עוד נגיעה ועוד עצב, הכל כאן מוכר בעצם...

הלוואי יהיה בי כח עוד מעט
לא להשבר כאן למולך
הלוואי יהיה בי כח
לא ליפול על ברכי
מכובד אהבה

הלוואי יהיו עוורות עיני
כל זמן שתישאר
שלא אראה את פניך
שלא אושיט את ידי לאתר
עוד מעט
אנשום לאט

אפצע את ידי עד ישותקו
לא יתקרבו אל גופך
המוכר האהוב
שאפי לא ישאף את הריח
אלוהים את הריח
שלא ארד על ברכי
שתישאר

הלוואי יהיה בי כח עוד מעט
לא להישבר כאן למולך
הלוואי אהיה חזקה
עד שתעזוב
זאת תהיה נקמתי היחידה

*גם ככה כולי כואבת.

אני לא שומעת חדשות יותר בחיים.*