לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים, היקום וכאלה

בלוג לא מציק ברובו

Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

כל הכבוד לצה"ל







נכתב על ידי , 29/12/2008 13:58   בקטגוריות תאים אפורים, תמונות  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בלוגר ממוצע ב-11/1/2009 23:33
 



7 עובדות


אז סילי ולא סתם דנה קישרו אלי את השבע עובדות הזה. החוק הוא לשים לינק לבלוג שקישר אותך למשחק, לכתוב שבע עובדות על עצמי שלא ידעתם, לקשר שבעה בלוגרים אחרים למשחק, ולהודיע להם את זה בהודעה בבלוג.

אז בחרתי בעכברת גינה (שתהיה בריאה), Unplugged (שאולי יעשה את הפוסט החיובי השנתי שלו), סניה (שאני מניאק אם לא קישרו אליו כבר אלף אנשים, אבל לך תבדוק בתגובות שלו), הוא והיא (שבטח יעשו על זה פרויקט 7 דברים שלא ידעתם על...), אוטופיה (שהחיים שלה דבש, אבל היא לא יודעת), קשיש בן 20 (פעם 18) (שיאצו), ו- sexy18 (ששששששש).

חוץ מזה אני גם מקשר ל-Ginjah. סתם כי בא לי.

מכירים את המשחק טיק טאקי? אז אני הייתי אחד היוצרים שלו. מצחיק שמאות אלפי אנשים הורידו אותו, אבל בודדים האנשים שיצא לי לפגוש ששמעו עליו או שיחקו בו.

בזמן העבודה עליו שיחקתי כ"כ הרבה טאקי, שהייתי בלתי מנוצח. ניצחתי את הממציא של הטאקי, ובעיקרון הייתי מנצח אז משהו כמו 9 מתוך 10 משחקים. פעם מישהו פנה אלי, שאל אותי אם אני היוצר של המשחק, וכשאמרתי שכן, הוא אמר לי שאם אני צריך משהו – כל דבר – שאדבר איתו. הוא לא הסכים לפרט.

בחופש הגדול אחרי כיתה ו' הייתי בקייטנה. ערב אחד כשהיינו בא"ש לילה, התאפקתי משהו כמו 3 שעות לא לשחרר איזה נוד. אחרי כמה זמן נכנעתי ושחררתי וואחאד יוסוף. עד היום מספרים על האורך, ועוצמת הדציבלים שלו, ועל החולות שהתפזרו מתחת לתחת שלי תוך כדי. הוא היה כל כך אגדי שמאותו רגע יצרנו את קייטנת הפלוצים, והייתה היררכיה ורק על זה דיברנו כל היום. אני הייתי, מן הסתם, קיסר הפלוצים (היה גם מלך, נסיך, נסיכה, ליצן הפלוצר וכו'). אחרי כמה ימים, כשלא הצלחתי לשחזר את ההצלחה של הפלוץ, היתה מהפיכה והורדתי לדרגה של דוכס (מתוך כבוד למורשת שיצרתי). סילי, טולק אבאוט אלטרינג יור ריאלטי =]

אין שום דבר, שאני מצליח לחשוב עליו, שלא עברתי או עשיתי בזמן שמירה, חוץ מהדברים הבאים (ויש משמעות לניסוח): להיות תחת השפעה של אלכוהול (או סמים, שבחיים לא עשיתי), לא כיוונתי ישירות על מישהו כשיריתי, לא ניסו לחטוף או לירות מישהו או על מישהו בזמן שאני שמרתי. חוץ מזה, עשיתי בערך הכול, כולל הכול (שהגיוני).

אה, ולא דרכתי כדור על מפקד שלי בזמן שמירה.

נכון אלה שאומרים שהם אוהבים את כל סוגי המוזיקה? אז הם סתם מחרטטים. אני ב-א-מ-ת אוהב בערך את כל סוגי המוזיקה. אני מוצא יופי בכל סוג מוזיקה שקיים. הכל. מטאל, עברית רוק, מזרחית, דיכאון, אופרה, בלוז, טראנס, רוסית, פאנק, ג'אז, פופ... באמת הכל.

