עכשיו אני יהודי.

***

כל אשר שמעתי היה קולה של המדריכה שדיברה ללא הרף אל תוך האוזנייה שהוצמדה לאוזני.

זה היה לא אנושי, מיותר.  הרגשתי כאילו זו חזרה על שיעור היסטוריה הקודם.

עיניהם הבוכיות הביטו בי דרך הקירות והתמלאתי כולי רחמים ופחד מצמרר.

לא אהבתי אותו עד עכשיו, כמובן שלא... אבל חשבתי שהוא גאון, הצליח להפוך את העולם

לדרוך על כולם.

עכשיו, למרות הפחד המוזר שלי ממנו

אני רק בזה לו.

מתקשה להאמין שהעולם אפשר לו להתקיים.

מה יעשו אלו שנותרו עם החירות המגוחכת הזאת, כשנשמתם כבר אבדה?