Am I rude? Rude and not ginger?

לא הייתי פה המון זמן ואני מתנצלת. אולי קצת מרגישה שהתבגרתי מדי בשביל המקום הזה ואולי פשוט אין לי זמן למצוא את הרגליים ואת הידיים. התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, אני לומדת במשרה מלאה, אני מנהלת מערכת יחסים בטווח רחוק עם בחור מושלם מאירלנד ונמצאת על קו תל אביב-בלפסט פעם בחודשיים. ואז במקרה נכנסתי לפה, וראיתי את הפוסט במומלצים והחלטתי שאני חייבת לתת 13 דברים שהייתי רוצה לומר לבת ה-13 שהייתי.

1. זו לא בושה לאהוב מוזיקה שאין בה דיסטורשן
   
   אם את פתאום שומעת את ״צ׳ארמלס מן״ של בלר ומרגישה שזו המוזיקה שנועדת לשמוע, יכול להיות שזו באמת המוזיקה שנועדת לשמוע. את לא חייבת להמשיך להתעקש על ללבוש רק שחור, לקלוע לעצמך שתי צמות בצידי הראש ולנענע את הראש לצלילי אפיקה.
   
   
    
2. אם את מרגישה שאת שונאת את החברים שלך, זה מפני שלא מגיע להם להיות חברים שלך
   
   אם את מדברת עם האנשים שמסביבך ומרגישה שאת טוחנת מים, אם את מרגישה ששונאים אותך, צוחקים עלייך, יורדים עלייך ולא נותנים לך את המרחב שאת צריכה בשביל להתפתח, זה מהסיבה הפשוטה שזה נכון. תלמדי להתנתק, אל תשימי לב לאנשים שסובבים אותך כי בסופו של דבר הם עומדים לעבור את המסלול המשעמם להחריד של החיים ואת עומדת לעקוף אותם בסיבוב.
   
   
   
   
3. עוד מעט את תמצאי את האנשים שאת רוצה לבלות איתם את החיים שלך
   
   ואולי את תרגישי קצת לבד לתקופה מסויימת אבל איכשהו החיים יובילו אותך לסגירת מעגל שתתנפץ לך מול העיניים ותאיר לך את האנשים שאת באמת צריכה בקרבתך, אנשים שאת יכולה לנהל איתם שיחות על הכל ושמתעניינים במה שמעניין אותך. את לא לבד בעולם.
   
   
   
   
4. את עוד תלמדי להסתדר עם ההורים שלך
   
   נכון שזה יקרה אחרי הפיצוץ הכי גדול בעולם, ואחרי שתצאי כבר מהבית, אבל בסופו של דבר ההורים שלך ילמדו לחיות איתך ואת איתם. הם לא נוראיים כמו שאת חושבת, ואת יכולה לנשום עמוק ולתת להם את מה שהם צריכים.
   
   
   
   
5. את עוד תשלימי עם הקיום של עצמך
   
   אולי את שונאת את עצמך ולא מסוגלת להסתכל על עצמך בלי להרגיש רקובה מבפנים, ואולי ההרגשה הזאת תחזור בגלים כל תקופה, אבל בסופו של דבר את תצליחי להשלים עם הבן אדם שאת ולהבין שיש לך מזל אמיתי לחיות את החיים שאת חיה, בגוף הזה עם האישיות הזאת. את תלמדי, בקושי רב וללא סיום אמיתי, פחות או יותר, לאהוב את עצמך.
   
   
   
   
6. את יכולה להתמודד עם החיים לבד
   
   היית הראשונה בכיתה שפיתחה חיים משל עצמה והראשונה בכיתה להפסיק להשוות את עצמה לאנשים האחרים בכיתה ולהתבגר כל כך מהר שזה כבר לא ממש משנה. הספקת לנהל חיים במדינה אחרת, לעזוב את הבית, להיפגע, לפגוע, לצעוק, להתפטר, להיות מפוטרת, להרוויח את לחמך, ולהצליח לחיות את החיים של עצמך. כשחברותייך לכיתה, שעכשיו נראות כל כך בוגרות ומיוחדות, עדיין יחרשו לבגרות באזרחות ויהיו עסוקות בלנהל שיחות על ״loves me, loves me not״, את כבר זיינת, חווית, ניהלת מערכות יחסים, ואפילו היית על הגבול של סיום תואר.
   
   
   
   
7. את מיוחדת בלי שתצטרכי להתאמץ יותר מדי
   
   את לא צריכה להתלבש כמו גותית או להחצין כמה את אוהבת לקרוא בוויקיפדיה או לחלום בהקיץ על חיים בבריטניה עם איזה ג׳ינג׳י מנומש בשביל להיות מיוחדת בעולם הזה. את לא מיוחדת כמו שכל אחד אחר מיוחד, את מיוחדת כי את בחורה פנומנלית. נכון שאת עדיין לא מבינה את זה, ונכון שגם בגיל 18 את עדיין לא ממש מבינה את זה, אבל כשכולם מסביבך אומרים לך את זה, גם כשהם לא המורים שלך וההורים שלך והחברים שלך ולא חייבים לך כלום, זה לאט לאט מתחיל לחלחל.
   
