נכון, לא חנכתי את הקטגוריה הזו עכשיו, אבל, אלוהים, כמה שהבוחן הזה באורגנית מבחיל לי את הסביבה. ועוד ביום הכי ארוך שלי [שמונה בבוקר עד שש בערב, תודה רבה.], מוסיפים עוד שעתיים, ככה שיוצא שאני לומד שתיים עשרה שעות. רצוף. [למעשה, אני לומד שעתיים, מעבד {מלשון מעבדה, יקירי} במשך ארבע שעות, לומד עוד ארבע שעות {מתוכן שעתיים הן יהדות}, ואז הולך לי להבחן. כי להבחן זה כיף, במיוחד אחרי 12 שעות.] ואם זה היה רק זה. זה גם המון המון חומר, והמתרגלת לא עוזרת במיוחד [כן, היא חביבה מאוד, וחייכנית והכל, אבל היא לא יודעת מה היא עושה. אולי אני אתן לה להנות מהספק. אולי היא כן יודעת מה היא עושה, אבל לא יודעת להסביר את זה. אין לדעת.] ומעצבן אותי שדווקא את המקצוע הזה אני אוהב יותר. בקיצור, לא טוב. ואין לי כוח ללמוד. שזה אפילו יותר גרוע. [נכון, למדתי קודם, אבל לא מספיק, ואז אני ארגיש לא טוב עם עצמי, שלא למדתי מספיק, ואהיה בפאניקה כל מחר-מחרתיים, וזה לא טוב להיות בפאניקה בבוחן, אבל-נו-מה-לעשות.] >>>