "מה יותר מצחיק מזה?"

במיוחד מהקטע שבו הוא התרגש לראות אותה ואז היא אמרה לו שהוא צריך להסתפר כי הוא נראה כמו איש מערות P:

 _________________________________________________________________________

 

 

-אבא: "אתה יודע שאקלנס נשואה (החברה שבה הוא עובד) מקימים קבוצת כדורגל לחברה?"

אני: "וואללה? ואתה תהיה בהרכב?"

אבא: "בוא נראה... יש לנו בחברה 200 נשים, 150 הומואים ו-10 גברים... אז כן, אני אהיה בנבחרת"

 

 

- ~אמא שולחת אותי לסופר, כעבור רבע שעה אני חוזר בידיים ריקות~

אמא: "איפה המצרכים?"

אני: "היתה תקלה קטנה"

אמא: "מה קרה?"

אני: "שכחתי איפה אני צריך לקנות, מה אני צריך לקנות... אה..וגם אין לי כסף"

 

 

-קלוגמן: "חזקוש הוא בנאדם שנראה כמו גזר ומריח כמו זית"

 

 

-המורה לאזרחות: "יהודי שמשתמש במשפט של גויים זו עבירה גדולה"

לירן: "משפט פיתגורס!"

 

 

-|מתכוננים לעשות הבדלה|

אבא: "נו איפה תולי?"

אמא: "נפלה לו שן..הוא שוטף את הדם"

אבא: "נו אי אפשר שכל פעם שנופל לו איזה איבר אז נחכה לו!"

 

 

-         ~היינו בקניון איילון אחרי חצות וחצי, התיישבנו על המתקנים האלה שמכניסים כסף ואז זה מתנדנד ולפתע התחילה אזעקה מטורפת~

נריה: "וואי נראה לי שזה בגלל שהתיישבנו על המתקנים"

אטיאס: "תן לזה מכות, אולי זה יעצור את אאזעקה"

אני: "לא לא, אולי תפרוץ לאחת החנויות..זה בטח יפסיק את האזעקה!!"

 ________________________________________________________________________

 

פרומה (שגם היא ביקרה אצלינו באותו יום שדנה היתה, רק שאז אמא שלי ישנה) אמרה לי שאני חייב לשים בבלוג תמונה שלי שהייתי קטן.

אז אני שם את התמונה שהיא הכי אהבה, רק עם שינוי קטן 8-)

 

 

אה ואביה, הנה התנצלות בפומבי על זה שאני תמיד נוטש אותך בשיחות כדי לאכול

מצטער שאני בנאדם רעב!

 

שבוע טוב :]

נכתב על ידי , 16/2/2008 19:26  
127 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



326,334
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , האופטימיים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרמוז מלך הקופים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרמוז מלך הקופים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)