בסוף יהיה טוב כי בסוף כולם מתים

הפוסט הזה בעיקר יכלול דברים עליי.
אם זה מעניין מישהו, אז הוא מוזמן לקרוא, אחרים מוזמנים לעבור הלאה.

החיים בבית

מידי פעם אני זורק מילה כאן ומילה שם על החיים בבית.
ובכן אני בן 22, גרר בבית. זה נראה לי נורמלי, אם כי זכיתי לכמה פרצופים מוזרים בחיי שסיפרתי על כך, אז אפתח בחצי התנצלות.
מקום הלימודים נמצא מרחק הליכה מהבית, אם אני אשכור דירה יתווספו אלפי שקלים להוצאות שלי, דבר שהוא לא ממש נחוץ ואני יכול להמנע ממנו, שוב, אבסורד שאני אוציא אלפי שקלים, על דירה, שסביר להניח תהיה בתנאים גרועים יותר מבחינת מרחק וסביר להניח שפיזית תהיה במצב ירוד יותר.

חוץ מזה, בבית שלי גרים אני ואמא שלי.
במהלך היום היא לא נמצאת, בד"כ היא חוזרת בלילות וסה"כ כמות השעות השבועיות שאני רואה אותה, לאעולה על שעה בשבוע, כולל סופי השבוע.
את הקניות אני עורך בעצמי (אחרת אני אגווע ברעב, כי אני לא סומך על כך שהיא תקנה דברים אכילים), את האוכל שאני אוכל אני מבשל בעצמי גם כן.
בד"כ אגב, מה שנשאר ממה שאני מבשל, נעלם באורח פלא, מעט לאחר שאמא שלי חוזרת הביתה...

אשפה, זה גם משהו שאם אני לא מטפל בו, בד"כ נערם, עד אשר אני מטפל בו...
בקיצור, זה בערך כמו לחיות לבד, עם מעט הצקות (שודאי היו רבות יותר אם אמא שלי הייתה בבית, אבל המצב כפי שהוא, שהיא בחוגים, פעילויות וסתם עם חברות טוב לי כפי שהוא).

דוגמא, כעת היא התקשרה לשאול מה התוכניות שלי ואפילו לא טרחתי לשאול באיזה שעה היא תגיע, כי זה ודאי יהיה מחר...

אוטו זבל

אם הזכרתי את ענייני הזבל זה מכבר, הבוקר הפח היה מלא אז לקחתי אותו בדרכי למטה.
בדיוק עמד בחוץ אוטו זבל.
כידוע לזרוק את הזבל ישירות למשאית הזבל, היא ארוע מרגש, כמעט כמו לנסוע בעצמך למזבלה כדי לרוקן את האשפה, אז עובד התברואה סימן לי עם הידיים בהתלהבות, לזרוק לתוך המשאית ואפילו סימן בדיוק להיכן.

לא פלא  שנכתב שיר אוטו זבל ע"י הבילויים...

כמו באירלנד, אבל לא ממש

היה גשום הלילה. מחר אף צפויה סופה (או כך לפחות אמרו לי היום).
בדרכי היום הלכתי והבטתי על כל גווני הירוק שהחלו להגיח מתוך הקרקע הלחה.
הצמחים החלו לנבוט והצבעים הירוקים הבהירים של העשב הנמוך המשתלבים עם הירוק הכהה של העצים היה ממש מרשים!

עכשיו צריך להוסיף עוד כמה מאות גווני ירוק והסכם שלום והפוך להיות אירלנד.

הקרקע הלחה אגב, חיזקה בי את הכוונה לצאת וללקט פטריות ביער הסמוך לביתי בסוף השבוע.
הבעיה היחידה שאני לא ממש מומחה בזיהוי פטריות וכל מה שנותר לי זה לקוות שלא אהיה זקוק לאיזפוז כתוצאה מהרעלת פטריות... :)

השומרים של השומרים

הואיל והבדיקות הבטחוניות הטורדניות הפכו לחלק אינטרגלי מחיינו, אי אפשר שלא להתייחס אליהם מידי פעם.
מי בדיוק שומר את הגאנגסטרים האלה שמחטטים לנו בתיקים?
מי לעזאזל בודק שהם לא יהיו משת"פים (משתפי פעולה) של איזה ארגון טרור או סתם יהיו מסוכסים עם העולם התחתון (והרי כידוע גברה לאחרונה הסכנה למות בפיגוע המבוצע על ידי ארגוני פשיעה מקומיים)?

