עצוב לי לאחרונה ,זו הסיבה שאני כבר לא משכתב את הגיגי לדפים וירטואלים אלו ומזניח את הקבועים שלי (איתכם הסליחה) ,אין לי חשק לכתוב ,אין לי חשק לראות אנשים ,בעיקר לפתוח את האופיס המזוין שלי מידי בוקר ,אבל בחיים כמו בחיים צריכים להתמודד גם עם שיגרה מונוטונית ומצבי רוח הפכפכים.
מוזר שהעצבות הזו נחתה עליי בתקופה הנוכחית ,החורף גורם לי לחייך ,לקום בבוקר להביט מבעד לחלון לח מאדים על שמיים קודרים מרגיש לי נהדר שלא נדבר על הטמפרטורות הנמוכות.
בצבא לא רע ,החליפו לי יצור ,אנושי לשם שינוי ,"בוקר טוב" וכאלה ,למרות שבחודשיים האחרונים איבדתי שלוש ידידות טובות שהייתי די מחובר אליהן לאחת באופן הדוק נורא ,
אסביר את ההתנסחות הרדיקלית ,אני אומר "איבדתי" מנסיוני העשיר במערכות יחסים מהסוג הנ"ל ,כאלה שמושתתות על שיגרה ,הקשורות במסגרת מחייבת משותפת ,במקרה הזה "צבא" ,עם כל ההבטחות והרצון הטוב על שמירת קשר סביר להניח שתוך זמן קצר אותן דמויות יקברו בעבר וחדשות יעלו ,יתפסו את מקומן ,מה גם שאני גרוע בלשמור על קשרים ,אני מתקשה לעשות זאת עם החברים הטובים שלי ,הקרובים אליי קל וחומר עם רחוקים ,
כשחושבים על זה אני רחוק מלהיות החבר האידאלי ,
לא מחזיר טלפונים ,דוחה כל אינטרקציה ,בזמן האחרון גם לא מקשיב ומתעניין ,אני אוהב את הלבד ,זה שעולה לי ביוקר.
בבית רגוע ,עסוקים ברכישות חדשות מה שגורם לכולם להתהלך מחויכים ,רדוד רדוד.
המון שעות מתות ,רובן מתחת לפוך עם גיחות קצרות למחשב ולמטבח ,ושוב אני נזכר שלא ככה אני רוצה להתנהל ,התעוררות קולוסלית מתבקשת ,אני יודע בדיוק מה אני רוצה להשיג בשנה הקרובה ,הכל מאורגן מחשבתית קונקרטית ,אך האנרגיות לא יציבות ,
יום אחד אני מרגיש שאני יכול להקפיץ את העולם הזה על היד ובשני אני משותק ,מתקשה בהתנהלות בנאלית ,לכו תבינו ?!
אני תוהה איך אני יכול לשמר אותן מבלי לצרוך קפסולות אסורות ?! מוזמנים לעזור קריאטיבים שלי.
אני אעוף אל מתחת לפוך המפנק ,מדהים איך זה אף פעם לא נמאס ,שעות על גבי שעות אני מעביר שם וכן גם אני אומר "אם אין לך מה לכתוב אל תכתוב" ,סלחו לי על הפוסט הסתמי הזה ,חד פעמי.
מתנגן ברקע - Within Temptation - Wish you were here .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
