מעללי הקו העקום

~שלום ג'יפה שלי!~

-שלללום גם לך, קו עקום שכמותך!

~נו, מה שלום הדוקטור?~

-שלומו טוב... עדיין קשה לו...

~על מי אתה מדבר, פושטק?!~

-אממ לא יודע... הדוקטור אני מניח...

~איזה דוקטור?!~

-ה-דוקטור!

~אז מה עושים היום בפוסט?~

-אממ היום סוקרים את אחד ההרכבי מוזיקה השכוחים ביותר שנאבדו בנבכי הזמן! הכוונה היא כמובן ללהקת Deep Purple (DP) אשר הייתה מסוף שנות השישים עד לימינו. כן כן, הם עוד מופיעים!! הם החליפו את ג'ון לורד בדון איירי (בחירה גרועה!) ואת ריצ'י בלקמור בסטיב מורס (בחירה מעולה!) אבל הם עוד מופיעים ואפילו יצא להם אלבום חדש ב2003 בשם בננות.

~מי אלה הלוזרים שלך?~

-זאת הלהקה שעושה את סמוק און דה ווטר!

~הא!?~

-נו! השיר הזה שהגיטרה היא כזה "טה טה טה... טה טה.. טטה! טה טה טה... טה! טה!!"

~אה... עכשיו אני יודע מי הם!!~

-בכל מקרה בתחילת דרכם בסוף שנות ה60 הם היו פסיכדליים פרוגרסיביים בטירוף עם זמר אחר שאני מת עליו אישית בשם רוב אוונס! זמר מצוין!

~ולמה אכפת לנו בדיוק? למה למישו אכפת מזה? או מDP? או ממך?! למי אכפת ממך!? אנשים! תפסיקו לקרוא את הבלוג הזה! תצילו את עצמכם!!!~

-די לשדל אנשים לברוח מהבלוג שלי!

~אבל זה משעמם! אתה מדבר על להקות שכוחות אל שלאיש לא אכפת מהם!~

-טוב אני אפסיק... רק הייתי צריך להוציא מהמערכת שרוב אוונס שולט (שולט לעד זאת אומרת!!)... נו אז מה אתה רוצה לעשות?

~טוב הגיע הזמן בבלוג שאנחנו נעשה משו הזוי שאני מפקח עליו ואז שמישו יציל אותנו ויהיה סוף שמח... אז מה עושים הזוי?~

-אממ אני יודע!! נשנה את העיצוב של הטקסט (אני מעצב בשלבים קטנים קטנים...)! אנחנו נעשה שבמקום שיהיה רק קו עקום בתחילת השורה שלך ובסוף השורה שלך אז נעשה שכל שורה שלך היא בצבע כלשהוא חוץ משחור!

~אז איזה צבע? ירוק? כחול? צהוב? אדום?~

-אני חושב שאדום זה הכי טוב...

~אוקי! אז מעכשיו אני כזה אדום כזה! אבל זה לא דבר הזוי... מה הזוי בזה ששינית את הצבע דיבור שלי?! היינו אמורים לעשות משו הזוי עכשיו!~

-הנה מגיע משו הזוי... טיהיהיהי *צחוק שובב מרושע*

*אהוד משחרר עדר שוורים מול הקו*

*הקו עובר טלפורט (שיגור סטייל כמו בסטאר-טרק) לתוך זירת מטאדורים!*

~טורו? אהוד... השוורים האלה מסתכלים עליי מוזר... אין סיכוי שאנחנו משנים לכחול את הצבע דיבור שלי?~

-מצטער... הקוראים כבר התרגלו לזה שהצבע אדום הוא סימן לזה ש~הקו העקום~ מדבר... אני לא יכול לשנות עכשיו!!!

*השוורים דוקרים את הקו בתחת כמו בסרטים המצוירים*

-חיחי נדקרת בתחת (שפדדזים)... לוגלגת!!

~מי יציל אותי?! הצילו!!~

*ג'ון לורד נכנס עם האורגן קורג שלו (קורג פי שמונה יותר טוב על הזבל הזה שג'ורדן רודס משתמש בו ומוות למתננגדים!) ומנגן משו ספרדי שמוביל את השוורים מחוץ! כמו החלילן מהמלין רק במקום חליל יש קלידים ובמקום עכברים יש אלפי שוורים זועמים...*

ג'ון לורד: לה די דה אני בריטי! יש לי הכשרה קלאסית! אני מנגן על קלידים בצורה שולטת! אממ ביי.

-תודה לך, ג'ון לורד!! אוך... המזימה שלי שתרמס למוות על ידי שוורים זועמים נכשלה... באסר.

~אל תדאג אהוד! אתה תצליח להרוג אותי יום אחד! ואז אתה תהיה סכיזופרן בנסיגה שמתכחש לאישיות השנייה שלו ואתה תהיי קטטוני כהה חושים!! הוריי!~

-סלח לי?

~אתה תשתגע.~

-אה אוקי. זה בסדר.

לסיכום כל הפוסט הזה הוא על איך שהקו העקום מקבל את הצבע דיבור שלו, הלוא הוא הצבע אדום.