חוץ מזה, היה איזה שומר אחר, שהשתמש בגלאי הנשק הזה (שאגב אומרים שהוא עשוי לגרום לסרטן עם כל הקרינה שהוא משדר ממרחק קצר - דבר די מטופש בהתחשב בזה שסלולארי ממוצע מוצמד לאבר מאוד חשוב במשך זמן רב) בצורה לא הולמת. בכל פעם שחלפתי על פניו הוא לא עצר אותי, אבל שלח את המוט השחור לאבר הישבן שלי...
בכל פעם שנכנסתי לבניין הרגשתי שמישהו מלטף לי את התחת!
אם פיטרו אותו אני שמח, פעם אחת הוא ממש הגזים ולא רק ליטף את עכוזי, אלא פשוט דחף אותי קדימה בהתלהבות...
אם רק העבירו אותו, אינ לא מרחם על אנשים בבניינים אחרים...

המוצ'ילר (Mochiler) חזר!!!

אתמול בסביבות השעה עשר, נכנסתי למקלחת וכבר מרחתי קרם גילוח (מפעלי ים המלח - לא עושים ניסויים בבעלי חיים) ולפתע נשמע צלצול בדלת.
חשבתי שאמא שלי שכחה את המפתח והלכתי לפתוח את הדלת. פתחתי אותה לא לפני שהצצתי מבעד לעינית והפתעה...
מבעד לחריר הופיעה דמות של גבר, גבר מוכר...
ובכן, היה זה החבר שלפני כחצי שנה טס לדרום אמריקה...

הוא לא הודיע לי שהוא חוזר.
למעשה הוא דיבר איתי ביום ההולדת ואמר שהוא מתככון לעבוד בארה"ב בתקופת הכריסטמס...
אז ממש התפלאתי שפתאום הוא היה זה שעמד בדלת.

מסתבר שהוא נחת כברביום שבת בבוקר, אבל השלים שעות שינה והיה בסידורים וקפץ לבקר בהפתעה רק אחרי כל זה.
הוא לא ישב אצלי הרבה, בחלק מהזמן שהוא ישבאני התגלחתי והוא בדק אי מיילים.
באחד האי מיילים הוא כונה מוצ'ילר (Mochiler) על ידי כותב האי מייל ואז שאלתי אותו לפשר המילה והוא הסביר לי שמדוברבאדם שמטייל בהרבה מקומות בזמן קצר, רק כדי לסמן V שהוא היה שם (נגזר מהמילה MOCHILA - תרמיל בספרדית, כלומר אדם שכל הזמן עםהתרמיל על הגב ולא נח לרגע)
הוא הסביר לי שהוא לא מוצ'ילר, כלומר הוא היה כזה בהתחלה, אבל בסוף הטיול הוא נהנה להשתכר, לשבת ולא לעשות כלום.

כל אחד עושה מה שהוא נהנה ממנו, אני, כאשר אני מטייל לא נהנה להיות במקום אחד.
כלומר אם מדובר במקום יפה אני נהנה להיות בו, אבל בד"כ, אני מעדיף לחלוף על פני מקומות.

אחרי  שאני סיימתי להתגלח, הוא עוד היה אצלי זמן מסויים, דיברנו קצת ואזהוא היה צריך ללכת.
אני נכנסתי למקלחת והתחלתי לעשות אמבטיה.
איך שהרטבתי את השיער, מעט לפני שהספקתי לשים את השמפו על השיער, נשמע עוד צלצול בדלת.
שוב ה"מוצ'ילר" היה בדלת, הפעם פתחתי עם רטוב, כאשר רק מגבת כיסתה אזורים מוצנעים.
הוא שכח את המעיל...

יופי, הוא שכוח מעיל ואני מת מקור - הגיוני, נכון?

וזהו, עד כאן סיפורים קצרים על חיי להפעם.
המון המון מזל טוב לתהילה  (שמוכרת גם כמועמדת מספר 15)שחוגגת היום 18, מה שאומר שהיא יכול לקנות אלכוהול באופן חוקי (וזה היה הדבר הראשון שהילדה עשתה אתמול בחצות הלילה) ולעשות רישיון ב' לאופנוע עד 500 סמ"ק (רצוי שקודם תצליח לעבור טסט על מכונית, אחרי שהיא לא עברה כבר מספר טסטי :( ).
עד 120 לתולה!
(אתם מוזמנים להכנס לכאן, לפוסט היומולדת שלה,  ולכתוב מזל טוב)
אלעד