נסיכה עם כנפיים

היום קניתי לך מתנה... עטפתי אותה בעטיפה יפה והמוכרת שמה סרט סגול... חשבתי לעצמי כמה זה מוזר סרט סגול לך...

כשאני בוחרת לך בגדים זה לוקח יותר זמן משאני בוחרת לעצמי...

היית בבית.. רק כמה שעות.. אפילו את אמא שלך לא הספקת לראות... נסגרנו בחדר הכל כך חם וקטן שלך שמלא בי ובך... ולתוך החדר אף אחד לא יכל היה להיכנס... כי זה היה הזמן שלי ושלך...

וכשנרדמת לצידי וחיבקת אותי אלייך... באותו הרגע הרגשתי... הרגשתי אושר לא קיים... הרגשתי אהבה כל כך גדולה... הרגשתי את הזרוע החזקה שלך נגעתי בכל תו מפנייך...

בבוקר התעוררנו לצלצול השעון נשיקה קטנה ואני לא מאמינה שכבר אתה הולך...

אסור... זה כמו לתת לאדם מורעב ארוחת מלכים ואז להגיד לו שמותר לו רק להריח..

אני רואה בעינייך את כל האהבה... כל האהבה שיכולה להיות בעולם הזה..

איך בין כל הטירוף אתה תמיד תמצא זמן אליי... להרגיע אותי כשאתה זה שזקוק לתמיכה...

מאמי שלי... היום שתקתי... שתיקה עם כל כך הרבה משמעות....

היום כשאמרת שמחר אתה נכנס ללבנון כל כך רציתי להאמין שזה רק עוד אחת מהשמועות שלכם...

אני כל כך רוצה שתבוא הביתה... הרי היית אמור לבוא... לבוא אליי..

טו באב... תמיד אהבתי את התאריך הזה... אבל היום פתאום זה לא נראה לי כל כך חשוב...

הבטחת לי טו באב מקסים... בדיוק ככה אמרת... הבטחת שתהפוך אותו לקסום... הבטחת ואתה חייב להתחיל לקיים הבטחות...

ואני סידרתי את החדר שעות... וקניתי שוקולדים אדומים ונרות אדומים ובלונים אדומים ואפילו קניתי לך הפתעה כזאת שאתה בטוח לא מצפה לה...

הבטחת לי ים... וכל כך רצינו אהבה... פשוט אהבה... פשוט אחד את השני ולא יותר..

פעם ראשונה בכל הזמן שאני איתך ששמעתי שאתה אומר לי שאתה פוחד... והמילים האלה חילחלו ללב הבין כה וכה שביר שלי....

בלילות אני לא ממש נרדמת... לא מצליחה לחלום כשאני כל כך מוטרדת...

אהוב שלי...

אני כל כך רוצה להראות לך שצדקנו.... שבאמת ניצחנו את הגורל... שהפכנו עולם ושיננו הכל...

אבל עכשיו זה בידיים שלך ולי אין כל כך הרבה מה לעשות

תשמור על עצמך ילד... תשמור חזק כי אין לי דבר מלבדך...

אתה יודע... אומרים שאהבה בגיל הזה זה לא באמת אהבה... אומרים שזה בסך הכל ניסיון חיים... שזה שטויות וזה עובר... אבל זה רק כי אף אחד מהם לא חווה אי פעם אהבה בעוצמה כזאת... אהבה שבה נותנים הכלל ללא מילים שאין באמת משמעות לזמן...

אהוב יקר שלי...

בחרת בי מכל היפות ההן... ואני מצידי נתתי לך את ליבי והענקתי לך את כל כולי... יקירי... אני בחרתי בך מבין כל השאר... ואתה בתמורה הענקת לי את העולם...

אתמול הבטתי בירח המלא ההוא ונזכרתי בקסיופיה... זוכר? נזכרתי בלילות ההם... שלא יכולנו להירדם כי היה נראה שהזמן אוזל לנו בין האצבעות... ואף פעם לא היה לנו מספיק אחד מהשני..

