אין לי הרבה מה לכתוב, מלבד זה שאין גבול לאושר שמציף אותי עכשיו.

מאז שהייתי ילדה רציתי את זה, היו תקופות שאפילו התחלתי לוותר על הרעיון...

אבל עכשיו אני יכולה להסתכל על עצמי במראה ולומר: "את יכולה, את מוכשרת".

אמנם עוד הכל לפני, נשארו לי עוד ארבעה חודשים לשירות ואני הולכת לטחון שלוש שנים,

אבל אני יכולה לומר בגאווה ש...

התקבלתי לבית צבי

כמה רציתי את זה. אפשר לראות אפילו כאן:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=146364&blogcode=4462664

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=146364&blogcode=3311303

אני כל כך גאה בעצמי עכשיו. גם אם הכל עוד לפני וזה סך הכל משהו קטן, אני יכולה לטפוח לעצמי על השכם ולומר "עבודה טובה".

לא אוסיף עוד מילים כי זה רק יהרוס עכשיו, אז שיהיה לי בהצלחה ומי ייתן ובעוד שנה- שנתיים- שלוש אני אברך על הצעד הזה.

מלאת גאווה,

בקרוב סטודנטית שנה א' למשחק