גולבה מש

היום היה לנו פאנל צבא, או משהו כזה

(לכל הקטנוניים בקשר לקטנוניות שלי- החלק הרציני יבוא בסוף)

אתמול באו כלמני X-י"בניקים וסיפרו לנו על מה הם עשו או עושים בצבא. מלא מדענים, אחד מוזיקאי,אחד אמן במחתטרת (פגשתי את AB, או איך שלא כותבים אותו) ואחד לא בוגר (של יאס"א). AB, האמן מסתבר, הלך ליחידה שבה אתה הופך לרופא מנתח פסיכי כזה למשך מלא שנים וזורקים אותך לכל מקום שיש בו אנשים פצועים קשה ואתה הסמכות העליונה שם ודברים מפחידים כאלה. אמנם היה לו קורס הכנה של שנה וחודשיים, אבל זה עדיין משמ פסיכי.

אחד היה משהו עם ספנות. הוא היה ציני וצחקן כזה, וכל חמש שניות רקע ברגל. יש לי בעיה אישית עם אנשים מטופפים או עושים רעש אובססיבי מתמשך, אז בקושי הצלחתי להקשיב לו, אבל בסה"כ הוא היה נחמד.

היו כמה שלחצו חזק על הקטע של "קרבי זה הכי אחי". הבולט שביניהם אמר ש"אני אגיד לכם את האמת: קרבי זה חרא. לא אוכלים, לא ישנים. אבל תלכו בכל מקרה"

 הייתה אחת משעממת ונודניקית שדיברה רק על קריירה.

אם לזרוק את הציניות בצד, היה נחמד חוץ מזה שלא היו כ"כ בוגרים מאמנות ושהרגשתי שלאמנים אין מה לעשות בצבא (כולל לא קשור לאמנות) שכל התפקידים ה"שווים" זה למדענים.

בכל מקרה, היום היה לנו יום חילות, והיה נחמד (אם כי מתיש. באשמתינו. כל החדר שלנו הלך לישון ב4 בלילה ולא התעוררנו בבוקר, היו צריכים להעיר אותנו...בלאגנים) אבל חשבתי אולי ללכת לתפקיד של זאתי שעוזרת לחיילים שהרגע עלו לארץ ומעופפים לגמריי ללמוד עיברית ולהתאקלם.

עד כאן בנושא הצבא.

לילה טוב!