והאהבה הזאת... כמה בעיות היו לנו וכמה קשיים...

האהבה הכי קשה הכי כואבת והכי אוהבת...

כמה דמעות וכמה כאב וכמה פעמים נשבר לך הלב... וכמה פעמים אתה שברת עולם... ועם זאת נלחמנו... נלחמנו כמו מטורפים על אהבה שבכלל לא הייתה אמורה להיות...

ואני רוצה להאמין... ואני מאמינה כי ניצחנו... כי זה פשוט לא יכול להיות שכל זה לשווא...

כי הטבעת בדיוק חוזרת מתיקון... כי התמונה שלך לא נופלת... כי הלב שלי אוהב יותר מתמיד... כל יום קצת יותר...

אני זוכרת בדיוק... זוכרת איך ישבתי עם אמא וורו במסעדה ואתה התקשרת.. שאלת כמו בדרך אגב אם אני רוצה לבוא אלייך...

השארת אותי בלי מילים... ואיך הופעת בפתח המסעדה ואיך חיבקת אותי ואיך ישבנו מהופנטים מביטים אחד בשני...

וורו אמרה לאמא שלי שאנחנו בדיוק כמו התוכים שלה ואיך היא אוהבת אותנו ביחד...

איך כשנסענו משם לא יכולתי להעתיק ממך את העיניים..

והייתי בטוחה שהדאגה הגדולה עברה... ואז אחרי לילה קסום... כשעלינו לאוטובוס שיקח אותך הרחק מכאן שמעתי כמעט בחטף איך אמרת לחבר שלך שכנראה שאתם עולים לצפון ואתה ראית את המבט שלי... ולחשת לי... "זה לא בטוח מאמי אל תדאגי הסיכוי קטן" ואני החזקתי לך את היד חזק... ואז ראינו את סבא וסבתא שלך... וסבתא שלך חייכה אליי!!!!!!!!!!
והסיכוי הקטן הזה שניפץ לי את הלב ברגע אחד התממש... כששעה אחר כך התקשרת להודיע לי שאתה בדרך לצפון... ואני שתקתי כי לא היה לי מה לומר והלב שלי נדם כי  לא היה לו מה לומר..

ובלילה לא היה לנו כמעט זמן לדבר... דקה אחת שבה אמרת שאתה אוהב אותי וצריך להיכנס לשיחה ותתקשר אחר כך...

ואני חיכיתי... חיכיתי עד שהעייפות הכריעה אותי... ונרדמתי... ולא חלמתי... כי חיכיתי... חיכיתי שתתקשר... וב2 בלילה כשורו התקשרה עניתי וחייכתי כי חשבתי שזה אתה...

מאמי שלי בבוקר לא רציתי לכעוס... לא התכוונתי... אל תיעלב ואל תיפגע...

אני יסלח לך על הכל... אני ישכח את הכל רק תחזור הביתה...

מלחמה שם... ואיך אני אומרת "נו ו... איך זה קשור אלייך" ואתה עונה "גם אנחנו משתתפים בה" ולי נאבדו המילים והתערפלה המחשבה והלב רק החסיר פעימה...

מאמי כואב לי קשה לי עכשיו... מאמי אני דואגת... ויודעת שגם אתה...

הלוואי ויכולתי רק לעשות הכל יותר קל... איך לעזאזל גם אנחנו נלחמים?

איך גם אצלנו חיילים מתים?

הרי הם סיפרו לנו שלא יהיו עוד מלחמות הם הבטיחו שלא נצטרך ללכת לצבא...

ואנחנו בדיוק כמוהם בסך הכל רוצים לעשות אהבה...

ילד יקר שלי...

הבית אל מול חוף הים ליד רמת גן יחכה שם עד שתעבור המלחמה והרוחות יחלשו... ואז שנינו נגשים חלום..

