טוב לפני כמה פוסטים קיבלתי תגובה שטענה שנשמעתי כאילו אני הולכת להתאבד, אז עכשיו אני מפצה אותה בפוסט שישמע כאילו אני על קרטיבים... ואני לא. מבטיחה!
אני אוהבת את הביצפר הזה :) אני ממש ממש אוהבת את הביצפר הזה!! כלכך טוב לי בנרבנדה! כלכך הרבה אנשים מאושרים... כל כך הרבה אנשים - נקודה! אני פשוט נהנית שם מכל רגע... לפני כמה ימים ספתא עשתה לי כזה: את יודעת שהתחלת לחזור הביתה עם חיוך על הפנים?? כן!!! אני כן! אני שמחה וכיף ללי שם ונהדר לי ואפחד לא יכול לקחת את זה ממני!
לפני שאני אספר על האנשים המאגניבים החדשים שלי (כן הם שלי. הכל שם שלי.) אני צריכה לספר לכם על היום גיבוש שהיה לנו היום D: היה מוי כיף!
באנו ב9 לבריכה (ממ נניח כמו באוניברסיטה?) ועשו לנו מלא פעילויות וכאלה, ונכון שבד"כ ימים כאלה ההם נורא נחנחים כי אפחד לא משתתף? אז בביצפר המושלם הזה כולם שיתפו פעולה! וכשביצפר שלם של איזה 400 אנשים (י"א י"ב) משתף פעולה, זה חזק!
כשנכנסנו לשם ביקשו מכל אחד לרשום את השם שלו על מדבקה, וכשהתחילו הפעילויות כל אחד קיבל מדבקה עם שם רנדומלי והיינו צריכים למצוא את המישו שקיבלנו ולמצוא את השם שלנו (זה כזה גאוני לגיבושים! חח זה היה ממש משעשע...) אני מצאתי את השם שלי, אבל לא מצאתי את המישו שלי.. היה לו/לה שם של אפצ'י.. "אנצ'ישט" או משו כזה P:
ואז עשינו מעגל ענק של אנשים (ו500 אנשימים במעגל זה ענק++) ואז היינו צריכים להתיישב כל אחד על הרכייבם של זה שמאחוריו בבת אחת וזה היה ניסיון מאוד משעשע... אח"כ גרמו לנו לרוץ בספירלה לתוך המעגל ולצאת בשרשרת אנשים החוצה וכל מיני כאלה דברים...
אח"כ הגיע החלק המצחיק/מגעיל של היום.. IRON MAN RELAY זה אחדד הנוראיים... זה כמו מלא מירוצים באחד. קבוצות של שישה אנשים - רצוי שלא מכירים, אני הכרתי רק שניים וגם לא כזה משו; לואיז (ממש מתוקה ילדת מועצת תלמידים כזאת מתנדבת היפית כזאת. נראה לי שהיא פוטנציאלית לגמרי חח ועוד שניים שהיו בתלופיה ~אז~.. (BTW כל האנשים משם ממש סבבה איתי והם זוכרים אותי מה שדיי מוזר אבל מגניב P:). אניוואי המירוץ הראשון היה מרוץ פיגי-בק(שקמח)+ מריצה +הרעל-את-חברך-בג'ליעםקטשופ-ביד-אחת-בלבד (לפחות ככה רק יד אחת אשמה בכל הקיא שיוצא אחכ...) אני עשיתי את המריצה וכל הידיים התמלאו לי בבוץ.. מה שבכלל לא ציפיתי לו אבל זה דווקא אחד הנקיים...
המרוץ השני היה 3 אנשים מהקבוצה עושים הקפה אחת כל אחד (עיבוד של מרוץ שליחים) אח"כ שלושה אנשים מחוברים בגרביי ניילון ברגליים רצים "מרוץ-4-רגליים". אני הייתי המישו שבאמצע ופשוט שני בנים הרימו אותי בניהם ורצו ככה שזה לא היה בעיה P:P:P: ובסוף למרוח וג'ימייט (ממרח דוווווחה אוסטרלי) לבן זוג על הפנים עם.. הרגליים. להזכירכם: זה הביצפר אירגן. לא תלמידים. הביצפר. אמרתי לכם שאין עליהם...
סיבוב שלישי היינו צריכים להכנס שני אנשים עם תחפושות לתוך ציפית של שמיכת פוך והלהחליף תחפושות אני ועוד מישו שנראה לי קראו לו דניאל עשינו את זה (היינו עם בגדים מתחת אל דאגה P:)((אחרת מהזה הייתי יוצאת פרוצה. אפילו לא לזכור את השם שלו...)).
אם חשבתם שעד עכשיו היה מאתגר נפשית/טעמית (מלשון טעם), סיבוב רביעי שבר שיאים.
- אכילת ספגטי עם צבע מאכל כחול (בלי ידיים)
- שתיית קורדיאל (תרכיז מיץ) טהור - בלי מים בכלל.. לשתות דרך קש
- שתיית ביצה רכה
- אכילת לימון
- וויטביקס (מעין תערובת גרנולה ששמים חלק כמו קורנפלקס אבל כשאולכים את זה יבש זה כמו לאכול אבקת שוקולית - נחנקים) .... יבש. דא. לאכול את זה תוך כדי ניפוח בלון עד שהוא יתפוצץ...
- שוקולד טבוע בקמח לאכול בלי ידיים
כל חבר בקבוצה בוחר אחד P: אני הלכתי על הלימון, הכיטוב/פחות מזעזע...
