לכל אחד יש יציאה, לפחות פעם ביום

איזו כותרת ארוכה.. אני בטוח נכשל במבחן בחיבור ביום שלישי..

שבוע טוב!

לפני יותר משנה ראש הישיבה פנה אליי מיד אחרי תפילת שחרית.

הוא אמר לי שהוא כתב בגוגל את שם הישיבה, והוא הגיע לבלוג שלי, בדיוק בפוסט שבו שמתי קישור לקליפ "קקי צא החוצה" של חבורת הסטרייטים+ המילים של השיר+ תמונות חצי עירום מאחורי הקלעים של צילומי הקליפ. הבנתי שהוא לא כל כך התלהב מהקליפ (בינינו, הוא הכי פחות טוב שלנו..) ונתן לי להבין שאני מבייש את הישיבה וכדאי לי מאוד להוריד את הבלוג הזה (זה היה בתקופה שהייתי על תנאי בישיבה).

הורדתי מהפרטים בבלוג את שם הישיבה..כדי לא לבייש אותה כמובן!

כעבור שבוע-שבועיים ראש הישיבה פנה אליי במיסדרון הישיבה והתעניין אם עשיתי כדבריו.

אני: "אל דאגה, הורדתי את זה שאני לומד בישיבה.. עכשיו זה לא יבייש אותך"

ראש הישיבה: "אבל יש אנשים שכבר יודעים את זה, אתה צריך להוריד את כל הבלוג"

אני: "למה אני צריך להוריד אם זה ענייני הפרטיים.."

ראש הישיבה (בכעס רב): "ענייניך הפרטיים?? קקי זה עניינך הפרטיים?? תתבייש! אם אלו ענייניך הפרטיים אז כדאי שתחפש מקום אחר"

אני מבין אותו.. הרי איזה בנאדם רוצה שבישיבה שלו ילמד ילד שעושה קקי כל יום? ועוד לא הופך את זה לנחלת הכלל?? בושה וכלימה!

עברה יותר משנה, במהלכה שמעתי שראש הישיבה אומר להורים שלי באסיפות שאני בחור נחמד ורציני מאוד (יכול להיות!!)

לפני כמה ימים ראש הישיבה פנה אליי בחיוך לגבי התספורת שלי, ואני הבטחתי לו ששבוע הבא אני בא מסופר לישיבה.

ראש הישיבה: "יפה, זה בחור רציני... ממש שיפור גדול!"

אני: "כן, שיפור ניכר.."

ראש הישיבה: "רק חבל שלא הורדת את הבלוג שלך.. זה לא מתאים לבחור רציני כמוך, אבל אני מבין שאי אפשר להוריד.."

רונאל: "כן אי אפשר, שלא יאכזב את המעריצים"

ראש הישיבה: "אה יש לך מעריצים?"

אני: "פחח..איזה מעריצים?.. רק מעריצות!"

אז נראה שאני אאלץ להסתפר הערב, לצערי... אבל לא נורא, לא בוכים על שיער שנשפך.

והסיפור הזה נועד בשביל כל הבלוגרים שמתבכיינים שאנשים שהם מכירים קוראים להם בבלוג. אצלי כל העולם כולל ראש הישיבה קורא בבלוג!!

 ________________________________________________________________________

עליתי על משהו מעניין:

כיום כמעט אין בנאדם שאין לו פלאפון! אם תשאלו אותי, לטלפונים הציבוריים כבר אין שימוש והם סתם עומדים להם ברחובות.

היחידים שאין להם פלאפונים זה הזקנים הממש לא מתוחכמים שבקושי יכולים לזוז ולדבר ומצמידים להם פיליפיני\ת. הפיליפינים גונבים מהזקנים את ה"טלכרדים" (זוכרים? הריבוע הזה שאפשר לעשות איתו 20 שיחות בטלפונים ציבוריים) שכן הם הציבור היחיד שעדיין יש לו את הדבר העתיק הזה... ולכן אם תראו בנאדם משתמש בטלפון ציבורי-הוא תמיד יהיה פיליפיני!! (והוא גם תמיד ישב ישיבת צפרדע תוך כדי שהוא משוחח, משום מה) ואם נהרוס את הטלפונים הציבוריים, לא יהיה לפיליפינים כיצד לתקשר!

 _________________________________________________________________________

-~אבא, תולי ואני צופים בכל מיני זוועות בטלויזיה~

אבא: "בואנה, בערוץ אחד רקדניות בטן רוקדות לצלילי מוזיקה מזרחית, בערוץ אחר יש סדיסיטים שמכסחים לבנאדם את הפיטמה... אולי תעבירו לבדוק מה יש בפלייבוי?!"

-"מקסיקני לבן זה כמו כושי לבן" (ואוו, מיכאל אטיאס)

-אמא: "חזקוש, לא נראה לי שכדאי שתעשו עדשות מגע..כולם אומרים לי שעדשות זה לא טוב"

אני (בניסיון שיכנוע נואש): "כן? ואם כולם יקפצו מהגג??"

-אמא: "שמוליק, תביא לי נרות"

שמוליק: "נרות? מה לי ולנרות? מה אני חנוכייה?"

-בילוש: "חזקוש, שמת לב מה אתה אוכל כל החיים שלך? אתה אוכל מיץ ענבים, דוריטוס, מעדן שוקולד ובצל!"

אני: "את בטוחה שאין עוד דברים שאני אוכל?"

בילוש: "אה כן..אתה גם אוכל נזלת!"(מה שנכון נכון..)

-משהי לא חכמה במיוחד מהעבודה של אבא: "תגיד יעקב, למה בת"ז שלי ליד התאריך העברי כתוב HASHON(ככה היא קראה את זה)?"

אבא: "מר HASHON בשבילך!"

-אני: "ינון, בוא תספר לי מה שעל ליבך"

ינון: "הוו.. ליבי הומה!"

אני: "ליבך הומה?...ליבך הומו!!"

 _________________________________________________________________________

הפוסט הזה מוקדש לענבר, שבטח שכחה כבר שהיא ביקשה הקדשה בבלוג.

וגם לחומי, ששומרת נגיעה על אפם וחמתם של הוריה וחבריה!

שבוע טוב, ממרמוז מלך הקופים! :]