ןהאמת? לא אכפת לי גם להישאר כאן... כל עוד זה לצידך... זה בסדר...

אני אוהבת אותך... מילים שלא מבטאות דיי את מה שאני מרגישה...

מאמי אני מרגישה איך הכל קורס בי... ואני מנסה להישאר חזקה... חזקה למענך...

מנסה להחזיק את הדמעות פנימה... לא בוכים על החיים..

ואתה שלא תעז למות לי!!! אתה צריך להישאר בשבילי... כי אם לך לא מגיע אז למי???
איך אפשר לאהוב כל כך... באמת לאהוב עד כדי כך שכלום לא נראה חשוב... שמלחמות נראות מיותרות... כשכבר לא אכפת לי אם הם שם בצד השני כולם ימותו ורק אתה תישאר בחיים...

שקרים יפים ומתוקים... כולנו שקרנים מנסים לייפות מציאות..

אבל איך אמשיך לשקר לעצמי?

כל יום נהרגים שם חיילים... כל יום עוד מוות עוד אמא בלי בן עוד ילד יתום עוד אישה לבדה... עוד ילד מת..

ואתה הולך לשם... נכנס לתוך התופת להילחם במלחמה ארורה שלא אנחנו אשמים בה..

פתאום אדמה כבר לא כל כך חשובה הדבר היחיד שבאמת חשוב לי.. זה אתה...

ולכן... רק בשבילי... תשמור על עצמך כי אתה הבטחת... תשמור על עצמך כי איני יכולה לדמיין עצמי בלעדייך...

אנחנו משקרים כי האמת כל כך כואבת... אבל האמת היא שאני פשוט לא אני כשאתה לא לצידי אפילו לישון איני יכולה...

כי אני כמו עיוור בכביש סואן... כי אני כל כך אוהבת אותך

תקווה עם יאוש יחד...

אהוב שלי... פשוט תשמור על עצמך...

יהיה בסדר... אני כל כך רוצה שיהיה בסדר...

 אתה עכשיו הולך... אבל כשתחזור החדר יהיה מלא בלונים אדומים ונרות שיאירו לך את הדרך ואני יהיה שם מחכה לך...

רק תבוא אהוב ליבי...

הדבר היחיד שאני מבקשת... משאלתי היחידה שתהיה בסדר... ותחזור אליי בריא ושלם...

אהבת חיי... טו באב שלי לבד... אבל הלב שלי איתך... ואני לא יבכה ולא ישבר...

אני יתן לך את כל הכוח שתצטרך... ואת כל האהבה שתזדקק לה...

אני אוהבת אותך וזה הכל...

וזה הכי חשוב... וזה מה שישמור עלייך... ועליי...

כי מה גדול יותר מאהבה?

כבר היו לילות שלא ישנתי... אבל הלילה עכשיו זה שונה... כי אתה שם... ואני אפילו לא יכולה לדעת מה איתך..

ואיך אני ידע אם קר לך? ואיך אשמע את ההתרגשות ההיא בקול שלך? ואיך אפשר כך? מעולם לא שתקנו יותר מיום... כי אנחנו פשוט לא יכולים אחד בלי השני...

אתה מתקשר אומר לי כמה שאתה אוהב אותי ואני כבר יודעת שאתה הולך להגיד שאתה נכנס ללבנון... למרות שאסרתי עלייך... אבל מה שהרמטכ"ל לא מבין זה שאתה שלי... ולא רכוש צה"ל... ירצה או לא ירצה אתה שלי... שלי לפני שהלכת לצבא ושלי אחרי שתסיים הצבא..

אתה מבקש שאני יתקשר לאבא שלך לומר לו שלא יהיה לך זמן להתקשר אליו ואתה מנתק את הפלאפון אתה אומר לי לא לדאוג ואני משביעה אותך משביעה בחיים שלי שאתה תשמור על עצמך... עכשיו חסר לך שלא...