זה בטח יעבור לי עם השחרור, אבל אני קשור לנשק שלי. לא יכול בלעדיו. בשנתיים ושמונה האחרונות לא היה יום אחד שנפרדתי ממנו. הוא כמו יד שלישית בשבילי, וחוץ מבמקלחת וביציאות הביתה הוא תמיד איתי. תמיד ביציאות הביתה אני מרגיש מוזר כשהוא לא עלי, ואני מרגיש מוזר כשאני מפריד מכלול מהנשק. אבא שלי כל הזמן מחביא אותו, כי הוא לא רוצה לראות אותו על הרצפה בחדר שלי, ואני תמיד מוצא תירוץ אחר להחזיר אותו לחדר. מכירים את השוק הרגעי כשאתם בבית ולרגע אתם לא קולטים איפה הנשק שלכם? באחת היציאות הראשונות שלי בטירונות הייתי בים, ופתאום במים חטפתי שוק לרגע של 'איפה הנשק'. נראה לי שאחרי השחרור אני אעבור לאמריקה או משהו, אקנה מטול, ואסתובב איתו ברחוב.

פתחתי את הבלוג הזה בשביל כסף. בגלל זה הוא היה כזה מעפן בהתחלה. בסוף הייתה חסרה לי נקודה אחת בשביל לקבל 200 שקל (אבל קיבלתי חולצה). המשכתי לכתוב בשביל תהילת העולם.    

נכתב על ידי , 14/12/2008 14:02   בקטגוריות הגיגים, יצאתי טמבל, כללי  
71 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בלוגר ממוצע ב-2/11/2009 15:20
 



כל הזין


*צלצול*

"אה אחי, מה נשמע?"

"פנאן, מה איתך? עוד כמה זמן אתה משתחרר?"

"עוד 4 חודש. 3 לחפש"ש."

"אה יופי. איך ככה? איפה אתה עכשיו? מה אתה עושה?"

"סתם אחי... אני בחברון, עושה מה שאני עושה כבר שנתיים ושמונה. 8-8 מטבחים, עם כוננות באמצע. טוחן את הנשמה כמו שאף חייל מעולם לא עשה לפני ולא יעשה אחרי. רודף כל היום אחרי ערבים, בקושי רואה את הבית, לא זוכר מה זה לישון בכיף. יש חיילים שמתגייסים לג'וב, יוצאים כל יום הביתה, משרתים עם כל הכוסיות, אוכלים טוב, מקבלים קורסים וצ'ופרים, ואז מקבלים קיצור שירות ומקבלים הצעות עבודה מטורפות בגלל מה שהם עשו בצבא... אני כל השירות סובל, נותן את כולי, יוצא פעם בשלושה שבועות הביתה, אחרי שנתיים וחצי שחלמתי על יציאות כאלה, אוכל גרוע, עובד כל היום, לא ישן, אין לי מים חמים במקלחת, כבר איבדתי את הספירה של הבנות שהתלהבו שאני לוחם, אבל ברגע שהבינו שאני לא יוצא הביתה, זרקו אותי, קופא בחורף, מת מחום בקיץ, אוכל מנות קרב באימונים שבהם אני כובש את אותה כיפה שוב ושוב ושוב, מקבל עונשים על כלום, רואה ערבים כל היום, משתחרר בלי תפקיד, לא קיבלתי כנס משתחררים כי הקפיצו אותי לבסיס, לא קיבלתי רגילה כבר 8 חודש, וגם אלה שמגיעות לי ימחקו, לא מקבל השלמת בגרויות, לא מקבל ואוצ'ר לפסיכומטרי, תעודת הלוחם לא שווה כלום, לא קיבלתי שום קורס כל השירות, עובד גם כשאני חולה, הורס את הגוף שלי עם המשקלים שאני סוחב, כל הקורסים וההטבות של לוחמים הולכות לג'ובניקים שבפיקוד, נדפק לי השכל, וזהו בערך, על קצה הלשון ככה - הדברים שעולים לי כרגע בראש ושאני מסוגל לתאר במילים."

"אה, סבבה אחי. תגיד, אתה יוצא יום חמישי? יש מסיבה אדירה!"

שוקל להחליף את כל החברים שלי בלאי.

‏*‏בעקבות התגובות - אל תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד להיות לוחם, דווקא ממש בעד. נשארתי לוחם בפז"ם שלי מבחירה, לא מכורח.
נכתב על ידי , 3/12/2008 19:41   בקטגוריות יצאתי טמבל, עד מתי מרץ 06?, שאלות קיומיות  
187 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מור ב-3/3/2009 16:43
 





41,198
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבלוגר ממוצע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בלוגר ממוצע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)