מסתבר שהמשפט הזה יכול להיות כותרת כשלעצמו.
מה לכל הרוחות אני עושה לעצמי??
אתמול דיברתי עם המהנדס, לראות אם אנחנו הולכים לסרט היום. זה היה הדבר הממש ממש לא נכון לעשות. אני אוהבת אותו, וזה נהיה ברור כשמש ככל שדיברנו יותר. הוא לא מעוניין בי. מבחינה פיזית כן, נכון, אבל זה לא מה שאני רוצה ממנו.
ואני לא יכולה להתנתק ממנו. כמו פרפר שעף אל האש, למרות שהיא צורבת.
השיחה קיבלה נופך מיני משהו. זה ברור שהוא רוצה לשכב איתי, וברור לי שאנ לא יכולה להתנגד, כי זה בדיוק מה שאני רוצה. רוצה להיות צמודה אליו, לחבק אותו, לנשק אותו, להסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא אוהב אותי.
אבל זה לא יקרה.
אולי אם אני אמצא כוחות שלא להיות איתו בקשר זה יעבור?
אבל ניסיתי. שנה ומשהו ניסיתי. וכשראיתי אותו - שום דבר לא עזר. השכל לא עבד.
ומתנגן לי בראש השיר של echo and the bunnymen בלופ - what are you gonna do with your life?