עוד נגיעה ועוד עצב, הכל כאן מוכר בעצם...

לא, זה אף פעם לא יעבור.

זה אף פעם לא ייגמר בנינו.

אני תמיד אלחם על הקשר שלנו, גם אם תחשוב שהפסקתי.

תמיד כשאני אהיה שיכורה אני אשאף אלייך.

תמיד כשיירד גשם אחשוב רק עלייך.

לא, זה אף פעם לא ייגמר.

לא בגללך.

לא בגללך.

בטח שלא בגללי.

לא משנה כמה תתכחשי, זה תמיד הוא ואני.

לא משנה כמה זמן יעבור, כשהיד שלך תיגע בגופי הלב יפסיק לפעום לשניה.

לא משנה שלא נדבר, כשהשפתיים שלך ינוחו על שלי אני ארגיש הבנאדם המאושר בעולם.

כשהגוף העירום שלך יגע בשלי זה יהיה המחזה הכי יפה שקיים.

זה ידוע מה יקרה עכשיו. אני כבר לא אוכל את עצמי, ואשתדל פחות להתגעגע. לא אשלח הודעה עד הפעם הבאה שאני אהיה שיכורה או משוגעת. ידוע שגם כשתצטרך לא תתקשר למרות שדחפת את הראש שלי לכיוונך בשביל שלא אלך.

אבל זה ידוע, אני לא אוותר עלייך.

לא הפעם, ובטח שלא בפעם הקודמת שזה היה ברור שפגעת בי.

לא, אני ואתה זה לנצח.