הידיים רועדות לי כשאני מחייגת לאבא שלך ואז לבית שלך... אמא שלך עונה לי אני שומעת בקול שלה שהיא דואגת... היא שואלת אותי אם אני בוכה... ואני עונה לה שלא ומחזיקה הדמעות פנימה... קשה לי לשמוע את אמא שלך כל כך מודאגת... אני מנסה להרגיע אותה למרות שאני יודעת שלא משנה מה אומר לה לישון הלילה היא כבר לא תישן..

והחברות שלי באות לישון אצלי... ואני לא יודעת אם אצליח לחייך... כי רק זיכרון ממך גורם לי לחייך..

מאמי שלי... עוד מעט אתה חוגג יום הולדת ועוד מעט גם אני... ואני זקוקה לך לצידי... כי אתה הכוח שלי... ואתה החלום... אתה זה שדוחף אותי...

ואין עוד אהבות כאלה... כי העולם קטן מדי להכיל... ואני רוצה להאמין שאי שם בעולם יש עוד בחורה מאוהבת שמביטה בתמונת חברה ואוהבת אותו כמו שאני אוהבת אותך כי אם לא... אז לשם מה אנחנו נלחמים?

ולא... אין מלחמות צודקות... אין שום דבר שמצדיק מוות של ילד... אבל המלחמה הזאת היא משמעותית... המלחמה הזאת אינה באשמתנו... ואתה שם נלחם בשביל שאנחנו פה נוכל לחיות בשקט... שיפציצו אותם... שיפציצו חזק... ואם צריך להפציץ גם אוכלוסיות שיפציצו כי שם מסתתרים המחבלים... הבני זונות האלה... שיפציצו אותם שיפציצו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ילד שלי כמה שאתה יקר לי... וכמה שאני רועדת... ואיך אני עכשיו נשברת... כי עכשיו אפשר... כי אתה שמעת אותי חזקה ואתה לא שמעת נשברת... אבל איני יכולה עוד כי בי מספיק כוחות.. אני אוהבת אותך אוהבת יותר מחיי... ואתן את הכל...

מבקשת תפילה חרישית שישמע תפילתי שם למעלה שיראה לי כן לי הקטנה עוד אחת מבין מיליון שהאהבה היא הכוח של העולם... שאהבה חזקה ממלחמה... ושמלחמות נגמרות... אבל אהבות שורדות...

מה גדול יותר מזה?

יפה שלי כל הכוח תיקח... ותאמין... תאמין בעצמך... יש בך כל כך הרבה כוחות... וברגעים הכי קשים שיהיו לך תרגיש הכי חזק ותזכור... תזכור שלך יש בבית אותי ואת אמא ואת אבא שלך שמסתובב כמו סהרורי מצד לצד ודור שרק נהיה דומה לך מרגע לרגע... ואביחי שחגג רק אתמול יום הולדת ועדן שמחכה ומחכה לך... תתפלא אבל גם סער ושגב דואגים... וורו דואגת... זוכר איך היא בכתה מהתרגשות כשחזרנו? כשהשלמנו...

מדהים שלי... אני יתן לך את כל הכוח וזה בסדר לפחד... אבל לא יותר מדי... זה בסדר לדאוג אבל לא יותר מדי... הבטחת לי יפה שלי נשבעת לי... עכשיו תוכיח לי כמה אתה אוהב אותי... ופה אתה כבר לא צריך ים או נרות או ליצור אווירה אתה רק צריך לשמור על עצמך חי...

אני מאוהבת בך... ממש כמו... כמו... אין כמו... כי אנחנו הכי גדולים... לפחות באהבה...

והאהבה הזאת תשמור עלייך... בזמן שאתה שומר עליי...

אני אוהבת אותך...

ואין דבר גדול מהאהבה הזאת...