ניני בארץ הבארים

מעניין אותי,

ואז לא מעניין אותי,

ופאק, ושיט, וכוסאמק,

ואני באפיסת כוחות,

מעוצבנת,

מתוסכלת,

מטומטמת.

"אז.. מה?"

"אהה.."

"אה-כן"

"נו, יופי"

ושום דבר, עם אף אחד.

ותחמון,

ורוע,

וחושך,

ובאסה.

ואז משום מקום-

יופי,

וכייף,

וסבבה,

ואושר-

כי זה הוא.

ורק הוא יכול להפציץ באנרגיות חיוביות,

ובאותה אכזריות לשאוב אותן ממני.

ומימו,

וריני,

ודיקי,

ולילו,

ואמא,

ואבא,

ורובי,

או רוקסי,

ואין תרופה.

אז חרא,

ובאסה,

ואיכסה,

ופיכסה

ובסוף-

יש לו חברה.