such a lonely day

and it's mine

The most loneliest day in my life

Such a lonely day

should be banned

it's a day that i can't stand

The most loneliest day in my life

זה השיר השגור ביותר בפי כשאני שם. כל יום שאני שם נראה כיום הבודד ביותר בחיים שלי, כיום שאותו אני לא מסוגלת לסבול.

כל נשימה שלי כבדה... אני נאנחת כל מס' דקות וחושבת: "מתישהו הסיוט הזה יסתיים". שורפות לי העיניים מרוב בכי והאף כבר כואב.

אני שונאת לאכול שם, אין לי חשק לאף דבר מאכל ולו בגלל הידיעה ששוב אשב לבד. כנראה בגלל זה רזיתי ועצמות הלחיים נתגלו פתאום. לפחות משהו טוב יצא מהגיהנום הזה. אני רוצה לישון כל הזמן ולא מצליחה, אחרי שאיכשהו מצליחה- מקללת את השמש שהחליטה לצוץ מתוך המכתש ולהביא עוד יום ארור.

אני שונאת את כולם שם, כל אחד מהם. חוגרים, קצינים, נגדים בלי יוצא מן הכלל, שונאת את כל מי שאחראי במשהו לסבל שאני עוברת ולא עושה דבר לסייע. לפחות חמישה ימים בשבוע אין מי שיחבק אותי, ילטף אותי, יגע בי. חמישה ימים בשבוע שאין לי מגע אנושי אלא רק מגע הקירות הקפואים של חדרי השומם שם לבד.

ארבעה חודשים זה ככה ואני לא מצליחה לצאת משם. ארבעה חודשים ואני לא מצליחה לגרום לגף בקרה שסגורים בתוך עצמם לקבל אותי לתוכם. אני לא אשמה שאני בתפקיד אחר מהם, אני לא אשמה שעברתי מיונים לאבטחת מידע וזה מה שאני עושה להבדיל מהם. זה לא מגיע לי ואני לא מצליחה לשנות את המצב.

אני מוצאת את עצמי מדברת עם הקירות, צורחת מכאב, בועטת בחפצים דוממים, מנסה להוציא על משהו את הכאב שלי. אף אחד לא עוזר לי- לא המפקדים, לא מש"קית ת"ש ואפילו לא פסיכולוגית, שעזרתי הרבה אומץ כדי לגשת אלייה. אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני לא יכולה להשאר שם יותר.

הם צריכים להבין- אני מסוגלת לסבול מצב בו מפקדים יצעקו עליי, יענישו אותי לחינם, יגרמו לי להשאר בבסיס חודש שלם. אני מסוגלת לסבול תנאי שטח, מנות קרב, כל דבר שהתנאים שלי כיום הרבה יותר טובים ממנו. אבל אני לא מסוגלת (ואף אחד אחר לא מסוגל )לסבול מצב בו אני לבד יום ולילה במסגרת צבאית, בו אני מרגישה נחותה, בו אין לי הווי/ גיבוש עם אף אחד, בו אני כלואה בכניסה בחדר מטר על מטר, בו אני מרגישה כמו כלום כשחוגרים בדיוק כמוני מקבלים יחס אחר לחלוטין.

אני לא יכולה יותר, אין לי כוחות יותר לסבול, אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני צמאה למגע, להבנה, לדאגה. ככה, כל עוד אני שם, כל יום יראה לי כיום הבודד ביותר בחיים שלי...