אז כן,הנה עברה לה הרגילה הראשונה שלי.

תמיד כששמעתי את המילה רגילה,זה עבר ליד האוזן שלי ונעלם,ולא ידעתי ממש מה היא אומרת.

כשאמרו לי שיש לי רגילה של שבוע,ממש שמחתי מצד אחד שהנה,שבוע שלם אני אהיה בחופש,ולא אצטרך לחזור לבסיס,לשגרה,אבל מצד שני חשבתי..מה אני אעשה בה בכלל?

ופה הפתעתי את עצמי בכך שכל יום עשיתי משהו,והייתי במקומות אחרים.

במהלך החופשון הקטן הזה,למדתי כל כך הרבה דברים,וביקרתי במלא מקומות שאם עד לפני חצי שנה הייתם אומרים לי שאני אבקר בהם,לא הייתי מאמינה.

יום שני הייתי בירושלים עם איילת,זה היה יום הזוי ומצחיק ביותר,ועמוס.

מסקנה:לעמוד באוטובוס דחוס עם מליוני אנשים זו לא הרגשה כייפית בכלל. "סכנת נפשות!" חח

היינו בכותל,שהרגשתי ממש טוב לבקר בו סוף סוף עם מדים..ולשים פתק.אח"כ היינו במדרחוב ואז נסענו לאחותה במעונות הסטודנטים,אכלנו צהריים והיה נחמד.וחזרנו הבייתה.בגלל כל מיני עכובים למיניהם שבעיקר נגרמו מהתחבורה הציבורית,לא הספקנו לבקר בעוד מקומות,אבל לא נורא,לי לפחות יש טעם של עוד. ואין כמו ירושלים.

יום שלישי התחיל המסע בן 3 הימים שלי ושל שתי חברותיי מהבסיס.(אור וענבל)

ביום הראשון נסענו לצפת לבקר חברה אחרת שלנו מהמשרד שגרה שם.(דנה)

הנסיעה הייתה מדהימה,הכל ירוק בדרך ויש עליות תלולות ופשוט נקסמתי מהדרך.נסעתי כמעט שעתיים לבד באוטובוס,מלווה במוזיקה טובה ובלב פועם מהנוף שנשקף אליו.

כשהגעתי לצפת היה ממש קר וחיכיתי לפגוש את הבנות ואז נסענו לדנה הבייתה.היה ממש כייף,דיברנו מלא,אכלתי בפעם הראשונה בחיים שלי קוסקוס (ועוד קוסקוס אמיתי!) וטיילנו בעיר העתיקה ובמדרחוב,קניתי 3 סיכות וגרביים מאגניבות ונעימות (מאותו רגע התחיל לדבוק לי האהבה לגרביים,ונהייתי מכורה בכך שאני רוצה לקנות גרביים בכל הזדמנות שיש לי)ואז נסענו לראש פינה והסתובבנו במעין קניון פתוח כזה וראינו בגדים חמודים וסיימנו את החוויה באכילת בורגראנץ'.

לאחר מכן חזרנו לדנה הבייתה,היינו אצלה בבית ואז נאלצתי לחזור הבייתה כדיי לארגן אותו קצת לקראת היום למחרת.הנסיעה חזרה הייתה גם כייפית ומפחידה קצת בחושך,אבל נסיעה באוטובוס,במושב האחורי,שאפשר להתפרש על כל השורה לבד ולשמוע מוזיקה-זו ההרגשה הכי טובה שיש! :)

ביום רביעי ענבל ואור באו אליי מצפת.היינו אצלי בבית ואז אכלנו ארוחת צהריים משפחתית וכמובן שאצלי אין ארוחת צהריים משפחתית בלי דיבורים ושיחות וככה יצא שאיזה שעתיים אחרי הארוחה נשארנו כולנו סביב השולחן ודיברנו על מלא דברים,מה שגם גרם לי בעקבות השיחות להכיר יותר דברים עליהן שלא ידעתי.

ואז פתאום ב-4 וחצי אחה"צ נזכרנו שרצינו לטייל ולצאת קצת.

אז התארגנו ויצאנו למרכז ולטיילת לואי,נפעמנו מהנוף היפה (בעיקר הן) ואז חתכנו לגראנד אבל התייאשנו כעבור שעה וחזרנו הבייתה וראינו שודדי הקאריביים (בגלל אהבתנו הגדולה לג'וני דפ).

וביום חמישי נסענו לקיבוץ של אור במשמר העמק.

התאהבתי ישר בקיבוץ,בשקט,באווירה הטובה,ברוח הנעימה והקרירה שבאה מהעמקים,מהשלווה,מהבתים הקטנים.

עשינו סיור בקיבוץ וראינו את האורווה עם הסוסים שאני מאוד אוהבת,ואפילו הלכנו והתגנבו כדיי לראות סוס שחור אחד,שאזרתי אומץ וליטפתי אותו (ואח"כ הוא ניסה לאכול אותי חח) ואז היינו במטה של אבוקדואים ועשינו שטויות וטיפסנו על העצים,המשכנו לכלבייה של הקיבוץ שיש שם כלבים כאלה חמודים!! הייתי עם 4 גורים שטיפסו עליי כל הזמן והם היו מקסימים.

לאחר מכן המשכנו לסיור במפעל שיש להם (תמה למוצרי פלסטיק) ואז הלכנו לחדר אוכל ואכלנו שם והיה שם אוכל ממש ממש טעים ומליוני סלטים :) :)

ואז הלכנו לבית של אור וראינו את הסרט "לחזור" של אלמודובר שהיה קצת מוזר אבל משעשע,ולאחר מכן הלכנו לחדר של אור (שזה ממש מגניב שלכל הצעירים אחרי בית ספר שם יש חדר-מעין דירה קטנה כזו משלהם) והיה כייף.

ועכשיו,אחרי שאני קצת תשושה מכל השבוע הזה,אני מחוייכת גם.

כי אני מרגישה שממש ניצלתי את החופש,הכרתי מקומות חדשים,חזרתי למקומות ישנים ואהובים,למדתי עוד דברים על אנשים והכרתי יותר.

והרגשתי גם,שלמרות שהייתי 3 ימים עם אנשים חדשים וחברים חדשים שהכרתי,הרגשתי געגוע עז לאנשים שלי מהבית.וזה דבר שלא ישתנה בי,וזה הוכח לי,ואני שמחה על זה..

ומיום ראשון חוזרים לשגרה,שהיא קצת עצובה כי 4 אנשים יקרים מהגף עוזבים..וזה קשה קצת שאחרי שהתחברתי אליהם והכרתי אותם הם עוזבים ומשתחררים.

אבל אני מאחלת להם הרבה הצלחה בהמשך.

שיהיה שבוע מצויין לכולנו!