אודליה (הפסיכופטית) סיפרה לי שהיא קראה את רוב הבלוג שלי, ונהנתה, ועוד הוסיפה להבטיח שאם אחזור לכתוב כאן היא תהפך לקוראת מס' 1 שלי ותקים לי מזבח וכדומה...
כמובן שלא יכולתי לסרב להצעה הזו, ועל כן - הנה אני, חוזרת ובגדול.
תראו, אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שכתבתי כאן. אני גם לא מוצאת טעם בלבדוק את העובדה הזו, שכן מי מכם שכבר נכנס לבלוג הזה בטעות או לא בטעות, כנראה לא מכיר אותי ולכן הרקע וההיסטוריה שלי הם לא רלוונטיים בעליל. אבל אני דווקא אוהבת את זה. אני אוהבת שאתם לא מכירים אותי, שאתם יכולים לדמיין אותי כאיזו פצצה בלונדינית תל-אביבית שלומדת פילוסופיה - כלכלה באוניברסיטת בן-גוריון.
טוב אולי אתם לא יכולים לדמיין אותי ככה, במיוחד לאור הכותרת האינדיקטיבית של הקטע - כן כן, אני חייבת להודות - אני נגדת. אני אמנם לא נגדת מהסוג הנורא מכל - זאת אומרת, אני לא: מסריחה, בהמה, בחיל חימוש, בת 32, נשואה מגיל 18, מורטת שיערות מהשפםגבותזקןתחת, מכוערת, מטומטמת, מפחדת מהאזרחות, חסרת כישורים חברתיים, חושבת שאני יודעת לשיר למרות שאני הזייפנית הגדולה בהיסטוריה, מעריצה שרופה של משה / קובי / חיים / דויד / יחזקאל / ג'ים / זרובבל פרץ.
אבל בכל זאת, אני עדיין: חברה במועדון 'חבר' לאנשי הקבע, בקרוב סמ"ר (הדרגה המכוערת ביותר לבנות), מסתובבת עם לק אדום מזעזע ושנדלירים מוגזמים רק כי מותר לי, וקונה גרביים במשביר לצרכן עם הנקודות הספורשיות שלי, והאחרונה מכל החברות שלי שעדיין נמצאת בצבא, ובקרוב בין האחרונות גם בקרב הבנים (עוד חצי שנה קורס טר"צ שלא היה על הפז"מ), והייתי ביום הספורט לנגדי אמ"ן, ויש לי תעודה ממש כמו של כל החוגרים, רק שהיא כתומה וחדשה.
אבל (וכאן אשים את הדגש) אני מרוויחה פי 1000 ממה שהרווחתי לפני שנכנסתי לקבע, ויותר מכל החברות המשוחררות שלי, ואני בחיל המודיעין ותהיה לי עבודה מוצלחת בהייטק אח"כ בגלל זה, וכיף לי וטוב לי, והתחייבתי לעשות קבע כשהתקבלתי לתפקיד, אז יאללה, נגדת איט איז.
בחזרה לעניינו - לשם החניכה המחודשת של הבלוג רציתי להסב את תשומת ליבכם לעובדה שנהפכנו לעם מטומטם. אין לי כרגע עובדות שאני יכולה לשים עליהם את האצבע אבל מספיק שתפתחו טלוויזיה ולרגע תתבוננו, אבל באמת תתבוננו בתבכנים שמשדרים לנו, ותיווכחו בעצמכם. והקטע הכי נורא זה שאנחנו נהנים! אנחנו פשוט אוהבים את זה! אנחנו כמו כלב שאוהב שמגרדים לו את הבטן ואומרים לו: "יופייי חמודד!! מי קטן?? אתה! נכון! לך להצביע עכשיו למתמודד האהוב עלייך!! יופי פיצון אושששש אתה מתווקקק".
הרבה דברים יוצאים לי מהשירות הצבאי. כנראה שרק כשאני אשתחרר אני אדע למנות אותם בצורה מסודרת ומפורטת ורשימתית ורישמית אבל בנתיים אני יכולה להגיד לכם שאני פשוט יודעת על מה לבזבז את הזמן האזרחי שלי. ולרוב טלוויזיה לא נכללת בבחירות שאני עושה. מה כן נכנס? ספורט, טיולים בארץ, פגישה עם חברים, אירועים תרבותיים. וכמובן להשתכר כי אי אפשר בלי.
עד כאן מנגדתכם,
ובברכת "כי בלונדון יש מוזיקה טובה",
ענבל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
