אז תם עבר לו ליל הסדר, אחד הלילות היחידים בשנה בהם אני זוכה לטעום ממשפחתי במלוא תפארתה וכך גם מפולניותה. אמנם אינני פולנייה כי אם ליטאית משני הצדדים, אך גינוניהם של בני משפחתי מתאימים לשל פולנים ואף עוקפים את הפולנים עצמם ברמת פולניותם.

אם כן, לא היה קל... הלילה היחידי בשנה בו כל משפחות ישראל מתחברות עם המסורת והדת היהודית מצטייר במשפחתי כמחופף במיוחד- קראנו משהו כמו 4 עמודים מההגדה, שרנו קצת, ופתאום קלטתי ידיים נשלפות לכיוון האוכל ללא כל התרעה מוקדמת. מה קרה? קשה לקרוא קצת יותר? להגיע לשולחן ערוך? אני לא דתייה, אבל אם כבר עושים אז כמו שצריך.

פולניותן של הדודות והסבתות התפרצה לראשונה כאשר הגענו לשאילת הכושיות והילדים בני השנתיים- שלוש דיקלמו זאת היטב. מי שלא ראה את פניהן של נשות משפחתי לא ראה מימיו גאווה מהי. הרגשתי מובכת בשם הילדים...

והאוכל... זאת נקודה רגישה אצלי. כל אחד מחבריי שנשאל איך היה אתמול בסדר שלו ענה "טעים". ואני- טעים?! יצאתי מהערב רעבה בטירוף. נכון שגם אני אשמה בזה- הרי אני בררנית מאוד באוכל, אבל השולחן היה מלא במאכלים המסורתיים של יהודי אשכנז שאיני מסוגלת לטעום או להריח: גפילטע פיש רוטט, כבד קצוץ בריח חריף וכמובן הפלוימן צימס לו סוגדים כולם (מן בשר בקר ותפו"א מתוקים מאוד). כיאה למשפחה שלי, המשכנו מסורת של שנים: לתהות מדוע הצלחת שלי ריקה ולהעלב מהדבר עד עמקי הנשמה. הדבר הינו מסורת בדיוק כמו חיפוש האפיקומן.

מסורת נוספת שהמשכנו השנה היא לפצוח בשיר "הללויה" (מארוויזיון 79') בשלב בהגדה בו כתוב משהו כמו "שירת הללויה". שנונים המשפחה שלי...

הכל בא אל סיומו בשעה 22:30. כל אחד מיהר להתפזר לביתו ולסיים עם השטות שנקראת "ליל הסדר" במשפחה שלנו. איזה חג לי!

את החג עצמו אני מבלה בינתיים בהאזנה למוזיקת ארץ ישראל היפה שמושמעת ברדיו. אם יש דברים שאני אוהבת בחגים יותר מכל הם שירי החגים ואהבת המולדת. כמה טוב לדעת שאולי במקומות אחרים קיימת אווירת חג. אולי אצלנו לא, אבל בטוח שבמקומות אחרים כן. בינתיים אני מאזינה ומדמיינת לי אוירת חג. ייפי!

סבתא שלי היקרה ישנה אצלנו בלילה. רגע לפני שהלכה לישון ניגשה אליי עם כוס שאני אוהבת במיוחד כאשר בתוכה השיניים שלה. נבהלתי קלות כאשר הציגה זאת בפניי וביקשה ממני תחתית לכוס. נראה לי שבינתיים אני אוותר על שימוש בכוס הספציפית הזאת...

כך תם פסח 2007. נשארו רק עוד כמה ימי חול המועד עבורי וזהו. את החג השני אני אחגוג בבסיס היקר שלי (יימח שמו).

חג שמח וכשר :)