בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

רכבת אמצעי התחבורה של העתיד

אפתח בברכת מזל טוב לג'ינג'ית היקרה שנסעה היום מביתה בראשון לציון לחיפה ברכבת (נסיעה הלוך וחזור 67 שקלים) על מנת לעבור בחינת תאוריה, שלא מתקיימת בעירה בשל העיצומים בחיפה ועברה!

וכעת, אחרי סיפור קצר על המחיר שאנשים נאלצים לשלם מידי יום, רק על מנת להתנייד ממקום למקום במדינה הזו, אספר שהייתי מעט נרגש לקרוא הבוקר בהארץ שאושר קטע מסילת הרכבת מנתב"ג לירושלים.
מה שאומר שבתוך כמה שנים (גם זה משהו) תהיה סוף סוף רכבת לעירה הבירה של ישראל, כיאה למדינה נורמלית (האמנם?).
ההתרגשות באה גם, לאור העובדה שבתוואי החדש לאורכו תעבור הרכבת ימתחו 6 ק"מ גשרים ויחפרו 17 ק"מ מנהרות!!!
הנסיעה מנתב"ג לירושלים תארוך כ-20 דקות ומת"א לירושלים כ-28 דקות.

איכשהו פלאי ההנדסה המודרנים מלהיבים אותי.
17 ק"מ של מנהרות. זה מזכיר לי קצת טיולים באוסטריה ושוויץ :)
מעניין אגב אם המתכננים של המסילה החדשה שתונח בקרוב, לקחו בחשבון את זה שבעוד כמה שנים מתכוונים לעבור גם בישראל לרכבת המונעת בחשמל (שלא כמו רכבות הדיזל בנות ימינו).
הרכבת החשמלית עולה פחות, מזהמת פחות, שקטה יותר ומהירה יותר...

ובעוד בישראל מתקשקשים על מהירויות נמוכות כמו 160 קמ"ש שהיא המהירות המקסימלית לרכבות מהדור הנוכחי בישראל, ביפן שברה הרכבת המגנטית (הבולט טריין) שיא מהירות חדש - 577 קמ"ש.
כמו בכל תחום טכנולוגי, בישראל מדברים על היותנו מעצמה מתקדמת וביפן מגחכים בנימוס אופייני, ומשאירים את ישראל (ומקומות רבים אחרים בעולם) הרחק מאחור.

ומשהו נוסף קטן על הרכבת לעיר הבירה, אני זוכר שפעם ביקשתי ממוכרת הכרטיסים ברכבת כרטיס לעיר הבירה.
היא שאלה אם אני מתכוון לת"א...
המשכתי ואמרתי, "לא, אני מתכוון לירושלים".
היא השיבה שאין רכבת ושאלתי את המסכנה איך זה שאין רכבת לבירתה המאוחדת (מזה כשלושים שנה) של ישראל (מאז דוד כבש אותה לפני כשלושת אלפים שנה)...
הואיל ולא נראה שיש לבחורה מה להשיב וגם מפני שהרכבת שלי עמדה להכנס לתחנה, הנחתי לה לנפשה, בידיעה שממנה לא תצמח הישועה (ואם הייתה צומחת, ודאי היה עובר ישוע בויה דולורוזה, צלוב וכאוב).

אירוניה במיטבה

רק לי נראית מוזרה הדרך של אנשי המכס בנמל התעופה בן גוריון להביע את מחאתם?

בעת שביתה, אנשי המכס בנתב"ג פשוט מתחילים לעבוד ולבדוק את כל האנשים הבאים בשערי ארצנו...

אז אולי מישהו יקצץ בשכרם וישלול לחלוטין את שכרם של עובדי נתב"ג וכך יושלם סוף סוף פרוייקט נתב"ג 2000 ?