   
   
   
8. עם כמה שבריטניה מרגישה הכי בבית, את תלמדי להרגיש הכי בבית גם בבית
   
   אז נכון שבכל פעם שכף רגלך דורכת על אדמת הממלכה המאוחדת את יכולה לזרוק את המזוודה לים ולחיות את החיים שלך לתמיד גם כשאת בוגרת יותר, אבל את תלמדי שכשיוצאים מפתח תקווה אל עבר העיר הגדולה החיים גם לא כל כך נוראיים, וזה לא נורא שביום הולדת 18 לא עזבת את ישראל לעד אלא רק לטיול של חודש בבריטניה, כי תל אביב יכולה להעניק לך חיים שאת מאושרת בהם גם כן.
   
   
   
   
9. עוד ירדפו אחרייך
   
   אולי את מרגישה מכוערת כל כך, שמנה כל כך, מגושרת כל כך, חסרת כל חן ועם ציצים קטנים וחסרי משמעות (שגדלים ל-DD - ניצחת). אז כרגע זה נראה כאילו הכוס שלך עומד לגדל קורי עכביש וכאילו לעולם לא תתנשקי, תנהלי מערכת יחסים או תקבלי יחס מבחור שהוא לא המתמטיקאי ההוא של הכיתה שהציע לך חברות בכיתה ה׳, ונכון שזה נראה שכל חייך יהיו רצופים באהבות כוזבות ובהתחמצות של הלב, ואת צודקת שיהיו לך כמה שנים מאוד קשות בתחום הזה, אבל מרגע שהתחלת את לא יכולה להפסיק. בשלב מסויים כבר לא יגידו לך לא. בשלב מסויים את תהיי זו שאומרת לא, עם היד על ההדק וגם על העליונה. Love's not a competition but you're winning, darling.
   
   
   
   
10. את תחקרי את העולם על אורכו ורוחבו
    
    את תחיי בבוסניה לבד, תבהי מהחלון אל עבר חופי קרואטיה, תבלי סופ״ש בבודפשט עם חברה שהכרת בדיוק חודשיים לפני, תיסעי לגמרי לבד לטיול בבריטניה ובאירלנד אחרי פרידה קשה לכבוד יום ההולדת שלך ותהני לגמרי, תסעי לשבוע של דיונים בבלגיה עם כמה חברים קרובים שגורמים לך להרגיש הכי בבית בעולם בכל מקום שלא תהיי, ותלמדי להכיר את שדה התעופה של מנצ׳סטר כאת כף ידך (כן, גם את טרמינל 1 וגם את טרמינל 3, וגם את הדרך מלאת הרוח ביניהם) מרוב הטיולים הגלמודים שלך אל בירת הפועלים של הממלכה. את תסעי בספונטניות ל-day trip בסקוטלנד עם קירסטי שהתחלת לדבר איתה בגיל 12 באינטרנט, תזדייני עם בחורים אירים עם מבטא מושלם, תרוקני פיינטים של גינס אל תוך בטנך ותחגגי את הכריסמס הראשון שלך, ללא מעיל.
    
    
    
    
11. את לעולם לא תפסיקי לשקר לגבי הגיל שלך
    
    כששואלים אותך בת כמה את, את תמיד 4 שנים מבוגרת יותר. סביר להניח עד שתהיי בת 25...
    
    
    
    
12. הבלבולים שאת חווה לגבי המשיכה המינית שלך עוד יתבהרו לך
    
    הבחורות שאת נדלקת עליהן לפעמים לא אומרות כלום בעינייך עדיין חוץ מבלבול מטורף, אבל עוד כמה שנים את תביני שלמצעד הגאווה שהלכת השנה בפעם הראשונה לא באת כ״בעלת ברית״ אלא כביסקסואלית.
    
    
    
    
13. לעולם אל תגידי לעולם לא
     
    זאת קלישאה של אמא אבל לפעמים אמא תופסת. אמרת שלא תהיי טבעונית לעולם והפכת לטבעונית. אמרת שלעולם לא תפרשי מבית הספר ופרשת ממנו. אמרת שלעולם לא תעשני אפילו סיגריה ובילית את שלושת השבועות האחרונים בלרוקן Ounce שלם של ירוק. אמרת שלעולם לא תקיאי מאלכוהול ובילית כבר שנתיים לאחר מכן בהקאה על המגפיים שלך בדרך לבית של טל אחרי לילה שתיה מוצלח. החיים קצרים מדי בשביל להגיד לעולם לא ובאמת לעמוד בזה. אבל את עקשנית מדי ואת תמשיכי להגיד לעולם לא, רק שתדעי שאת לעולם לא תעמדי בזה.
     
     

וגם - את אולי עדיין לא מאמינה, אבל את תכל׳ס מעדיפה חדירה על אוראלי.