כמות האנשים שהקיאו בשעה הזאת של המירוץ... איכס. זה פשוט היה דוחה - במוחד הקבוצות שהגיעו ראשונות כל פעם.. חח כלכך הרבה פשוט טסו מיד אח"כ להקיא את הנשמה/ג'לי-עם-קטשופ שסירב להתעכל, מעיין למה.
אחרי המירוץ הזה היה גם לימבו משיכת חבל - י"א/י"ב (נצחנוP:) בנות/מורים (נצחנו P:) בנים/בנות (ממ שומרת על זכות השתיקה) ואפילו מורה אחת עשתה דוכן חינה D: אז עכשיו יש לי טאטו בשקל של משהו שנראה כמו שקיעה (תלוי איזה מספר יש לכם במשקפיים) על הכתף הימנית :)
חוצמזה נתנו לנו גם להסתובב כזה ולהיות עם אנשים סתם ככה בזמן חופשי ולשחות כמובן חח כמעט שחכתי (כי אני לא שחיתי. סופרייז. אבל דווקא הייתי שם (והסתובבתי אחכ כל היום עם ג'ינס קצרים וגופייה.. כמה אתם גאים בי??!!). אז פגשתי מליון אנשימים שכבר הכרתי באופן חלקי וכמה חדשים שעוד לא יצא לי להתקל בהם וכאלה, היה מזניב. באיזשהו שלב אני ופיתה ישבנו על המגבות שלנו על הדשא והחלטנו שפיתה צריכה ללכת לומר שלום למישו שישב כמה מטרים מאיתנו והיא מכירה.. אז עשינו טובה וקמנו ממושבנו הנוח בכוונה להתחיל לזוז בכיוונו - תוך רגע כבר היו מסביבנו חצי עולם, מעגל שגדל וגדל עד שהוא הפך לשני מעגלים שונים XD
זה התחיל מאלקס, מישו מהכתת צרפתית שלי שעזבתי (כן החלטתי שאני אובר צרפתית. נמאס לי מזה. לפחות עד שפישר ילמד אותי :]) שבא ואמ לנו שלום, הכרתי בינו לבין פיתה - טעות נוראית. תוך שניה נוצרה מאפיה כנגדי שנטשתי צרפתית.. חח הוא בגלל שנטשתי אותו בכתה ופיתה באופן כללי שהיא עכשיו בודדה עם השפה למרות שהיא לא היתה איתי בכתה.
אחריו באו עוד כל מיני אנשים רנדומליים, כולל האנשימים ששיחקו כדורגל וסוף פיתה ואני מצאנו את עצמנו משחקות כדורגל עם הבנים P:
(פריימי *סניףסניף*...)
זה היה ממש מעצבן! הרגשתי כאיל ואני זזה כמו רקדנית (שיחקנו יחפות לא עם נעליים אז בכלל) וזה שיגע לי את השכל.. רצתי ריצות של רקדנית מודרני מתחתי רגליים לכיוון הכדור כאילו אני לפחות בABT וכל זה לא היה חצי שליטתי. גוף דפוק >.<
זה היה גם ממש מצחיק! חטפתי (כהרגלי, רק שהפעם זה לא היה פישר) כדור קצת יותר למעלה מהבטן... חח ומאחוריי היה כזה אוווווו מסונכרן באופן כמעט מושלם XP נקרעתי מצחוק. זה לא היה כזסה נורא כי הספקתי להדוף עם הידיים כאינסטינקט.
כמעט לקחתי מצלמה כדי לצלם לכם את כולם אבל היה לי בוקר עצל אז לא הספקתי.
ב2 כששוחררנו (כמה נהדר זה לסיים ביצפר ב2.. הייתי יכולה להסתדר עם זה באופן יומיומי) פיתה ואני לקחנו אוטובוס לסיטי, לקניון. קנינו שם מתנה לקלייר (חברה מגרמר שיש לה מסיבה ביום שבת) וכרטיס ברכה וישבנו בפוד קורט (איזור אוכל, מקום מושבנו הקבוע בין מקדונלדס לסלטים P:) כדי לכתוב לה כרטיס ברכה ולעטוף. היה לנו שעתיים לשרוף בדיבורים עד שאלאנור (היתה איתנו בגרמר, הבסטית של פיתה וחברה ממש טובה שלי. עברה לרדפורד) באה להצטרף אלינו.. (היא היתה בביצפר נורמאלי עד 4 P: מואהחהחה.) זה היה כל הפואנטה של הללכת לסיטי וכשהיא באה פשוט המשכנו לשבת ולדבר חח העברנו חוויות בין רדפורד לנרבנדה וכמה שזה מוזר שהיא לא איתנו בביצפר יותר...
בסביבות 5 ליווינו את אלאנור לאוטובוס ואז הלכתי עם פיתה ברגל לפקולטת מוזיקה של האוניברסיטה לשיעור אבוב שלה.. הגענו מוקדם מידי אז ישבנו עוד קצת לדבר ואז חזרתי ברגל למשרד של אבאמא וחזרתי עם אבא הביתה.
היה לי יום יום :) ונורא נורא נהניתי...
קצת שחכתי שיש לי שיעורים לעשות כי נורא רציתי שתדעו לכבוד מחר - שטוב לי. סופסוף. אולי...!?
ממ גם פוסט אנשים? אולי זה כשיהיו תמונות? כי ממילא כבר הנחתתי עליכם יותר מידע..
מיליון אהבה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
