ביום המיוחל שבו אני כבר לא אהיה a grammar girl פיכס!!
אני מתחילה ביצפר חדש בעוד שבוע :)
זה ממש מרגש.
היה לי חופש שיכול להיות הדוגמא הכי טובה למילה אחלה (או בעברית צחה: סבבה) - טוב טוב אבל כמו שצריך, לא באופן מופרז... כי אחלה+ היה רק אם החופש גם היה כולל ביקור...!
פוינט איז - אני לא מצטערת שהוא נגמר - יגמר, עוד שבוע.
כהכנה נפשית - קרעתי את עצמי בשבועיים בקואנטום שגרמו למוח שלי לעבד (ועל הדרך גם לאבד) כמות אינסופית של אינפורמציה. כ"כ הרבה שברגע שהשבועיים האלו של "חייב" הסתיימו המוח שלי שווק חיים; לא בבלט ולא בהיפהופ (של מתחילים! אפילו לא תגידו ברמה הנורמאלית שאני הולכת אליה..) הצלחתי לקלוט את התרגילים והקומבינציות. האם אי פעם הרגשתם איך זה לנסות לחשוב ופשוט לא להצליח?? זה אפילו לא בלאנק - ולא לא רואים שום אור זהוב - פשוט אפשר להרגיש את הגלגלים של המוח חורקים, ואת הדיסק השרוט נתקע שוב ושוב באותו מקום. זה לא מצחיק - זה סיפור אמיתי P:
התוצאה השניה של המחסור בחיים שעבר עליי באותם שבועיים היא שלא יכולתי לשבת בכלל מול המחשב (אם כבר היה לי זמן) מחשש שהגב שלי מתכנן בתאבדות בדקה שאני אעשה את צעד שגוי שכזה. התוצאה של התוצאה היא שנהייתי חבר נוראה ולא איכפתית... או יותר נכון איכפתית - אבל רק לישון.
אז היום החלטתי לתקן! אני כבר שלושה ימים בחופש, שניים מהם לא עשיתי כלום חוצמלבהות באוויר ו(לנסות)לקחת שיעורי מחול... היום לעומת זאת - :) היום היה כיף!
קמתי בערך ב9 (מעצמי. עוד תוצאה של השבועיים האלה - איבוד היכולת העל-טבעית שלי לישון עד מאוחר) עם החיוך הכי זורח בעולם, במחשבה (מציאותית לגמרי.) שאני ואמא נוסעות להחזיר את המדים לגרמר (מה שכמובן ובלי שום ספק יהפוך את היום למאושר בחיי). לרוע המזל, אמא גילתה (עוד) כתם בצווארון של השמלה וכיבסה אותה שובב!! [בפעם המיליון אני נשבעת!] כי בטוח יחזירו לנו יותר כסף אם זה יראה ממש מדהים. (לא איכפת לי איך הם יראו בא לי להפטר מהם! סניףסניף.). אז דחינו את זה בפעם העשירית ובמקום זה עזרתי לאנושות וסידרתי את החד משומה הוא עדיין נראה כמו דיזאסטר :\
ב12 אמא הקפיצה אותי לבריכה - קבענו כל הבנות מהבלט ל(עוד) מסיבת פרידה לאלה שעוזבת עוד שלושה ימים לפרת' (עיר תקועה במערב אוסטרליה) ללמוד מחול באוניברסיטה. ציפיתי שיהיה מעט יבשושי וגם שאני לא אוכל בכלל להיות במים כי אני אקפא (מחשבה דיי מציאותית שוב, בהתחשב בזה שברגעש אני נכנסת לרוב מאגרי המים בעולם אני עוברת תהליך הסתגלות. בהגדרתה של אילת... לא של אבן-שושן) אבל בסוף הופתעתי לטובה - היה ממש כיף ואפילו המים הסתגלו אליי - בהגדרה שלי: והתחממו בשניה שנכנסתי אלים במיוחד בשבילי :]
נשארתי בבריכה עד שלוש וחצי ואז הגעתי למסנקנה שאם אני לא אתפוס את האוטובוס הבא, אני לא אספיק אפילו להחליף בגדים לפני שאני צריכה לתפוס (עוד) אוטובוס לבאולינג [מיד תבינו הכל]. אחרי שהייה יותר מידי ממושכת בתחנה המרכזית לאוטובוס שלי, (עם עיתון סלבס פלצני שמעביר תזמן לא רע. גיליתי שאנגלינה החליטה שאפילו בראד פיט לא מספיק טוב בשבילה. פחע.). יום קיץ טיפיקלי באוסטרליה: הייתי עם בגד ים רטוב מהבריכה מתחת לבגדים ועדיין היה לי חם ברמות.. פלוס - לא התחלתי להראות סימני התייבשות בשיט. מה שהביא אותי למסקנה שמשו ממש משונה פה במערכת המזגאוויר של קנברה. ושאולי אני בתוך מן בועה כזאת כמו טרומן... והשמש היא בעצם מן פנס שכזה שרק עושה שיהיה ואנאבי חם אבל לא באמת ~חם-מייבש~...
בבית הספקתי להיות חצי שעה ואכלתי סלט ממש טעים שספתא הכינה :)))) הנסיעה לבאולינג בזבזה עוד חצי שעה מחיי בה גיליתי עוד עובדה מפתיעה במיוחד - בראד פיט לא רק עולה לאנג'לינה על העצבים, הוא גם אשם ברגשות הנחיתות של ג'ניפר אניסטון שגרמו לה לנתח את האף ה"צ'אבי" שלה. רגע אז מה האף שלי אם לעצמה היא קוראת צ'אבי??? בצורת-שעון-חול? פאטי? פלאפי? כחול?? ד. כל התשובות נכונות D:
באיחור אופנתי לגמרי, של חצי שעה (בגלל האוטובוס. דא.) פגשתי את טייגֶן וג'ורג'י (עבדו איתי ביחד במחזה באישה המשוגעת משילו, ההוא שאיפרתי בו ואמא ואולי שיחקו.) בבאולינג! היה ממש מזניב P: התחלתי אותו עם ספר, סטרייק, סטרייק, ספר, סטרייק, סטרייק (!!) ואז הלך לי השוונג והתחלתי לפספס... אבל סיימתי מקום שני אניווא [: זה היה משחק דיי מטריד לג'ורג'י היו בו גמכן איזה חמישים סטרייקים אחד אחרי השני. לקחנו אחכ עוד משחק שהיה חסר אירועים יוצאי דופן ומטרידים...
אחורי זה שיחקנו במכונות כאלה שמוציאות כרטיסים סטייל-הדבר-בעזריאלי ויצא לי בבת אחת 80 כרטיסים XD רק חבל שהטבעת שרציתי היתה 130 :( החלטנו לשמור אותם ולבוא לשם שוב כדי להשיג עוד ועוד ועוד כרטיסים!! מה שהופך את זה בעצם לסטייל-איבוד. עכשיו כשאני חושבת על זה נראה לי שעדיין יש לי את כל הדולרים משמה :) מסקנה: צריך למצוא אותם וללכת לאיבוד שובפעם!
זה היה יומי ה..סבבה+! D:
אבל אל חשש! לא נהייתי חיית מסיבות ואירועים ביום בהיר (בהיר?? מסנוור ורותח!) אחד, זה יום אחד בסטטיסטיקה של מיליון בערך...
רק שלא תבהלו יותר מידי... ;]
מיליון חיבוקים והמון בהצלחה למתבגרים (בהגדרתי: אנשים סופר אינטיליגננטים (לעומתי לפחות) שעסוקים בבגרויות בימים אלו)
=)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
