אם לא אעלה אותךֳ על ראש שמחתי.

לא רציתי לצאת מהבית אבל תותי שכנעה אותי. "נו הילה, את חייבת לבוא!! נו!!" בייאוש עניתי לתותי "טוב תעירי אותי ב22:00 נלך נשתה משהו עד 2 אני עובדת מחר". "י'זקנה!! מה יהיה איתך?" בצחוק ספק כעס ענתה תותי. "טוב טוב תעירי אותי מותק ונלך" נמנמתי.

ב22:00 אני מקבלת טלפון ממס' חסוי. לא עניתי. השאירו הודעה עמומה משהו על אירוע שמתקיים הלילה בישראפאב. "יהיו המון סלבריטאים". טוב אז החלטתי שאם יהיו סלבריטאים אז אני אכבד אותם בנוכחותי. התלבשתי. כרגיל מכנס שחור רפוי וגופיה שחורה. גשם בחוץ "באסה" חשבתי לעצמי. לבשתי מעיל וצלצלתי לתותי. אין תשובה. השארתי לה הודעה לפגוש אותי שם. בישראפאב.

נכנסתי. הסלקטורית הבלונדינית כבר מכירה אותי. "אה זאת את מ-ה-זה של ה-נו" תמיד מציינת את העובדה. "כן" אני תמיד עונה לה באותה חמיצות. תופסת לי מקום על הבאר מחכה שהברמן החתיך ישים לב שאני קיימת. "אז מה בשבילך?" סוף סוף יש חיים על הכרוב. "למון פיזאנג חזק" כמו שאח שלי לימד אותי. שתיתי שוט מהיר והזמנתי לי וודקה רדבול להוריד את הטעם. הוא שתה איתי.

בכניסה לפאב אני רואה מישהו נאבק בסלקטור הענק. מישהו מוכר. מנסה בכל כוחו לשכנע את הסלקטור שיכניס אותו "נו רגע אני מחפש את חבר שלי - הנה הוא שם עם הבחורה" משקר במצח נחושה, אני שולחת מבט מעבר לכתף ורואה עטלף מרוח על בחורה שנשענת על הקיר. הסתכלתי הצידה "שלום גם לך" אני שומעת מעבר לכתף.

תותי הגיעה. התיישבה לידי לא לפני ששאלה את הבחור שישב שם אם זה בסדר. הוא הסתכל עליה במן מבט שגורם לי לאבד את הריכוז. מבט שאומר "רווקה+רווקה+ רווקה+גבר=מממ".. היא פיתחה איתו שיחה מהשיחות האלה של "לברר דברים". אני ישבתי שם, עם החברות שלה. כשעוד אנשים הצטרפו החלטתי להתעלם מהכל. ואז קלטתי בחור שקצת קשה לי לתאר את המראה שלו שיושב שם מרוצה מעצמו.

השיחה על "הודו או תאילנד" שיעממה אותי. אז ההוא שלא הסתיר את העובדה שהוא רווק ציין במן חיוך "עזבו אתכן אתן, הכי טוב זה בבית שלי. אולי תבואו ונעשה לכן טיפול למנוע?" שואל וצחוק צבוע פוקע מגרונו.

"אויש תסתום אתה כבר!" חשתי שללא עזרתי הבנות האומללות ימצאו עצמן מגמגמות.

"יאללה שקט את יא' פרחה" הוא מלגלג."תיכף אני אראה לך מי פרחה!" עניתי לו.

שניה לפני שידי הוצלפה על הלחי שלו ערגה תפסה אותי ואמרה "תראי אותה" שולחת מבט לעבר אינקוגניטו אחת בלי מסיכה, "אני לא בקטע" אמרתי לה. נעלבת ממני עזבה את ידי. קמתי מכיסא הבאר ויצאתי החוצה. הוצאתי סיגריה אבל נעלמה לי המצת. מסתכלת מתוסכלת לכל הכיוונים פתאום ראיתי את הבחור של תותי שוכב מדמם על המדרכה. שלושה בריונים בורחים בקולות צחוק. רביט. היה כתוב לו על המצת ששכב על המדרכה לידו, כנראה נפל.

אז התקשרתי למד"א. הם לא ענו. הסתכלתי עליו ולא נראה לי שהוא יכל לראות אותי. השארתי לו נשיקה. קראתי לסלקטור הגדול שיעזור לי להרים אותו ופתאום הוא פרץ בצחוק. לא הבנתי מה קרה. לפני שיכולתי להגיב לזה האמבולנס הגיע ולקח אותו.

ואז ראיתי בחורה יוצאת מהפאב. יפה. שקטה. היא ניגשה אליי ונתנה לי פני. אמרה לי "זאת אני" לא עניתי. "נכתוב יחד?" שאלה. לקחתי את ידה בידי וחזרנו פנימה לתוך הפאב כדי למצוא את ערגה עם הנץ, ואת צ'וקה עם זה שאיתה מתחילים עוד חווית אהבה מטורפת.

הברמן חייך אליי. אין לי כח לעוד בחור זהב.

הזמנתי עוד משקה.

מקווה שהבנתי את הרעיון. תמשיכו ממני והלאה.