(לזכותם אנשי המכס, ייאמר שהם יוצרים תורים ומעמסה בכך שהם בודקים את כולם, אולי אצל מישהו תדלק הנורה האדומה והוא יבין שצריך לשפר את דרכי התעבורה לישראל ולפתוח עוד מספר נמלי תעופה בינלאומיים על מנת להקל על העומס)

somewhere, over the rainbow

גשום, קר.
החורף הגיע (כפי שאומרים בכל אחד מגלי הגשמים)!

גשם ועננות עושים לי טוב. אבל יש דברים טובים יותר, למשל הקשת בענן.
בדיוק כמו זו שהופיע היום לפתע, ונראתה כיוצאת מבתי הזיקוק...
כמעט רצתי לחפש את קדרתה הזהב, שעל פי האגדות נמצאת למרגלות הלבניות של בתי הזיקוק (כלומר בקצה הקשת בענן), תוך כדי זימזום השיר הנפלא מהסרט הקוסם בארץ עוץ (אותו סרט אשר האגדות מספרות שהדיסק DARK SIDE OF THE MOON של הפינק פלויד, נכתב כפס קול אלטרנטיבי לסרט).

אם הייתי רץ לחפש, סביר להניח שהייתי נתקל בהרבה מהגורמים לזיהום האוויר בחיפה, שהיום, ברוך השם קצת נפטרנו ממנו (בזכות הגשם החומצי שניקה את האוויר).

כל הזין במילואים

שבוע הבא מילואים :(
זה בסדר, מדובר רק בכמה ימים, למען האמת כמה לילות.
נכון, סדר היום שלי יידפק טוטאלית, זה ייפגע בלימודי (נו, לא הפסד גדול) ואפילו לא חלפה שנה תמימה מיום שחרורי.
אבל מה לא עושים בשביל המדינה... :)

ובאותו הקשר, בנסיון לעזור לתולה להשיג את הטלפון של בית החייל באילת (כאשר חוקי המשחק ברורים - אסור להשתמש בגוגל או מנוע חיפוש אחר, על מנת שהדבר יהווה אתגר), גלשתי להנאתי באתר של צה"ל.
והואיל ומילואי (הראשונים) מתקרבים, החלטתי להציץ בסקשן של המילואים באתר של אכ"א (אגף כוח האדם בצה"ל) והגעתי לפרופוגנדה הבאה שפורסמה בעיתון "במחנה".

"באתי למילואים - ראיתי עושים חיים", זו הכותרת לכתבה המספרת את סיפורה של סגן (במיל') ליבי שמולוביץ'.
היא מספרת איך פחדה מהמילואים הראשונים שעשתה בשל היותה קצינה בצה"ל וכיצד נהנתה מאוד במילואים.

התפוצה של עיתון במחנה "מאוד נרחבת", גם מעט החיילים שקוראים אותו, ודאי לא קוראים כל מילה במילה.
הרעיון שעומד מאחורי הכתבה ברור - למשוך נשים וגברים בגיל המילואים להתנדב למילואים או להניע מתחמקים פוטנציאלים מלעשות את מה שהרוב המכריע של האוכלוסיה עושה - אי הגעה למילואים (מי מתחמק ומי מתקמבן בדרך אחרת).
רק מה, לדעתי הם קצת מפספסים את המטרה שלהם, כי הרי מי שקורא את העיתון או נכנס לאתר של צה"ל, ברוב רובם המכריע של המקרים הוא מ"יחידי הסגולה" שכן עושים מילואים...
אז מהף לנסות לשכנע את המשוכנעים?
בהצלחה להם...

וזהו להפעם.
כפי שניתן לראות, הבלוג עבר לעיצוב כחול, חורפי וקריר.
בתמונה בכותרת רואים אותי במסגרת קורס צלילה שערכתי באילת לפני כתשעה חודשים. הכיתוב "מה שיותר עמוק יותר כחול" לקוח מהשיר החביב. הרבה משמעות, אין לו, אבל מי שרוצה יכול להסיק מהכותרת מה שבא לו...

סוף שבוע נהדר לכולם.
אלעד